ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
א) אנו מצווים שארץ-ישראל תהיה תחת שילטון ישראל ואסור על-כן למסור חלקים מארץ-ישראל לשלטון זר.
ב) יש איסור תורה של "לא תעמֹד על דם רעך" (ויקרא יט ; טז), והסכם זה יש בו סכנת נפשות לישראל.
ג) שליח אינו יכול לפעול בניגוד לדעת המשלח, והעם לא נתן לממשלת מיעוט זו סמכות להחליט בנושאים מהותיים ויסודיים אלה הקובעים את גורלו.
וכלל תורני ידוע, שכל הסכם שנעשה בניגוד לתורה אינו חל. על זה נאמר "אי עביד לא מהני" (תמורה ד:). על-כן טכס החתימה על "הסכם אוסלו ב"' שעומד להערך היום בוושינגטון, אין לו כל ערך משפטי-הלכתי, והרי הוא בטל ומבוטל מעיקרא, ככל מעשה אדם, שהוא משול כחרס הנשבר, כחציר יבש, כציץ נובל, כצל עובר, וכרוח נושבת וכחלום יעוף. ודבר אלֹקינו מלך עולם חי וקיים יקום לעולם (בראשית טו ; יח): "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". והננו אומרים לפני ד' אלקינו שכל ההסכם הזה לא על דעתנו ולא בהסכמתנו. אנחנו נאמנים לדבר ד'.
אף-על-פי שאין תוקף הלכתי או משמעות הלכתית לחתימה על הסכם אוסלו, בכל זאת היא אסורה באיסור תורה, וכיון שהיא נעשית בפרהסיה שאין גדולה הימנה, הרי יש בזה חילול ד' בפרהסיה, שכביכול יש הסכמה לסגת משאיפת ישראל לגאולה שלמה ומקיום מצות-ד', השקולה כנגד כל התורה כולה. עצם קיומה של ממשלת-מיעוט יש בה חילול ד' נורא, ועבירה גוררת עבירה, ובחתימה על הסכם אוסלו, חילול ד' הוא כפול. ובחילול ד' הכלל הוא (אבות ד ; ד, קידושין מ.), ש"אין מקיפין בחילול ד'", ו"אחד שוגג ואחד מזיד בחילול ד'". ובהכרזתנו אנו שכל הסכם זה מנוגד לדעתנו ולדעת מקהלות רבבות עם ישראל הנאמנים לד' ולתורתו, הננו ממעטים את החילול ד', ומוסיפים קידוש ד'.
הננו חדורי אמונה שהתנפצות חלום ה"שלום" המדומה הזה, תביא להתעוררות גדולה של אמונה, למהפכה רוחנית חיובית ואורות התשובה יאירו על כל עם ישראל. ועל זה הננו מתפללים בימי תשובה אלו: "השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"; "ומחה והעבר פשעינו וחטֹאתינו מנגד עיניך, כאמור: אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכֹר. וטהר לבנו לעבדך באמת כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון בכל דור ודור ומבלעדך אין לנו מלך מוחל וסולח אלא אתה". חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלֹקינו וד' יעשה הטוב בעיניו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
