ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
י"ח בתמוז ה'תשנ"ג
אסור להיות פחדן. אוי לו למי שהוא פחדן, שכן הפחד המופרז הוא הדבר הרע ביותר שיכול להיות. אין דבר רע ואכזרי בעולם הדומה לו. הפחד מגדיל את הרעות יותר באין ערוך ממה שהן באמת; הוא מאפיל על כל הטובות, והוא יכול להתפשט בכל מיני תחומים. יש אנשים שמצב בריאותם מדאיג אותם, כל כאב מפחיד אותם, והם חוששים, - מי יודע ממה בא הכאב. הם כל-כך מפחדים, שאינם מעיזים להיבדק אצל רופא, שמא יתברר להם דבר מה שאינו כשורה. ולעומתם ישנם אנשים, שכל הזמן רצים לרופאים, בעבור כל הרגשה דמיונית, ולא מציאותית.
ויש שהפחד מתפתח באפיק אחר. יש הורים דאגתנים, הדואגים לילדיהם. הם מלאי פחד שמא יקרה להם משהו, הם רצים לחדר הילדים לעיתים קרובות, לראות אם הכל בסדר, אם לא קרה איזה דבר, גם בלילה הם לא שקטים, הם מתעוררים בדאגה, והולכים לראות אם הכל כשורה. ואם הילדים יוצאים לטיול, באותם ימים, חייהם אינם חיים. אם הילדים הולכים לבריכה, אין להם מנוחה, ונמצאו כל ימיהם בדאגה ובפחד.
יש גם מי שמפחד מהחברה מחשש שמעמדו החברתי ייפגע או יתערער. ויש שמפחדים ממשבר בתחום הכלכלי.
הצד המשותף לכל הפחדים הללו, שהם נוטלים את שמחת החיים, ומערערים את שלוות הנפש. כל בעיה נראית גדולה פי כמה ממה שהיא באמת.
הפחד מונע את השמחה בדברים הטובים, כי אדם פוחד שמא הטובה לא תחזיק מעמד, פוחד שמא הטובה רק נראית כטובה אבל באמת היא רעה. אוי לו לפחדן, חייו אינם חיים. הפחד המופרז הוא חולשה נפשית חולנית, שצריך להבריא ממנה. הוא מרתיע את האדם מלעשות דברים להצלחתו, מחשש שמא לא יועיל, אלא יזיק. הפחד מדכא את הרצון לפעול, וממילא, חוסר המעש עצמו, גורם לאדם, שיפול בכל רע. ואז, מצדיק הפחדן את עצמו, ואומר - הנה, הוכח שצדקתי בדאגותי, והנה, בא לי אשר יגורתי ממנו. ואין הוא מבין, שהפחד וחוסר המעש, הם שהביאו את הנפילה, ואת הצרה.
איך אפשר להרפא ממחלה רעה זו? מה יעשה אדם כדי שלא יפחד יתר על המדה? התיקון האמיתי למחלה זו הוא חיזוק האמונה; אמונה שיש מנהיג לעולם, שהעולם אינו הפקר. אמונה בד' אלקי עולם ואדם. ולא די בזה, אלא בחיזוק ההכרה ש"טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה ; ט), וכל מה שקורה לאדם הוא מאיתו יתברך, והכל לטובה, "כל דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס:). יש על מי להשען: על אבינו שבשמים. לא יתכן שיקרה לאדם משהו במקרה, שלא במכוון. הכל מכוון, והכל לטובה. מי שאמונתו חזקה, לא יתכן שיהיה פחדן. האמונה והביטחון הם הרפואה היסודית למחלת הפחד המופרז. הפחד המופרז הוא תכונה של החוטא, "פחדו בציון חטאים" (ישעיה יג ; יד), אבל המאמין, מלא ביטחון, ו"לא ירא משמעה רעה, נכון לבו בטֻח בד'" (תהלים קיב ; ז), "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד" (ישעיה יב ; ב).
חלק ב
י"ט בתמוז ה'תשנ"ג
ואם תאמר, מהו הקשר בין האמונה ובין מניעת הפחד? עובדה היא שקורים בעולם גם דברים שאינם טובים, ומניין הביטחון לאדם שלו זה לא יקרה? מהי ההצדקה לשאננות? וכי לאנשים מאמינים לא באות צרות ורעות? איך על-ידי האמונה מסתלק הפחד?!
התשובה לכך היא, כי אכן, האמונה והביטחון משנים את כל המבט על המציאות. האדם המאמין, יודע שהכל נמצא בשליטה אלקית, והכל מכוון לטובה. "טוב ד' לכל" (תהלים קמה ; ט). אדם יודע ש"שֹמר פתאים ד'" (תהלים קטז ; ו), ו"הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (תהלים קכא ; ד). מי שיודע זאת, סרה ממנו תחושת הפחד. הפחד בא מתחושה של בדידות, מהרגשה שאין לאדם מי שיגן עליו. אדם הנמצא לבדו בבית מתעורר בו פחד, אדם המהלך יחידי בלילה, יכול להתעורר בו פחד, כי הוא לבדו. אבל כאשר הוא בוטח בד' השומר עליו, אין עוד פחד בליבו.
ואם שׁוב תאמר - אבל עובדה היא שקורים דברים רעים, ומהיכן הביטחון לאדם כי לו זה לא יקרה? מתוך מבט של אמונה וביטחון, מסתכל האדם על המציאות במבט חיובי. רובה של המציאות טוב. הרע בעולם, הוא חריג ובלתי-שכיח. דוקא מפני שהוא חריג ובלתי-שכיח, מדברים עליו ועוסקים בו; כי בגלל היותו יוצא דופן, הוא מתבלט. אבל הטוב הוא טבעי, ואין מרגישים בטוב כל-כך. אם כן, כיון שהרעות הן מעטות והטובות מרובות, והסבירות שיהיה רע נמוכה היא, ממילא אין הצדקה לדאגות ולפחדים תמידיים. זאת ועוד, גם אם חס-ושלום קורה דבר רע, בעצם, אין הוא רע באמת, אלא רק למראית העין, אבל באמת "גם זו לטובה", ולטב עביד.
אם כן, נכון לאמר שהמאמין והבוטח בד' לא מפחד. אמנם, לא אמרנו שאין צורך להזהר מסכנות, לא אמרנו שמותר לעשות דברים מסוכנים, ולבטוח בד' שהכל יהיה טוב. התורה מצוה את האדם להזהר מהסכנה (דברים ד ; טו): "ונשמרתם מאד לנפשֹתכם". להזהר צריך, אבל לפחד לא צריך, ואסור. יש להמנע מלהכנס למצבים מסוכנים. אבל, רק במקום שהסכנה מצויה, אבל במקום שאין הסכנה מצויה ושכיחה, לא צריך לפחד מפני הבלתי-מצוי.
ואל תאמר כי מי שאינו מפחד אינו זהיר. אין הדבר כן, בכל דבר צריך לשמור על המינון הנכון, וכל הפרזה לכל צד, מזיקה. ובענין הפחד, המינון צריך להיות במידה מצומצמת. מיעוטו יפה, ורובו קשה. פחד במקום שהסכנה מצויה, פחד שגורם לעירנות ולזהירות, במקום שהזהירות דרושה, הוא חיובי ורצוי. אבל לפחד תמיד, גם במקום שאין סבירות לסכנות, זו רעה חולה, וכאמור, הפחד המופרז הוא הדבר הרע ביותר. "והבוטח בד' חסד יסובבנו" (תהלים לב ; י).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
