ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דבר זה נוהג בין כפגם מוסרי כללי ובין בפגם במוסריות הייחודית לעמ"י.
מפני שהאידאה הנשמתית של כנסת ישראל היא המוסריות המוחלטת, ע"כ כל פגם מוסרי מנתק לפי ערכו את היחיד מקישורו בנשמת האומה, וזה נוהג בין בפגם מוסרי כללי, בין בפגם מוסרי מיוחד שרק לפי התכונה המיוחדת לישראל חשוב הוא לפגם וחטא.
בפרק א' ראינו שהמוסר מתגלה מצד שני מקורות - מוסר כללי ומוסר לאומי. המוסר הכללי שגם אליו עם ישראל קשור, הוא מוסר שנובע מכך שכל העולם יש לו מקור אחד. בכללות העולם, שורה כוח שמאלץ ודוחף למציאות הרמונית בין חלקי העולם - אור מוסרי כללי שיש בעולם וההארה השניה היא מצד ישראל. זוהי הארה שענינה הוא מצד הנבראים מצד מה שעם ישראל יש אחדות ומצד מה שעם ישראל פונה אל הקב"ה. הרב בפרק א' דבר עליו בכמה וכמה סעיפים - בסעיף י' - יחוד קוב"ה ושכינתיה - יש הופעה שהיא מצד קוב"ה שהוא קשור לכל הבריאה. ויש הארה מוסרית הנובעת מצד השכינתיה שבמהות הפנימית של כנס"י יש מציאות תמציתית מוסרית המופיעה בצורה אחדותית – זוהי אחדות שלא באה מצד הבורא אלא מצד המציאות בפועל .
ועל בסיס זה אומר הרב פה - מה הדבר שדרכו מתחבר היחיד בעם ישראל אל הכלל - באיזה מוסר מדובר, האם מדובר בגילוי שלו בכלל העולם או שזה מצד המוסר המיוחד המתלבש בלבוש שמתאים לעמ"י - במה תלוי החיבור לאומה? האם זה תלוי רק במוסר הכללי, משום שהופעת כנסת ישראל בצורה של אומה היא נועדה רק בשביל להיות כלב בין האיברים. זה שעמ"י מתגלה כאומה - לא מהווה ערך עצמי מצד ישראל אלא רק בכדי להופיע כאומה שמקדשת שם שמים בין האומות. קידוש שם שמים בכך שהאומות רואות שיש יכולת לנהל ממלכה שאינה מושתת על רשע וכוחנות אלא על מוסר וצדק. אבל זה שיש לעמ"י מוסר יחודי - זה לא קשור להופעתו כאומה. כך כשהמוסר הכללי נפגם אז נפגע החיבור בין היחיד לאומה, אולם כשנפגע המוסר המייחד את ישראל אין נתק בין היחיד לאומה.
אולם ניתן לומר גם להיפך. דווקא השייכות לתכונות האופי המייחדות את עם ישראל כגון מה שעם ישראל ביישנים רחמנים וגומלי חסדים ומה שלעם ישראל יש צמאון לאל חי הם אלו שיכולות ליצור את החיבור בין היחיד לאומה. המוסר הכללי נוגע לשייכות לעולם בכללו, אולם הופעת עם ישראל כאומה מיוחדת זה תלוי בהופעת המוסר המיוחד לאומה הישראלית שהיא בריאה רוחנית הנמצאת בשמי שמים המקבלת ונבנית באופן ייחודי דווקא בארץ.
וא"כ תלות היחיד באומה תלוי בשייכות בלבוש ובמוסר המייחד את עמ"י ולא במוסר בהכללי.
הרב אומר – שגם התיקון המוסרי הכללי וגם המוסר המיוחד לישראל בונים את החיבור בין היחיד לאומה.
כי זהו דבר פשוט, שצבע המוסר מוכרח הוא בכמה פרטים להיות מקבל צורה מיוחדת לפי תכונת האומה.
אם יש לאומה מסוימת תכונה מוסרית שמתאימה לו וכל אומה צריכה לבנות את התכונה המוסרית שלו, וכל פרט צריך להתאים את עצמו לתכונות האומה שלו. ואם לא יהיה לו את הדגשים הנכונים אז הוא יהיה מנותק מהאומה שלו.
בסעיף ד' וסעיף א' הרב מבאר שאצל אומות העולם הצד המוסרי אינו החלק העיקרי בחיבור בין היחיד לאומה. אצל הגויים הצורך להתאמה בין המוסר הכללי למוסר היחידאי הוא בעיקרו חיבור תרבותי ולא חיבור מהותי. עיקר הקשר באומות האחרות תלוי בצדדים טבעיים ולא בבחירה חופשית שעיקרה באה לידי ביטוי במעשים המוסריים.
ובאומה שיש בה הרבה לשינוי מכל העמים, הדברים המיוחדים במוסריותה הם מרובים בקרבה, וכולם פועלים, בהוקרתם העיונית והמעשית, לטובה על מצב האומה, ובזלזולם הנם גורמים הרס ורפיון קשר.
כשאנו מדברים על הקשר בעם ישראל , עיקר המיוחדות של עמ"י זה בהופעה המוסרית של העם. השינויים בעם הם בתכונות מוסריות – ממילא בעם הישראל הכמות המרובה של הפרטים המוסריים שמיוחדים באומה נהפכים לשינוי איכותי.
הרב לא אומר מפורשות אם העבודה במוסר הכללי או במוסר היחודי הינו יותר קריטי, אך נראה לומר שזה דומה ליחס שבין דרך ארץ לתורה. דרך ארץ קדמה לתורה. דרך ארץ דומה ליסודות הבנין ואילו התורה היא גוף הבנין. ללא דרך ארץ אין אפשרות לעבור למדרגת התורה. אולם ודאי שהתורה הינה מדרגה עליונה יותר. בדרך ארץ אין הבדל בין המדרגות השונות. אולם בתורה יש אין ספור מדרגות. כך ניתן לומר שבפגם במוסר הכללי נפגם משהו יותר בסיסי מאשר פגימה בדבר פרטי ישראלי. אולם החיבור נעשה עצמי - בשייכות לתכונות, מוסר, מידות מיוחדות של עמ"י .
החיבור מצד המוסר הכללי – הינו חיובר מצד מה שכל המציאות יש לה מקור אחד. האחדות המוסרית של עמ"י הוא מצד הנבראים מצד פנייתו לבורא (מצד הברוא). החיבור העצמי מתגלה בחיבור שמגלה את התכונה העצמית המתגלית מצד הנבראים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
