בית המדרש

  • ספריה
  • שונות
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • הקשר הזוגי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

undefined
4 דק' קריאה
פרק א
אחד הדברים הגורמים ביותר להפרת שלום-הבית הוא הבדלי אופי בין שני בני הזוג. לפני החתונה לא עלה בדעתם שההבדלים הללו יפריעו. הם בחנו את שאיפותיהם, ואלו נמצאו מתאימות. הם אהבו זה את זה והיו בטוחים שיתגברו על כל קושי. אבל אחרי החתונה, בחיי היום-יום המשותפים, מתברר שזה לא כל-כך פשוט לשני בני זוג לחיות ביחד, כאשר לכל אחד יש נטיות שונות, הפוכות לגמרי מהשני.
כך למשל, אם הבעל מסודר, אוהב סדר, דייקן בזמן, כך שכל איחור, אפילו קטן ביותר, מוציא אותו משלוותו. כל אי-סדר מעצבן אותו. ולעומתו, האשה מפוזרת, אינה דייקנית, תמיד מאחרת לכל מקום. הם צריכים לצאת לאירוע של שמחה ביחד. הוא כבר מוכן רבע שעה לפני הזמן וממתין לבוא השעה שנקבעה לצאת, והיא עוד לא התחילה להתארגן, היא עוד לא החליטה איזה בגד ללבוש, חסרים לה כמה פריטים, והיא תרה אחריהם בתוך הבלגן, היא אינה זוכרת איפה היא שמה אותם. הגיעה השעה לצאת, כבר מאחרים, והיא טרם מוכנה. זה גורם למתחים, למריבות. הוא לא אוהב את הפיזור ואת חוסר הדיוק, והיא לא אוהבת את הלחץ של העמידה בזמנים. כיצד מתגברים על פער כזה? איך אפשר למנוע את ההתפרצויות החוזרות ונישנות?
נראה שאם יש רצון טוב, אפשר לפתור את הבעיה. כל אחד צריך ללמוד ולהבין שבאופי השונה של השני יש גם מעלות ולא רק חסרונות. צריך ללמוד להעריך ולכבד את המעלות שיש בזולת. המסודר צריך להכיר את המעלות שיש למפוזר: האופי שלו יותר שליו, פחות לחוץ, פחות מתוח, פחות עצבני. הסדר גורם לפעמים למרובעות, ואדם נעשה עבד למסגרת הנוקשה, עבד לסדר; אם דבר לא נמצא במקומו, זה מסלק את שלוות נפשו. אדם דייקן שבא לאירוע והתוכנית לא מתחילה בזמן שנקבע, הוא נעשה חסר מנוחה, הוא מתמלא ביקורת. לפעמים הוא כבר לא מסוגל להנות מהאירוע, מפני שהוא התחיל רבע שעה יותר מאוחר ממה שנקבע. וכך אם הוא משתתף בשיעור, והשיעור נמשך יותר מהזמן הקצוב, למרות שהנושא חשוב ומענין. לעומת זאת, מי שאינו דייקן, אינו מתרגש מאיחורים. הוא בדרך-כלל רגוע יותר, נינוח יותר, וזו מעלה שאין לזלזל בה.
אם המסודר ידע להעריך את המעלות שיש בשלווה, ברוגע שיש למפוזר, והמפוזר ידע להעריך את המעלות שיש לסדר ולדיוק, אשר גורמים לכך שהזמן מנוצל עד תום, שכל דבר במקומו; אם כל אחד ידע להעריך את המעלות שיש בתכונות ההפוכות של השני, יתמעטו המריבות וההתנצחויות בין השניים. מתוך הערכה הדדית אפשר למצוא בשוני שיש בין בני הזוג מעלה. האחד משלים את השני. כל אחד תורם את מעלותיו, וביחד אפשר ליצור איזון נכון. בעזרת רצון טוב אפשר לא רק לפתור את הבעיות, אלא אפילו להרויח מהן.

פרק ב

כ"ו בשבט ה'תשנ"ג
אמרנו כבר, אחד הגורמים להפרת שלום-הבית, הוא הבדלי אופי קיצוניים בין בני הזוג. הבעל איש מעשה, האשה רוחנית, מופשטת. הבעל חבר'מן, פעלתן, ומוכשר בשטח המעשי. והאשה אוהבת לימודים, נגינה, דברים רוחניים. הנושאים שמעסיקים אותה לא מעסיקים אותו, אין אפשרות לפתח שיחה מעמיקה כלבבה, ולאשה זה קשה מאוד. גם הבעל סובל. הנושאים שמעסיקים אותו לא מעניינים אותה, הוא לא יכול לשתף אותה בבעיות ובהתמודדויות שלו בעבודתו, ואפילו לא בהצלחות שלו. אין הערכה הדדית. מתסכל מאוד לבוא אחרי יום עבודה מפרך כשאין עם מי לשוחח. כל אחד מרגיש את עצמו נפגע מהיחס של השני. מה עושים במצב כזה כשיש פער גדול של תכונות? האם יש טעם להמשיך לחיות ביחד ולסבול כל החיים? האם לא עדיף להיפרד וכל אחד יחפש לו את בן הזוג המתאים לו?
אכן, לסבול כל החיים זה לא טוב ולא נכון. אך פערים גדולים בין בני הזוג לא בהכרח צריכים להביא לפירוד. לפעמים הפערים יכולים להוות גורם לבנות משפחה עשירה בגוונים. המרחק בין הצדדים יכול להביא לבניית בית רחב וגדול. היסודות רחוקים זה מזה, והדבר מחייב לבנות בניין גדול, גשר גדול, שמגשר על פני הפערים. המאמץ לגשר על פני הפערים הוא גדול, אבל התוצאות גם הן גדולות. הבית לא יהיה צר ומצומצם, אלא רחב, גדול ומגוון.
התנאי הבסיסי לכך הוא רצון טוב של שני בני הזוג; אם יש רצון טוב, אפשר להתגבר על הקשיים ולהרוויח מהם. במקום שכל אחד ינסה לשנות את זולתו, ולהראות לו שדרכו ואופיו הוא הטוב והבריא, כל אחד יעריך את מעלותיו של בן הזוג, וירצה דוקא לעזור לבן זוגו למצות את עצמו ולתרום את חלקו בבניין המשפחה.
העולם כולו זקוק לכוחות רוחניים ולכוחות מעשיים, וכך גם המשפחה. יש מעלות לכל כח בעולם, גם מי שיש לו תכונה מסויימת, אין הוא צריך להיות מצומצם וסגור עד כדי כך, שלא יראה את המעלות שיש לבעלי תכונות שונות משלו. כאשר כל אחד יודע להעריך ולכבד את מעלותיו של האחר, יש סיכוי להתגבר על הקושי. כאשר הפערים גדולים, לא קל לגשר עליהם, אבל עם בסיס של רצון טוב, אפשר להתגבר, וכדאי להתגבר, כי "לפום צערא אגרא", - התוצאות הן גדולות. הבית אינו צר אלא רחב. ההתמודדות של ההתגברות על הפערים יוצרת כוחות חדשים אצל כל אחד. בבית כזה לא משעמם. ניגודים יוצרים מתח ואתגר. אם הם לא מתאימים נוצרים קצרים ופיצוצים, אבל אם יש תיאום בין הניגודים, נוצר חשמל חיובי, נולדים כוחות חדשים.
נכון וכדאי להיות מהחזקים שלא נשברים מקשיים, אלא יודעים להפוך את הקשיים למנוף לחישול ולבנייה של חיים הרמוניים מאושרים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il