ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וכך אמרו חכמים בסוף מסכת מכות: אמר רבי חנניה בן גמליאל: ומה אם העובר עבירה אחת נותן את נפשו עליה, העושה מצוה אחת, על אחת כמה וכמה, שתינתן לו נפשו. הווי אומר, למצוה יש כח חיובי פי כמה וכמה יותר מאשר הכח השלילי שיש לעבירה. ופירש המפרש שם, שמידה טובה מרובה ממידת פורענות אחת מחמש-מאות, שכן במידת פורענות נאמר (שמות כ ; ה): "פֹקֵד עוֹן אבֹת על בנים, על שִלֵשים ועל רִבֵּעים"; בגלל אבות נענשים ארבעה דורות. לעומת זאת, במידה טובה כתוב שם: "ועֹשה חסד לאלפִים", והתרגום מבאר "לאלפים" דורות. ומיעוט אלפים לפחות שני אלפים. בזכות מצוה שאדם עושה, מקבלים שכר לפחות אלפיים דורות. ומוסיף המפרש: וכל-שכן, אם נפרש כפשוטו של מקרא, שאלפִים משמע עד סוף כל הדורות. בזה נותנים לנו חכמים אמת מידה של תורה שבה יש לבחון את משקל המצוות לעומת משקל העבירות.
המשנה לא הסתפקה בזה, אלא אומרת: רבי שמעון ברבי אומר: הרי אומר (דברים יב ; כג): "רק חזק לבלתי אכֹל הדם, כי הדם הוא הנפש". ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו - הפורש ממנו מקבל שכר, גזל ועריות, שנפשו של אדם מתאווה להם ומחמדתן, הפורש מהן, על אחת כמה וכמה "שזוכה לדורותיו ולדורות דורותיו, עד סוף כל הדורות". וכל זה, כאשר אדם מתאפק ומתגבר ונמנע מלעשות עבירה, - גם לזה יש שכר רב כזה. אמור מעתה: מה רב שכרו של העושה מצוה חיובית. חז"ל מלמדים אותנו להסתכל לגמרי אחרת על המציאות ולתת משקל שונה לחלוטין ממה שהטבע הפשוט נוטה לראות.
במבט הרגיל, חומרתה של עבירה נראית הרבה יותר גדולה ומבהילה. לעומת זה, מעשה המצוה אינו נראה כל-כך גדול, והנטייה המוסרית היא דוקא להקטין את ערך המצוות ולהגדיל את חומרת העבירות. כך זה נראה יותר מוסרי. אז אדם לא מתגאה, הוא יותר ביקורתי, ערני יותר לתקן את חסרונותיו, אבל מתברר שהמבט הזה אינו אמיתי ואינו מוסרי, אלא מבט מעוּות וחולני, שתוצאותיו יאוש, חולשה, ביקורת על עצמו ואולי גם על בוראו. חכמים מראים לנו, שהתורה לא מסכימה לגישה הזו. התורה נותנת משקל אדיר למצוה, פי חמש-מאות לפחות מהמשקל שיש למעשה עבירה, וכאשר אדם עושה מצוה, הוא צריך להתמלא בשמחה עצומה, באושר אין קץ. לעומת זה, אם חס-ושלום הוא נכשל בעבירה, הצער צריך להיות קטן פי חמש-מאות ויותר לעומת השמחה בעשיית המצוה. מבט זה משנה אפוא את כל ההסתכלות, החיוב גובר, ומכאן ברור שאנו בתהליך של התקדמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
