ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
הכלל הזה, שאסור לאחר, קיים לא רק במצוות המוטלות על היחיד אלא גם במצוות המוטלות על הציבור. יש שעות כושר, שבהן יש אפשרות של התקדמות במהלכי הגאולה, ואם לא מנצלים את השעה היא עוברת ואז צריך להמתין לשעה הבאה. אסור להחמיץ את השעה. יש שעות היסטוריות שבהן דופק הקב"ה על פתחי הלב של האומה וקורא לה לשוב אליו. "קול דודי דופק, פִתחי לי אחֹתי רעיתי יונתי תמתי", ואם הרעיה מתעצלת, משתהה, היא עלולה לאחר, וכאשר היא תפתח את הדלת, היא לא תמצא את הדוד, שכבר פנה והלך לו.
אחת משעות הכושר היתה מלחמת ששת-הימים, אבל כיון שלא התעוררנו מספיק, כעת צריך להמתין לשעת הכושר הבאה שבוא תבוא. אילו בזמן מלחמת ששת-הימים קבענו עובדות משמעותיות יותר בירושלים, אילו יישבנו את עיר דוד בשכונה יהודית גדולה והקפנו את כל הר-הבית בשכונות יהודיות גדולות ואילו קבענו אז את שביתתנו בהר-הבית, אילו הקימונו בחברון, מיד בהגיענו אליה, שכונה יהודית של אלפי משפחות במקום השכונה היהודית שהוחרבה במאורעות-תרפ"ט, מי היה מונע זאת מאיתנו? אילו התעורר העם היהודי בהמוניו והיה עולה לארץ-ישראל מרחבי העולם, - כל המציאות היתה שונה. היתה זו אם כן שעת כושר, אבל אנחנו לא התעוררנו מספיק. אמנם עשינו והצלחנו, שכן היתה התעוררות יהודית ברוסיה ובשאר ארצות. היתה עלייה של מאות אלפי יהודים מרוסיה והיתה עלייה מארצות המערב, אבל לא ניצלנו את הרוח הגדולה, את שעת הכושר במלואה, וכל זאת מפני שלא היינו מוכנים, היינו מופתעים, לא האמנו בגודל השעה.
מה שמוטל על שכמנו כעת, הוא להכין את עצמנו לשעת הכושר הבאה, אשר תבוא, ולא מן הנמנע שהיא תבוא בקרוב. חז"ל כבר גילו לנו: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. דומה דודי לצבי או לעֹפר האיָלים" (שיר השירים ב ; ח-ט) והוא נגלה ונכסה, נגלה ונכסה. כך הגואל, נגלה ונכסה, נגלה ונכסה (במדבר-רבה יא ; ב). ואם כאשר הוא נגלה יודעים לקבל אותו, אפשר שלא יתכסה שוב. אף-על-פי שיתמהמה, אחכה לו בכל יום שיבוא, וכשיבוא נהיה מוכנים מתוך הכרת זכותנו על הארץ ולא נאחר שוב את השעה. זו עבודת הקודש המוטלת עלינו כעת, - להתכונן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
