ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ה - אורות ישראל המבואר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
כנסת ישראל הולכת לקראת השחרור העליון שלה, לקראת השחרור הרוחני משעבוד מלכיות, לקראת שליליות כל השתעבדות הרוח מכל הדמיונות והסברות של אומות העולם, שהם כולם תוצאות העורון האנושי הרואה את העולם לפנים, של אי-האפשרות להסתגל להבהירות העליונה של כבוד שמים, של שיגוב שם ד' לבדו. ותנועת החופש המורגשת בכל השדרות, אפילו אצל קלי הקלים שבאומה, בפנימיותה יונקת היא את לשד חיותה מהצמאון של השחרור העליון, של עלמא דחירו, אשר הקול קול יעקב לא תהיה לו שום השפעה מידי עשו, וקול גלגל חמה לא יהיה בלתי נשמע מפני קול המונה של רומא, וממזרח שמש עד מבאו יהיה גדול שם ד'.
השורש של כנס"י ודאי לא משועבד למגבלות העוה"ז, ובשורש של כנס"י הכל מאוחד, כל דבר ודבר בשורש מחובר לאא"ס, לברכה אינסופית. אבל כשכנס"י התגלתה בעוה"ז בלבוש כאומה אז החל השיעבוד והמגבלות כתוצאה מהמפגש עם העוה"ז עולם שאוא"ס לא מתגלה בו בשלמות.
חז"ל אומרים שיש שני שיעבודים יש שעבוד למלאך המות ויש שיעבוד מלכויות. עצם השיעבוד למלאך המוות זה שיעבוד לחומריות. הרב פה לא מתייחס ספציפית לשיעבוד למלאך המוות. כנראה, שזהו שיעבוד יותר עמוק, השורש לשעבוד זה נמצא בחטא של אדה"ר. ויש שעבוד נוסף שגם לאחר שנגזירה מיתה בעולם יש את האומה הישראלית כבאה לתקן מתוך תשובה. העולם צריך להיות מושפע מכלל ישראל. שעבוד מלכויות זהו מצב הפוך בו ישראל מושפעים ולא משפיעים.
לפי רוב הדיעות גאולת העולם זה גאולת ישראל משעבוד מלכויות ורק אח"כ ובוא השלב השני שהינו גאולה ממלאך המוות . זהו העולם שלאחר תחיית המתים עולם שלא דומה לעולם שלנו שהוא עולם תחת השמש. אז יהיה עולם שמואר מאור ה' ללא מיתה כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. בפסקה זו נראה שהרב מתייחס רק לשיעבוד מלכויות.
מהו שיעבוד מלכויות וממה הוא נובע? כל ההיסטוריה נועדה כדי לגלות את שם ה'. ללא גילו זה העולם נתפס כעולם שאין בו אחדות. יש את האלוקות אולם בנפרד ממנה ויש את האנושות, יש את הטבע, הבריאה. והבריאה והבורא מנהלים דו שיח שיש בו הרבה מדרגות. יש מדרגות נמוכות של כפירה, של עבודה זרה אך העיקרון הוא שיש איזה עוורון אנושי - אך אי אפשר להתעלם מזה שכל מה שקיים במציאות הוא חלק מהופעת שם שמים. עיקר המגבלה החומרית נובעת מזה שהעולם הוא בעל העדר והויה.
הצורך להשתחרר משיעבוד מלכויות הוא מכיל את יכולת של האדם להיות נאמן לעצמו. בעם ישראל בצורה שמה זה כולל את יסוד האמונה והאחדות. אולם באופן בסיסי ראשוני אצל כל אחד ואחד כוח החירות מוליד חוויה קיומית של האדם שיש בו התנגדות פנימית עזה להיות נאמן לעצמו ולא להסכים לשום השפעה שבאה אליו שלא בבחירתו החופשית. בעמ"י במדרגתם הבסיסית יש צמאון לא-ל חי ממילא תכונת החירות בצורתה השלמה מביאה אותו להתחברות לשם ה'. אך בצורה זמנית התכונה הזו שיש בדור היא שהדור רוצה להיות עצמי ולא רוצה להיות מושפע מבחוץ. זה גורם לכל מיני תנועות של השתחררות משיעבוד מכל הדברים שבדמיונו של האדם נחשבים כלא מתאימים לאופיו.
התנועה הזו היא כוללת את כל תנועות החופש שמורגשת אפילו אצל קלי הקלים שבאומה - אלו שלא מצליחים לגלות את צדדיהם הרוחניים. הדבר העיקרי שמניע הוא בא חיותה מהצמאון של השחרור העליון, של עלמא דחירו.
מה מניע את עשיו לדחות את הקול קול יעקב - עולם הטבע שנראה כעולם שהדרך לקיימו לא בכלים רוחניים אלא בכלים של ידיים, של עולם המעשה. הגויים ששייכים בדרך ארץ, בניין העולם והצרכים החומריים הקיומיים דוחים את היכולת לחשוף את האחדות שבעולם. הקול של יעקב בא לחשוף שכל העולם צריך להיות כלי לגילוי האחדות האלוקית, וזה כל ההיסטוריה. יש מאבק גדול שבין קול המונה של רומא - פיתוח העולם לדבר בעל מעמד עצמאי מול קול גלגל החמה שמבטא את היות החמה ככלי שמתגלגל על ידי ה' בכדי להעיד על שם ה'. הדגש היא על החמה כעולה ויורדת כזורחת ושוקעת ובזה מעידה על מי שמזריח אותה. ה' שהוא מעל החמה מגלגל את גלגל החמה. השמש תופסת את המקום של השראת השכינה. וממזרח שמש עד מבואו יהיה גדול שם ד'.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
