ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין בן מסעודה
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות י"ב ב).
שנת השמש העברית מתחילה בחודש תשרי שא' בו נחשב כראש השנה, לשנים.
ננסה בדברינו השבוע להבין יותר לעומק את ההבדלים הרוחניים ששני החודשים הללו מייצגים. פסח-חג המצות הוא הרגל של חודש ניסן והרגל של חודש תשרי הוא חג הסוכות.
מים הם צורך חיים קריטי וגם סימן של חיים. ניתן לומר בוודאות כי ללא מים מציאות של חיים אנושיים, היא כמעט בלתי אפשרית.
באמצעות היחס למים ננסה להבין את ההבדל בין החגים.
ביום הראשון של חג הפסח אנו מפסיקים להתפלל "ותן טל ומטר לברכה" ואפילו גבורות גשמים אנו חדלים מלהזכיר. איסור חמץ שהוא איסור כרת (באכילת כזית ומעלה) הינו תוצאה של מפגש הקמח עם המים לזמן ארוך מח"י רגעים. המהדרין מקפידים לאפות מצות מחיטים שנשמרו ממגע עם מים כבר משעת קצירה ורבים משלומי אמוני ישראל נוהגים להקפיד כי מצותיהם לא יבואו במגע עם מים גם אחרי האפייה ("שרויה").
הנס הגדול של יציאת מצרים מסתיים גם הוא ב"חרבה" - במעבר יבש בתוך ים סוף.
לעומת פסח, חג הסוכות הינו כל כולו ערגה ובקשה לקראת תפילת "חן חשרת מים":
- משמעות הנענועים של ארבעת המינים, הינם תפילה לשפע מים.
- הערבה גדלה על המים ועליו של ההדס כטיפות מים.
- חביטת הערבה ותפילות הושענא רבה גם הם קשורות לתפילה על המים.
- ניסוך המים על גבי המזבח, מצטרף לזמן החג, אל ניסוך היין של כל ימות השנה.
- שמחת בית השואבה היא המאורע המרכזי, מידי ערב, של שמחת החג.
אם כך, נוכל לסכם כי בחג הפסח אנו מתרחקים מהסימן האוניברסאלי של החיים - המים, ואילו בחג הסוכות אנו מדגישים אותו כמה שיותר. לכן אין זה פלא כי בפסח- חג המצות, אנו מתכנסים פנימה אל תוך הבית. אוכלים את הפסח בחבורה שהתכנסה פנימה אל עצמה ואין אפשרות לאכול את הפסח בשדה ולא ברחוב. אורחים שאינם מבני ברית לא ירגישו בנח סביב שלחן הסדר לא רק בגלל "שפך חמתך", אלא משום שגישתם תחסם אל שני המרכיבים המרכזיים של הערב, היין וקרבן הפסח.
בחג הסוכות אנו יוצאים אל הטבע, עוזבים את הבית הקבוע ואת הגנת מחיצותיו האיתנות ויושבים בסוכת ארעי, שכל כולה שתי דפנות והשלישית אפילו טפח. גם הגויים מוזמנים לחג עמנו חג זה והנביא זכריה אף מאיים בנבואתו על הגויים שלא יבואו לחוג עמנו חג זה בירושלים (זכריה יד).
עזרא הסופר, שחלק גדול ממפעלו הרוחני הוקדש להפרדת העם מבני נכר שהצטרפו אליו בתהליך הגאולה, בחר להתחיל את מסעו לארץ ישראל ולכינון המקדש מחדש בירושלים דווקא בר"ח ניסן. וז"ל הכתוב:
"כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל" (ז' ט).
בבחירת תאריך זה מדגיש עזרא הסופר את הכיוון הרוחני של ההתבדלות.
לעומתו שלמה המלך הקפיד לחגוג את חנכת המקדש, דווקא בחג הסוכות (מלכים א ח' ב), כדי להדגיש את האוניברסאליות של המקום. גם בני הניכר הוזמנו להתפלל בבית אשר בנה שלמה, כמשכן לשכינה.
הבה נאחל לעם ישראל כי יזכה לחוג את היציאה לחירות, אל החופש, בחודש ניסן הבא עלינו לטובה,
כך יבואו לידי איזון נכון, שני הכוחות של ההתכנסות פנימה וההשפעה החוצה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
