ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ה - אורות ישראל המבואר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
יכול אדם, שכל ההבדל שבין ישראל לעמים הוא מתבלט ע"י המצות שבפועל. שהרי אפשר להרעיון להיות מקיף והולך את כל האדם כולו. אבל סקירה של טעות היא זו. כי אם באמת היה הרוח והרעיון מקיף את הכל לא היה צורך באותו ההבדל המעשי כלל, וגם לא היה מועיל ומתקיים. אבל תוכן הדבר הוא, שהיסוד הנפשי, שהרעיון הוא בנוי עליו, שעל יסוד אותו הרעיון כל הארג הגדול של החקה המעשית מתפשט, זה היסוד הוא העצם הנשמתי, שהוא מצביין את ישראל בתור חטיבה מיוחדת, חטיבה אחת בעולם. ומההבדלה הזאת נובעות הן כל ההבדלות המעשיות. ואפילו כשהאחרונות נפגמות אינן יכולות להגיע את פגמיהן ביסוד העליון, שהיא החטיבה הנפשית, שההבדלות כולן יונקות ממנה. ולעולם ישאר הבדל בין ישראל לעמים, כדי לבסס ע"י ההבדלה את התוכן החול ואת התוכן הקודש של העולם בתיקונו המרושם.
ממה נובע ההבדל בין ישראל לעמים. יש שאמרו שההבדל נובע מהתפקיד האחר שהוטל על עמ"י. הגויים קיבלו תפקיד לבנות את הדרך ארץ. ואילו ישראל קיבלו תפקיד לבנות את הנשמה בעולם.
על כך אומר הרב שאין הדברים כך. אם ההבדל נובע רק מהתפקיד השונה והינו רק הבדל מעשי הוא לא היה מתקיים. הרי אנו רואים שגם בישראל הדרך ארץ הולכת ומתפתחת. אם מתאימה דרכם של ישראל מבחינה פנימית לכל העולם אזי העולם היה באופן בסיסי צריך להתגייר והיות כישראל. ההבחנה בין ישראל לעמים היתה מתבטלת.
חייבים לומר שההבדל מתחיל מהתוכן הפנימי. עמ"י יכבוש את הכל בקיום מצוות. אם זה דבר טוב וכולם יכולים לעשות את הדבר הזה אז הם יעשו והכל יהיה טוב. אלא אומר הרב שהיסוד הנפשי, שהרעיון הוא בנוי עליו, שעל יסוד אותו הרעיון כל הארג הגדול של החקה המעשית מתפשט, זה היסוד הוא העצם הנשמתי, שהוא מצביין את ישראל בתור חטיבה מיוחדת, חטיבה אחת בעולם.
שלשת הסעיפים הללו מדברים על כך שההבדל בין ישראל לעמים הוא תלוי במשהו עצמי, עצמותי, נשמתי שהופך את עמ"י לחטיבה אחת ומקבל ביטוי במצוות, ובכל מפגש שיש לעמ"י עם העולם הוא הופך למפגש עם הקב"ה, נראה שזהו ההבדל. זהו גם הבסיס להסברת הפסקה הבאה. יש הבדל בסיסי בין הקודש לחול. ערך הקודש הוא ערך עצמי. הערך הוא מצד מה שיש בו כשלעצמו, השלמות נמצאת בקודש כשלעצמו, לעומת החול שיכול להיות כלי במקום שהקודש מתלבש בו והוא אמצעי אל הקודש. החול כשלעצמו הוא לא חטיבה אחת שיש בו שלמות כדבר בפנים עצמו, כל יכולת החול לקבל משמעות הוא בחיבור למשהו אחר. הקודש הוא הצדדים השלמים שבמציאות. נקודת ההבחנה בין ישראל לעמים שישראל בפנימיותם שלמים וקדושים. בישראל יש את האיזון והשילוב בצורה תמציתית מאוחדת ושלמה. ממילא עמ"י בכל מפגש שהוא נפגש עם המציאות הארג הגדול של החקה המעשית מתפשט . מכיוון שיש תכונת שלמות, פניומית החיים האלו הם מחפשים את מקום השלמות. שבע מצוות בני נח נועדו על מנת שלא להרוס את המציאות, יסוד הדרך ארץ של המציאות. תרי"ג מצוות זה מערכת העצות האלוקיות איך מכל דבר ודבר יש אפשרות חיבור אל הקודש השלמות העצמי. מזה נובע ההבדל המעשי. יש הבדלה פנימית ויש הבדלה מעשית ואפילו כשבמעשית עמ"י מתנהג כגויים או אפילו גרוע יותר אינן יכולות להגיע את פגמיהן ביסוד העליון, שהיא החטיבה הנפשית, שההבדלות כולן יונקות ממנה - התכונה הפנימית שנמצאת בעמ"י היא תכונה שאי אפשר להרוס אפשר להתנגד לה אך היא נמצאת בקרבינו שעושה משהו. ההבדל לא מתחיל מההתנהגות המעשית וכשם אין הבדל זה לא אומר שבין הבדל בין ישראל לגויים.
המבנה הבסיסי של עולם שיש בו קודש וחול, זה ההבדל בין קודש וחול - ולעולם ישאר הבדל בין ישראל לעמים, כדי לבסס ע"י ההבדלה את התוכן החול ואת התוכן הקודש של העולם בתיקונו המרושם. -
כיוון שנקודת הראשית היא נקודת קודש, היא נקודת אחדות, ובהשתלשלות נהיה עולם של המון העלמות וצמצומים ופירושי כלים ולא דברים עצמיים אלא אמצעיים להופעת הקודש. יכולת תיקון העולם קשורה באופן מהותי להיותו כלי לקודש כדי שלחול יהיה את הדרך לתקן א"ע חייב להיות שהקודש יהיה תמיד מרומם מהחול. עיקר ההבדל הוא בבניין הנפש, נקודת ההבדל הוא מצד התוכן הפנימי אך הביטוי הוא בגילוי בנפש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
