ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
לא פעם חשבתי לעצמי, אם הרעיון של בחירות כלליות, כפי שהן נערכות היום, תואם את חוקי התורה וערכי הדת היהודית. קשה לחשוב שכן, ולפיכך הביטוי ה"תקין-פוליטית" מדינה "יהודית ודמוקרטית", הוא בעצם רק מס שפתיים ומשמעותו איננה מוגדרת היטב כלל וכלל. האם אפשר לתמוך במסע הבחירות שופע השמצות ועלבונות לאור הלכות לשון הרע, שהתורה שמה עליהם דגש כה חזק? והאם הכלל של דעת הרוב חל גם כשהרוב מחליט על עקרונות שהם מנוגדים בתכלית לחוקי התורה ולמסורת היהודית? האם הוא צריך להתקבל רק מפני שיש רוב זמני שמצביע בעדם?
הרבה אנשים עם קווי מדיניות מרושעים ומסוכנים נבחרו באופן דמוקרטי לתפקידם, ואחר-כך הציבור שילם על כך מחיר בחיים ובחופש. מצד שני, אומרים שווינסטון צ'רצ'יל אמר שהדמוקרטיה היא צורת ממשל איומה, ולמרות זאת היא הטובה ביותר שהחברה האנושית הגתה עד כה. למרות כל ההסתייגויות שתיארתי כאן, אני חייב להודות, גם אם בלי התלהבות, שהוא צדק.
בתקופת בית ראשון ושני, השלטון על עם ישראל היה אישי ובמובן מסוים גם רודני. עם הקמת מלכות בית דוד, זאת היתה שושלת המלוכה, שתמיד היו בה המריבות המקובלות על הירושה. אך בתקופת בית ראשון כל המלכים היו נתונים להשפעתם, אם לא לשליטתם, של נביאים. אפילו המלכים רשעים ששלטו על עשרת השבטים בצפון ישראל היו חשופים לביקורת החריפה של נביאים כמו אליהו ואלישע והושפעו מדבריהם. את הנביאים אפשר היה לרדוף ולהעניש, אך לא היה אפשר להתעלם מהם. העם הביע את קולו באמצעות הנביא, שהביא את דבר האלקים ואת המסורת והייעוד של העם היהודי.
גם כשהעם בחר להתעלם מדברי הנביאים, הוא עשה זאת מתוך בחירה, והנביאים חזו לעם בברור את ההשלכות של הבחירה הזאת. במובן זה היתה שם תחושת דמוקרטיה בסיסית. אנשים הצביעו לא בקלפי אלא באמצעות התנהגותם וההחלטות שקיבלו בחייהם. למעשה, זה תמיד היה העיקרון הדמוקרטי היסודי של החיים - אנשים עושים מה שהם רוצים לעשות. תפקיד הממשלה היום הוא להודיע לעם מה יהיו ההשלכות של התנהגותו, כפי שעשו הנביאים.
העיוות בשיטה הפוליטית שלנו הוא שהיא מתגמלת את אלה שמבטיחים ביודעין הבטחות שווא ומציגים תחזיות שגויות בדבר תוכניותיהם לעתיד וההשלכות האמיתיות של התוכניות האלה.
בתקופת בית שני חיו היהודים תחת שלטון אנשי כנסת גדולה, גוף פרלמנטרי שלא נבחר על ידי העם אלא תפקד תחת שלטון מלכי בית חשמונאי שסילקו את שלטון יוון, ואחר-כך תחת שלטון המושלים הרומיים. הכוח הנגדי לשלטון היה נוכחותם של תלמידי-חכמים, התנאים, המוקדמים וגם המאוחרים, שייצגו את העם ואת מסורת ישראל. הגם שהם עצמם לא היו נביאים, הם היו תחליף לנביאים של תקופת בית ראשון במובן זה שיצרו דעת קהל והתנגדו לעריצות ולמדיניות עיקשת ופסולה.
גם בשנות הגלות הארוכות של העם היהודי הייתה דמוקרטיה עממית במובן המודרני של המילה, לרבות בחירות. על אף שההנהגה תמיד היתה מקרב בני המעמד העליון והשליט, לקהילה הייתה היכולת להדיח אותם מתפקידיהם. כאלה היו חיי הקהילה היהודית בשתי המאות שקדמו למאה שלנו. העם יכול היה לסלק את השלטון הקהילתי גם בהקמת תנועות חדשות, כמו החסידות, שעקפו את הממסד הקיים.
במאה האחרונה התפצלה החברה היהודית באירופה למפלגות רבות שכל אחת מהן נלחמה ברעותה בבחירות על הנהגת היהודים. השיטה הזאת יובאה למדינה המודרנית שלנו, לישראל, על מפלגותיה הרבות ויריבויותיה העזות. אך כפי שאמרנו כאן, זה מה שיש. אז הבה נקווה לטוב ונהיה מציאותיים ואופטימיים גם יחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
