ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- פדיון שבויים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תשובתי היתה: בשום פנים ואופן אסור לשחרר מחבלים בשל כך, וכל-שכן, אם שיחרורם יכול להביא לידי סכנה, שהם ימשיכו בפעולות טרור. ולא עוד אלא אסור לשחרר מחבלים מסוכנים אפילו בשביל שיחרור שבויים שלנו, אם הסכנה בשיחרורם גדולה מההצלה של השבויים. אמנם, כדי לשחרר שבויים וכדי לברר גורל הנעדרים ולהשיב את גופות החללים, צריך לעשות מאמץ גדול, ללא לאות, אבל אסור להציל אחד ולסכן על-ידי כך רבים. כבר נכשלנו פעם אחת בשיחרור מחבלים, והבאנו עלינו אסונות. אסור לנו לחזור על הטעות הזאת שנית.
אני בטוח, שאיש לא יחשוד בי, שאני אדיש לגורל השבויים, או שחס ושלום אני אדיש לצער המשפחות. אני בטוח, שגם המשפחות עצמן מסכימות, שאין לשלם מחיר דמים עבור שיחרור השבויים. התביעה לשיחרור השבויים ולבירור גורל הנעדרים, היא תביעה הומאנית-מוסרית. צריך להפעיל את כל הלחץ האפשרי על המדינות והארגונים שאחראים לכך, אבל לא לשלם מחיר דמים, חס ושלום. חכמים לימדו אותנו כלל בענייני פדיון שבויים (משנה גיטין מה.): "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם", כדי שלא יסחטו וירוששו את ישראל, וגם כדי שלא לגרום לכך שהאויבים ינסו לתפוס שבויים נוספים, על-מנת לקבל תמורות גדולות בעבורם.
כעת, שהממשלה נמצאת בעיצומם של דיונים על הסכמים עם מדינות ערב, אסור שהחזרת שבויים תשמש ממתיק לויתורים כואבים ומרים ברמת הגולן או ביש"ע. אני בטוח, שאין זה רצונן של המשפחות, למרות מצוקתן הגדולה. הייתי מבקש מכל העוסקים במצות פדיון-שבויים ומהמשפחות, שיצהירו שהלחץ שמפעילים על הממשלה ועל ממשלות, הוא לא על-מנת שהממשלה תוותר ותיכנע לתכתיבי המחבלים המרושעים, אלא על-מנת שהממשלה תילחַץ ותִפעל בכל הדרכים האפשריות, ובכל כובד משקלה, לשחרר את השבויים אחד כנגד אחד, מבלי שתהיה בזה כל סכנה. חלל כנגד חלל, פיסת מידע כנגד פיסת מידע.
יאמרו אנשים: זה לא מציאותי, יש לנו עסק עם מחבלים רשעים ואכזריים, ובאופן כזה לא נוכל לקבל דבר, כי לא איכפת להם משבוייהם ומחלליהם! להם יש סדר עדיפות אחר, מוסר אחר, והומאניות אחרת. זה נכון, ואף-על-פי-כן, ודוקא משום כך, אין פודים את השבויין יתר על כדי דמיהן. אנו מתפללים, יחד עם כל בית ישראל, שהקב"ה יוציא את השבויים לחופש במהרה, ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
