ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשנת ה'תרצ"ה, לפני כשישים שנה, התפרסם מאמר של מרן הראי"ה קוק בקשר לסכסוכים החריפים שהלכו והחמירו בין הימין ובין השמאל של אז, שהגיעו לשיאם בחשוון ה'תרצ"ה, כאשר אסיפת-עם הופרעה בצורה אלימה. במאמר הנקרא - "לשבר בת עמי" כתב הרב (מאמרי-הראי"ה 365), שעד כמה שיש צער מכל הירידה הרוחנית ועזיבת תורה ומצוות, לבושתינו ולחרפתינו, והגרון ניחר מצעקת חמס של "קָדָשַׁי בָּזִית ואת שבתֹתי חִללְת", "אמנם כל אלה הגילולים, עם כל הקיקלון שלהם, אינם עולים בערך לעומת אותו חילול השם הנורא חילול שם ישראל, חילול שם ארצנו הקדושה, חילול השם של כל מאויינו ושאיפתנו הקדושה, הכלולה בשיבת ציון, בבנין הארץ ובתחיית האומה, שהולכת ומתעוררת בקרבנו בחזקה. אותו חילול השם למרום פסגתו הגיע באותה הפעולה הנתעבה של המלחמה הבזויה, מלחמת אחים, הבלתי שכלית, הבלתי נימוסית, הפראית והאכזרית, אשר נתקלנו בה כעת. אינני יודע מי הוא האשם. טוב יותר לומר: כולנו אשמנו, זנחנו את דבר ד' המחיה אותנו, עזבנו את משמרת הטהרה והמוסר, הלכנו אחרי שרירות הלב ואחרי יצר-הרע של המשטמה והכעסנות הפראית. אוי מה היה לנו! ועתה בית ישראל! את שם קדשי אל תחללו עוד, הרפו מאף, התלמדו להביט איש על אחיו, מפלגה על מפלגה, בעינים של אחים חומלים, הנתונים יחד בצרה גדולה, והמוכנים להתאחד למטרה קדושה אחת: עזרת הכלל כולו, כבודו ומשמרתו. ואחרי הצרה הגדולה הזאת, אחרי היאוש הגדול הזה, הננו שבים לדברי הנביא ותנחומותיו הנצחיות (יחזקאל כ ; מ): "כי בהר קדשי בהר מרום ישראל, נאֻם ד' אלקים, שם יעבדֻני כל בית ישראל כֻּלֹה בארץ". הרב מעמיד אותנו על החומרה של מלחמת-אחים ושטוב לומר "כולנו אשמים".
והנני קורא את דבריו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל במאמרו "ממעמקים" (לנתיבות-ישראל א עמ' קכח), שכתב בתמוז ה'תש"ח, על התנגשות של הריגת אח באח בארץ ולמענה, וכך הוא כותב:
"ואם במהלך ייסורינו, אשר בדרך עלייתנו חזרתנו אל מקומנו, בתהליך גאולתנו ופדות נפשנו, צריכים היינו גם לעבור את התחנה המופלאה הזאת, גם את סתר המדרגה הנוראה הזאת, של התנגשות הריגת אח באח, בארץ בעצמה ולמענה, - הלא נדע ונכיר את ערך מירוקם של הייסורים הללו. 'התרבות הזמנית בנויה על הכפירה ועל השנאה, שהן שוללי החיים העצמיים. ואי-אפשר להתגבר על מחלה זו כי אם לגלות את אוצרות הטוב המונחים בבית גנזיה של האמונה והאהבה'".
ובהמשך דבריו הוא אומר שאם "הגיעו הדברים גם לידי פעולות שגגה כאלה, שעל-ידן נהרגו יהודים בידי יהודים, לעולם אין בכוחו של אדם - וקל-וחומר של צבור מישראל לעשות עצמו רשע, בהטלת אשמה של זדון ופשע שבכוונה תחילה, וגם לא לעשות עצמו שאינו בעל מדת חסידות. למרות כל הסגנונות המכאיבים המצורפים לכך...".
את דברי הרב צבי יהודה הללו יש לקחת לתשומת הלב, וללמוד אותם לכל עומקם. ועוד הוא מוסיף ואומר: "הלא זכור נזכור, כי גם 'בזמן שהם עובדים עבודה-זרה ושלום ביניהם - אין השטן נוגע בהם' (ספרי נשא מב)".
וד' ינחמינו, ויסייע בידינו לצאת מהשבר הזה, לבניין שלם, כי נחם ד' עמו גאל ירושלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
