ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
אולם צריך לדעת שגם דאגות כשלעצמן הן מזיקות, אפילו אם הן לא מתממשות. מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל אמר שכמו שהרהורי עבירה קשים מעבירה, כך הפחד והדאגה מצרות קשה יותר מהצרות עצמן. ההשפעה הנפשית הקשה שיש לפחדים, חמורה מהצרה עצמה. לכן יש להיזהר מלהיכנס לפחד ולדאגה. אמנם צריך לנקוט בכל האמצעים לקדם כל סכנה ולנקוט באמצעי זהירות, אבל לא לפחד. זהירות כן, פחד לא. הפחד מביא את הצרה, כאמור "אשר יגורתי בא לי". לעומת זה הבוטח בה', חסד יסובבנו, והוא מוצל מהצרה.
אולם מאחר שאני מניח שדברי אלה יהיו נשמעים רק למעטים, ולעומת זאת רבים ימשיכו להיגרר אחר התקשורת המנפחת את הדמיון ומפתחת את הפחדים, על כן אני בא לחפש את המעלות הטמונות באווירת המתיחות שנוצרה בציבור. שהרי כל מצב בעולם, טמון בו יסוד חיובי שבגללו המצב הזה קיים.
נתבונן מה עושה הציבור לנוכח המתיחות הזו. יש כאלה שקונים לעצמם כרטיסים לנסוע לחו"ל עד יעבור זעם.
ישנם אחרים האומרים שאין אפשרות לפתור את כל הבעיות אבל לפחות צריך לעשות מה שאפשר פה בארץ.
ויש כאלה שמתיחות זו מעוררת אצלם הרהורי תשובה, האינטואיציה היהודית הפנימית מדריכה אותם לשוב אל אביהם שבשמים. ואין זה פלא. חכמינו ז"ל אמרו שגדולה הסרת הטבעת שהסיר אחשורוש מעל ידו ונתן להמן יותר מארבעים ושמונה נביאים ונביאות שעמדו לישראל, שכולן לא החזירום למוטב, ואילו הסרת הטבעת החזירתן למוטב. הפחד מפני הגזרה של המן הרשע עורר את ישראל בתשובה.
כן הדבר גם היום. איני יודע אם זו כוונת התקשורת, ליצור פאניקה על-מנת לעורר את ישראל בתשובה, אבל נראה לי שזו על כל פנים תהיה אחת התוצאות של המתיחות הזו.
זו הנקודה החיובית שישנה במתיחות הזו, מפני סכנת הטילים מעיראק, שיש אנשים שהיא מעוררת אותם לתשובה.
אנו תפילה לריבונו של עולם אלוקי ישראל שישיבנו אליו ברחמים ובמהרה ולא על-ידי ייסורים, ויגאלנו גאולה שלמה בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
