ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- תשובה
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עם ישראל
אמנם המצב הרוחני הוא ב"כי רע". חלק גדול מישראל בז לתורה, ולא מהסס להצהיר על עצמו שהוא כופר בעיקר, שאינו מאמין. רבים מביטים על המסורת בביטול, בהסתייגות ובביקורת. אין דרך-ארץ לתנ"ך ולאישי התנ"ך, המלכים והנביאים. ולדאבון-לב, אנשים רחוקים אלו, הם המנהיגים הפוליטיים של המדינה. הרהור מתגנב אל הלב, האם המצב הזה יכול להשתנות לטובה. האם לא קרה כאן דבר בלתי-הפיך, אשר אין עוד חזרה ממנו. האם ניתן לגשר על התהום האידיאולוגית המפרידה בין הדתיים לבין הרחוקים, או שהתהום הזו רק תלך ותעמיק יותר ויותר באין דרך לעצור. אך אין הצדקה לתת להרהורים של יאוש לחדור אל הלב, צריך להדוף אותם על הסף. המצב קשה ומדאיג, אבל בודאי נתגבר עליו, כשם שהתגברנו על מצבים קשים ממנו בעבר.
בתחילת דרכו של עם-ישראל הוא עבר אירוע קשה ומזעזע, והתגבר עליו: כשלושה חודשים אחרי יציאת-מצרים, ארבעים יום אחרי מעמד הר-סיני, ביום בו היו עתידים להינתן לוחות-הברית, אירע לנו משבר נורא, בגידה נוראה. חטא העגל, עגל הזהב. משה לא חזר מהר-סיני. העם התייאש והלך לחפש לו אלהים אחרים, עגל זהב, עגל מסכה, ופנה עורף לקב"ה שהוציאו זה עתה ממצרים באותות ובמופתים, וקרע לו את הים, ודיבר אליו בהר-סיני. דוקא בשעה שיכולה היתה להיות הגדולה שבשעות, שעה שתרומם אותנו למעמד חדש, עם קבלת לוחות הברית מאת ד', הנה דוקא בשעה זו אירע משבר נורא. כל-כך נורא היה, עד שאילץ את משה רבנו להשליך את הלוחות, לשבר את לוחות-הברית האלקיים.
החומרה של המשבר באה לידי ביטוי בדבר ד' אל משה - "הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול" (שמות לב ; י). הקב"ה אומר למשה כי אין תקנה לחטא הנורא, אין דרך חזרה, המשבר מוחלט. אין לעם החוטא הזה זכות קיום, הם חייבים כליה. צריך להתחיל הכל מחדש, הכל מההתחלה. ממך משה רבנו יקום עם חדש. אבל את האפשרות הזאת דחה משה על הסף. הוא הבין שהקב"ה בוחן אותו, והוא עמד במבחן. חלילה מלהתייאש, חלילה לראות את המצב אבוד. יש גרעין בריא באומה, והוא ירומם אותה ויחזיר אותה אל עצמה. המשבר הזה לא כל-כך עמוק כפי שהוא נראה. לא היתה כוונה לעזוב את ד' חלילה. כל מה שהיה הוא רק חפוש הדרך לעבוד את ד'. הטעות היתה בדרך אך לא במטרה, וגם לא כולם איבדו את הדרך, אלא מיעוט רעשני ותו לו, הרוב הדומם לא היה שותף לבגידה.
גם היום המשבר אינו נורא כל-כך כמו שהוא נראה. רק מיעוט רעשני פנה עורף לתורה, וגם המיעוט הזה מורד בטעות, מתוך אי-הבנה. המשבר אז בא ללמדנו שגם אם יש משבר רוחני בציבור, יש לו תקנה. "אמר רבי יהושע בן לוי: לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה" (עבודה-זרה ד:).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.















