ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
כשמתרבה כח החמרי של האומה, נשמתה מתפשטת ומתגדלת יותר וכל היחידים שואבים כל אחד לפי צנורו חיים ממעינה הכללי.
דברי הרב פה מופיעים בהרבה מקומות בכתבי הרב. באופן בסיסי הקב"ה ברא עולם בצורה כזו שנבראו דברים פנימיים נשמתיים דברים שהאור א"ס מתגלה בהם בצורה בהירה יותר בלי הרבה מסכים ובריאה זו הלכה והשתלשלה בלבושים רבים עד שנמצאת במציאות העוה"ז.
בחיי היומיום אנו לא אומרים שיש אחדות בין מה שקורה בעוה"ז לבין הגילום של העולם העליון בעולם הזה. לא ניתן לומר שבגילוי החומרי אצל היחיד הנשמה האלוקית מתפשטת. לא ניתן לומר את זה ככלל. לפעמים אנו אומרים גם הפוך. כשהיחיד עובר ייסורים (מיעוט לבוש של העוה"ז) אנו אומרים שהחומר מצרני להופעת הנשמה, וכדי שהנשמה שהיא הצד הצד הרוחני שלו יתגלה לפעמים בהשגחתו יתברך ע"י מיעוט חומר יש גילוי יתר של הנשמה.
כל זה נכון אצל היחיד, אצל היחיד לבוש העוה"ז לא מייצג את המעלה הפנימית. אצל האומה לעומת היחיד אין זה כך, אצל הכלל מתגלית התורה בצורה של פרשת 'והיה אם שמוע'.
כשהתורה אומרת שהמצב החומרי של האומה תלוי במצב הפנימי אז ניתן לומר משוואה: ריבוי צדדי העוה"ז באומה בכללה - זה ביטוי למעלתה הרוחנית. ריבוי החומר הוא סימן לכך שהצדדיים הפנימיים בנויים וכן להיפך.
בנוסף לכך מוסיף הרב, זה לא רק כשכר ועונש זה לא רק סימן לגודל נשמתי. ככל שהחומר הולך ומתגדל זה מאפר עוד לבוש ועוד גילוי לעולם פנימי יותר. - הגודל של הנשמה תלוי בכך שהנשמה מתגלה בעולם של חומר כפי שראינו בפסקה ג'. בכל מקום בעוה"ז שהנשמה מתגלית בו מגדילה את אור הנשמה. האחדות שבאור הנשמה יכול להתגלות דווקא בגילוי בחומר.
שמנת עבית כשית.
לכאורה התורה אומרת, שכשעמ"י הגיע לא"י הקב"ה הרבה צדדים חומריים ומריבוי החומר עמ"י נפל רוחנית. וישמן ישורון ויבעט?
אולם צריך לומר שאם עם ישראל היה משתמש בריבוי החומרי כדרך לגידול האומה לא היו מכך נפילות. הנפילות נובעות מכך שהיחידים משתמשים בחומר לעצמם, עם ישראל גונב את החומר הכללי והופך אותו לחומר פרטי לחומר אגואיסטי. אך אם עמ"י היה משתמש בזה כשייך לאומה בכלל, אז עמ"י היה מתרומם והיתה תחושה שהנשמה מתגדלת ומתפשטת ואז כל היחידים היו שואבים ממעיין הכלל. כשהיחיד מתייחס לחומר כדבר פרטי, יכול לטמא ולהפיל את היחיד ואת החומר.
החומר יכול לרומם ולהעמיק את הצדדים הרוחניים של העולם. החומר מהווה עוד לבוש לרוח וא"כ הנשמה גדולה יותר רק כאשר זהו חומר של האומה ולא חומר של היחידים.
האמירה שאמר חובת הלבבות: הנשמה יכולה להבנות רק מחורבן הגוף - בניין הנפש מחורבן הגוף, זה שייך לפי הרב רק ליחיד ולא לכלל.
הפן המוסרי בגילוי הנשמה
יש פה גם תפיסה מוסרית. התפיסה המוסרית היא שהנפילות קשורות תמיד לעיסוק בדברים בצורה פרטית בעיסוק בפרטים שלא מתוך חיבור למכלול. כשהכלל עוסק בחומר אין סיבה לנפילות רוחניות כשעוסקים בחומר מתוך הכלל זה צריך להיות סיבה לרוחניות והתעלות.
למה זה?
החומר גורם לנפילות - כשאתה תופס את החומר כדבר שמהווה הבלטה אישית ומהווה הפרדה בין אדם לחבירו יש איבוד של שייכות לשאר דברים. עיסוק של יחיד בחומר גורם שתחושת היחידות וההפרדות הולכת ומתעצמת. החומר גורם לזה שאדם מפסיק להיות קשור לדברים נצחיים הדברים הקשורים לשאר המציאות. אבל כשאדם מתעסק עם בניית החומר כדי להעלות את הכלל וצרכי הכלל אז החומר משתלב עם הכל מתחבר לדברים אחרים זה לא חומר פרטי אלא חומר של האומה.
