ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את כל הענין הזה של כבוד ישראל, כבוד לאומי יהודי, צריך לבנות אצלנו מחדש. במשך דורות רבים של גלות, התרגלנו לרמיסת כבודנו. התרגלנו להשפלות, לעלבונות, דל כבודנו בגויים, שִקצונו כטומאת הנדה. קרוב לאלפיים שנה שעם ישראל מושפל ומושמץ. לא היתה לנו ברירה, נאלצנו לבלוע את הכל, נאלצנו להתכופף, להכנע. כל נסיון להאבק על כבודנו היה חסר סיכוי, כל נסיון להדוף את ההשפלות היה בו משום סכנת נפשות. ההרגל להיות מושפלים נעשה טבע, אנחנו כבר לא כל-כך רגישים לכבוד ישראל, ופיתחנו כבר אידיאולוגיה מכך, שכבוד ישראל אינו דבר חשוב, שהוא כביכול דבר חיצוני.
כעת שהגענו לעצמאות, לוקח זמן לשקם את כבודנו, לא רק בעיני הגויים, אלא גם בעיני עצמנו. אמנם מאז הקמת המדינה, אנחנו משתחררים מאווירת הגלות. לא עוד אפשר לפגוע בנו בקלות, ללא תגובה. עם ישראל הולך וכובש את עמדתו בין העמים, בין המדינות, אבל הדרך ארוכה. העצמאות אינה מושלמת. האנטישמיות המנאצת, המזלזלת, קיימת בעולם, רוחשת בלבבות העמים. הביקורת על העם היהודי גדולה, מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת. עוד לא השתחררנו מהגלות. גם היום, האווירה האנטי יהודית, משפיעה, ואנשים מחפשים מוצא מהבדידות וההשפלה. רבים חושבים בקרב ליבם שלא צריך להתבלט, שלא צריך לעורר תשומת לב, שלא צריך להדגיש את היחודיות שלנו. לדעתם צריך לאמץ אורחות התנהגות של עמים אחרים, להידמות להם, אולי בכך נשתחרר מהבדידות, מהעויינות. ויש שהיחס המתנשא של העמים כלפינו משכנע אותנו שאכן הם הטובים, הם המעולים, אותם צריך להעריץ, אותם צריך לחקות. "להיות כמו באמריקה". גם התלות הכלכלית והמדינית של מדינת ישראל באחרים משפיעה על הרוח ופוגמת בעצמאות הרוחנית. כל אלו הגורמים, מעכבים עדיין את זקיפות הקומה הישראלית במלואה.
אבל אנחנו בדרך לזקיפות הקומה, אנחנו כל הזמן מתקדמים. ולא ירחק היום, שנחדל לחקות את האחרים ולהתבטל כלפיהם. קרוב היום שנשוב לעצמנו, לאורחות חיינו, לחגינו ולשמחותינו, ללוח העברי שלנו, לראש-השנה שלנו. קרוב היום שלא עוד נבזה את עצמנו בהשתתפות במסיבות זרות, שמנוגדות לרוחנו היהודית, הבריאה, העצמאית. ואז, כשנחזור לעצמנו, יבואו עמים אחרים ללמוד מאיתנו. "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלקי יעקב ויֹרינו מדרכיו ונלכה באֹרחותיו" (ישעיה ב ; ג).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













