ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דבר זה נוהג בין כפגם מוסרי כללי ובין בפגם במוסריות הייחודית לעמ"י.
מפני שהאידאה הנשמתית של כנסת ישראל היא המוסריות המוחלטת, ע"כ כל פגם מוסרי מנתק לפי ערכו את היחיד מקישורו בנשמת האומה, וזה נוהג בין בפגם מוסרי כללי, בין בפגם מוסרי מיוחד שרק לפי התכונה המיוחדת לישראל חשוב הוא לפגם וחטא.
בפרק א' ראינו שהמוסר מתגלה מצד שני מקורות - מוסר כללי ומוסר לאומי. המוסר הכללי שגם אליו עם ישראל קשור, הוא מוסר שנובע מכך שכל העולם יש לו מקור אחד. בכללות העולם, שורה כוח שמאלץ ודוחף למציאות הרמונית בין חלקי העולם - אור מוסרי כללי שיש בעולם וההארה השניה היא מצד ישראל. זוהי הארה שענינה הוא מצד הנבראים מצד מה שעם ישראל יש אחדות ומצד מה שעם ישראל פונה אל הקב"ה. הרב בפרק א' דבר עליו בכמה וכמה סעיפים - בסעיף י' - יחוד קוב"ה ושכינתיה - יש הופעה שהיא מצד קוב"ה שהוא קשור לכל הבריאה. ויש הארה מוסרית הנובעת מצד השכינתיה שבמהות הפנימית של כנס"י יש מציאות תמציתית מוסרית המופיעה בצורה אחדותית – זוהי אחדות שלא באה מצד הבורא אלא מצד המציאות בפועל .
ועל בסיס זה אומר הרב פה - מה הדבר שדרכו מתחבר היחיד בעם ישראל אל הכלל - באיזה מוסר מדובר, האם מדובר בגילוי שלו בכלל העולם או שזה מצד המוסר המיוחד המתלבש בלבוש שמתאים לעמ"י - במה תלוי החיבור לאומה? האם זה תלוי רק במוסר הכללי, משום שהופעת כנסת ישראל בצורה של אומה היא נועדה רק בשביל להיות כלב בין האיברים. זה שעמ"י מתגלה כאומה - לא מהווה ערך עצמי מצד ישראל אלא רק בכדי להופיע כאומה שמקדשת שם שמים בין האומות. קידוש שם שמים בכך שהאומות רואות שיש יכולת לנהל ממלכה שאינה מושתת על רשע וכוחנות אלא על מוסר וצדק. אבל זה שיש לעמ"י מוסר יחודי - זה לא קשור להופעתו כאומה. כך כשהמוסר הכללי נפגם אז נפגע החיבור בין היחיד לאומה, אולם כשנפגע המוסר המייחד את ישראל אין נתק בין היחיד לאומה.
אולם ניתן לומר גם להיפך. דווקא השייכות לתכונות האופי המייחדות את עם ישראל כגון מה שעם ישראל ביישנים רחמנים וגומלי חסדים ומה שלעם ישראל יש צמאון לאל חי הם אלו שיכולות ליצור את החיבור בין היחיד לאומה. המוסר הכללי נוגע לשייכות לעולם בכללו, אולם הופעת עם ישראל כאומה מיוחדת זה תלוי בהופעת המוסר המיוחד לאומה הישראלית שהיא בריאה רוחנית הנמצאת בשמי שמים המקבלת ונבנית באופן ייחודי דווקא בארץ.
וא"כ תלות היחיד באומה תלוי בשייכות בלבוש ובמוסר המייחד את עמ"י ולא במוסר בהכללי.
הרב אומר – שגם התיקון המוסרי הכללי וגם המוסר המיוחד לישראל בונים את החיבור בין היחיד לאומה.
כי זהו דבר פשוט, שצבע המוסר מוכרח הוא בכמה פרטים להיות מקבל צורה מיוחדת לפי תכונת האומה.
אם יש לאומה מסוימת תכונה מוסרית שמתאימה לו וכל אומה צריכה לבנות את התכונה המוסרית שלו, וכל פרט צריך להתאים את עצמו לתכונות האומה שלו. ואם לא יהיה לו את הדגשים הנכונים אז הוא יהיה מנותק מהאומה שלו.
בסעיף ד' וסעיף א' הרב מבאר שאצל אומות העולם הצד המוסרי אינו החלק העיקרי בחיבור בין היחיד לאומה. אצל הגויים הצורך להתאמה בין המוסר הכללי למוסר היחידאי הוא בעיקרו חיבור תרבותי ולא חיבור מהותי. עיקר הקשר באומות האחרות תלוי בצדדים טבעיים ולא בבחירה חופשית שעיקרה באה לידי ביטוי במעשים המוסריים.
ובאומה שיש בה הרבה לשינוי מכל העמים, הדברים המיוחדים במוסריותה הם מרובים בקרבה, וכולם פועלים, בהוקרתם העיונית והמעשית, לטובה על מצב האומה, ובזלזולם הנם גורמים הרס ורפיון קשר.
כשאנו מדברים על הקשר בעם ישראל , עיקר המיוחדות של עמ"י זה בהופעה המוסרית של העם. השינויים בעם הם בתכונות מוסריות – ממילא בעם הישראל הכמות המרובה של הפרטים המוסריים שמיוחדים באומה נהפכים לשינוי איכותי.
הרב לא אומר מפורשות אם העבודה במוסר הכללי או במוסר היחודי הינו יותר קריטי, אך נראה לומר שזה דומה ליחס שבין דרך ארץ לתורה. דרך ארץ קדמה לתורה. דרך ארץ דומה ליסודות הבנין ואילו התורה היא גוף הבנין. ללא דרך ארץ אין אפשרות לעבור למדרגת התורה. אולם ודאי שהתורה הינה מדרגה עליונה יותר. בדרך ארץ אין הבדל בין המדרגות השונות. אולם בתורה יש אין ספור מדרגות. כך ניתן לומר שבפגם במוסר הכללי נפגם משהו יותר בסיסי מאשר פגימה בדבר פרטי ישראלי. אולם החיבור נעשה עצמי - בשייכות לתכונות, מוסר, מידות מיוחדות של עמ"י .
החיבור מצד המוסר הכללי – הינו חיובר מצד מה שכל המציאות יש לה מקור אחד. האחדות המוסרית של עמ"י הוא מצד הנבראים מצד פנייתו לבורא (מצד הברוא). החיבור העצמי מתגלה בחיבור שמגלה את התכונה העצמית המתגלית מצד הנבראים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