יסוד בדברי הרב: כל הכשלונות נובעים מזה שהאדם שקוע בעצמו ומנותק מסביבתו וכשהאדם מחובר אין נפילות.
כל התייחסות שלנו לכל דבר, כדבר שעומד בפ"ע הוא תמיד פחות טוב מלהתייחס לדבר כחלק ממכלול. כמתייחסים לדבר בהקשר רחב יותר יש לו הרבה יותר חסין מנפילה. אדם העוסק בתורה כחלק מדבר גדול יותר אז גם הלימוד שלו יותר גדול, לעומת לימוד מנותק מהמציאות שהוא לימוד מצומצם. הסתכלות רחבה מהווה תיקון, לעומת התייחסות והסתכלות מצומצמת היא מצמצמת את היחס.
ישנה גם הסתכלות כללית בהדרכה כמו של רה"י שהיא מתבוננת באופן כללי וההדרכה מתאימה לעומת הדרכה פרטית מצומצמת.
כתוב על רבן גמליאל שהעבירו אותו מנשיאותו אז גדלו מספר הספסלים בביהמ"ד. יש מחלוקת בכמה. והרי קשה: וכי לא ידעו לספור? מה אם כן המחלוקת?
אלא שכולם מודים שנוספו מספר תלמידים מסוים אולם המגדיל את המספר אומר שהתוספת שינתה גם את אלו שחבשו את בית המדרש מאז ומעולם ולכן נחשבים גם הישנים כאילו הגיעו עתה אל בית המדרש.
כמו כן, אור הנשמה יותר מאיר כשהוא חל במציאות חומרית גדולה. גם אור הנשמה שהיה קודם חלותו בחומרהולך ומאיר עתה באור יקרות . כמובן שעצמיות הנשמה לא ניתנת לשינוי והשינוי הוא בגילוי.
אפילו בלימוד תורה שבמהותה הינה מורה הוראה כללית הוראה של חיבור וכללה. אולם אדם יכול בבחירה החופשית שלו לגרום שאפילו לימוד התורה לא ירומם אותו אלא יגרום לו לירידה. זאת כשלומד תורה מתוך מגמה אישית . המגמה האישית נכרת בצורה הקיצונית כשאדם לומד תורה בכדי לקנטר. כל הלומד תורה מתוך רצון להתחבר באיזה שהיא רמה לה' יש בלימודו פן כללי. אולם הלומד בכדי לקנטר הוא מצליח במעשיו לנתק את החיבור הטבעי שיש בלימוד תורה . פה יכול להיות מצב שנוגע בדבר הזך הכללי והרוחני ביותר ומצליח לעוות אותו – ועליו נאמר - נוח לו שתהיפך שלייתו על פניו. כשאדם לומד תורה לפרנסה אין זה אנטיטזה לחיובר לכלל. נכון שהתורה לא נועדה לשם פרנסה אולם אין האדם עושה דבר שהוא אנטי טזה לתורה, וממילא נפגש הלומד עם האור העליון שבונה אותו.
ריבוי ומיעוט החומר במתן תורה
גם לגבי הר סיני: יש הרבה אמירות שהתורה נקנית רק במקום חרב, ריק ושומם שאין החומר שולט כפי שאומר המהר"ל, התורה במהותה ניתנת במקום שאין החומר יכול לתת קיום לאדם. התורה ניתנת דווקא במדבר ששם יכולת הקיום רק מצד הצורה .
ומאידך בחג שבועות אנו מקשטים את ביכנ"ס בירק ועשבים כביטוילכך שהר סיני פרח כולו במתן תורה. יש מחלוקת תנאים בפסחים סח: לגבי יו"ט חציו לה' וחציו לכם ואולם בעצרת כו"ע דבעינן נמי לכם מכיוון שהוא יום שניתנה בו תורה.
צריך לומר שכל עוד שלא ניתנת התורה וכן תחילת נתינת של תורה דורשת מדבר במהותה. האדם צריך להיות בן חורין ממצרי העולם הזה וכך הוא מפנה מקום לחלות הצורה בו. תהליך נתינת תורה תחילת התורה קודם כל בצורה- במדבר. אך השלמת התורה זה רק בהתלבשות בעולם חומרי. מצד השלמת התהליך - זה רק בחומר. התורה צריכה להתגלות בחומר. כשהתורה צריכה להתגלות צריך מקום בעולם - מקום חרב. אך התורה בשלמותה מתגלית במציאות של חומר.
ועיין עוד מאמרי ראיה חלק ב' נאדר בקודש פסקה ו' עמוד 406.
כיצד זה עובד במציאות? אדם שהוא עני אין לו ציורים של שלמות. הוא חי וחש את המציאות החסרה. מציאות השפע גורם לנפש שמציירת את השלמות ורק ציורים אלו הינם הציורים שמתאים למציאות השלמה של הנשמה.
הרב באורות כותב בהרבה מקומות שאלה שמסרו נפשם כדי לפתח את הבניין החומרי של האומה לא כאינטרס אישי אלא למען האומה הם קשורים למפעל הכללי של גילוי הנשמה בשפע חומרי.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
