ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ג - לקראת הבחירות
החורבן הוא לא תבוסה
הפינוי בעמונה צריך ללמד אותנו, שהעם שלנו עדיין לא בשל לנהל מדינה דמוקרטית. חז"ל אומרים "כמתוקנים שבהם לא עשיתם, כמקולקלים שבהם עשיתם". אולי זה לא פלא שעם שהיה כל כך מפורד ומפוזר בין העמים דורות רבים לא למד איך לנהל מדינה, אבל מאידך כן למד איך לנהל קהילות פזורות במדינות שונות. הקהילות האלו הרגישו לא רק אחריות לחברי הקהילה המקומית, אלא גם ליהודים במקומות אחרים. יש הרבה תיעוד היסטורי לכך שכאשר יהודים גורשו ממדינה אחת והצליחו לברוח למדינה אחרת שהיה בה יישוב יהודי - הפליטים מצאו שם מיד מנוח, כי הקהילה הקיימת פתחה את לבה לקבל את הפליטים, לנסות לעזור להם כמה שאפשר. היתה אחריות כלל ישראלית. ישראל ערבים זה לזה - זו לא היתה רק אמרה וסיסמה, אלא במשך הדורות זו היתה ההנחיה המנחה את כל עם ישראל. ציפינו, ולכאורה זה מתקבל על הדעת, שכאשר זכינו בחסדי ה' לחזור לארצנו ולהקים מלכות ישראל מחדש, שזאת היא בעצם ההגדרה של מלכות ומדינה או ריבונות לאומית, דהיינו אחריות לכל האזרחים, היה עולה על הדעת שדבר כזה יהיה הבסיס לקיומנו, והנה היום נוכחנו לדעת שזה לא דווקא כך. נוכחנו שהמנהיגות רואה בהפעלת כוח תכלית לעצמה, ומה שהם רוצים הוא לשלוט. השלטון הפך להיות מגמה בפני עצמה. וה' יצילנו מכך.
אמנם לא כל אחד רואה בעובדה שלא הצלחנו לשמור על הבתים שלא ייהרסו, או אפילו בחורבן הגדול יותר, החורבן של גוש-קטיף, שעדיין הפצע הוא טרי ומדמם, רק כתבוסה לציבור שלנו. אין ספק שיש לא מעט אנשים שבגלל התופעות הללו פותחים את עיניהם ורואים שכוחות השלטון וכוחות התקשורת עשו להם שטיפת מוח גדולה, ויש אנשים שהתרשמו דווקא מן העובדה שיש לנו ברוך ה' ציבור גדול של צעירים, שמוכנים לקדש שם שמים ברבים ולצאת ולהפגין למען דבקות בארץ, דבקות בעם ישראל, בערכים של אמת.
ראינו התקפה כזאת של שוטרים רוכבים על סוסים, שדהרו בכוח לשדרות של צעירים שעמדו והפגינו מסירות לעם ישראל, והתמונות הללו בסופו של דבר יחדרו למודעות של בני האדם.
אנחנו צריכים לפרסם את התמונות האמיתיות, ויש תמונות. אנחנו יכולים לנסות להגיש תלונות משפטיות, שמטרתן היא בעיקר לפרסם את האמת. לפני שבוע נתפרסמה ידיעה שכל הסיפור על החומצה בכפר-דרום היא שקר גמור, וברור שלא כל הציבור שומע את ההוכחות האלו. את ההוכחות הללו צריך לנסות לפרסם, וכל מי שקיבל מכות חייב להגיש תלונה משפטית כנגד המשטרה או כנגד הממשלה שנהגה בו באופן רצחני כזה.
הציבור שלנו חייב לקחת על עצמו את האחריות לפרסם את האמת, ואם האמת תתפרסם - אין ספק שכמה אנשים יפקחו את עיניהם ויבינו שיש פה ציבור בעל ערכים, צעירים שהם מלח הארץ, וצריך לעודד אותם ולא חס ושלום לרדוף אותם.
השתתפות בבחירה תמנע סיום ב"כי-רע"
דווקא עכשיו אסור לנו לחשוב מחשבות של התנזרות מבחירות ומהשתתפות בתהליך הפוליטי. אני לא יודע אם נצליח הרבה או מעט, אבל אין ספק שאחת המגמות של אלה שרוצים להוציא אותנו מתוך המוסכמה הכללית היא שאנחנו נתנזר מלנסות להשפיע על המהלכים של המדינה, וזה דבר שאסור לנו לעשות. גם אם לא נוכל להגיע לגדולות, ואני חושב שבכל זאת נגיע, חשוב שהציבור בכללותו, ואולי בעיקר אלה שאוחזים את השלטון בידיהם, יוכרחו להכיר ולהבין שיש פה ציבור הולך וגדל ויבינו שהציבור שמפחיד אותם, אין רצונו לשלוט עליהם. אנחנו צריכים להבהיר להם שאין להם ממה לפחד, אלא מאובדן שליטה עלינו, ואני מבין שזה אכן מפחיד אותם. אבל אין ברירה, מי שיש בידו שוט והוא הולך לאבד אותו - החיסרון הוא בו שהוא מפחד מדבר כזה, ואולי נצליח. יש הרבה אנשים שאני חושב שבעזרתם נוכל להצליח להוכיח שיש גם תכלית אחרת לחיים עלי אדמות, שכוחה מערכי התורה וערכי הנצח שאנחנו דבקים בהם - ערכים שמתאימים גם להם.
ואולם גם כשאנו באים לפעול במערכת הבחירות ולהביא את דעתנו לכלל, ברור שצריך להתחשב בדעתם של בני-אדם, ואין לעשות מעשים שנראים כחילול ה', למרות שהמוטיבציה היא לקדש שם שמים. מאוד חשוב שמי שעושה טוב לא ייראה חלילה כעושה רע, וגם זה חלק במצוות קידוש ה'. אבל יש דברים שבהם חייבים לומר "אין חכמה ואין עצה ואין תבונה כנגד ה'", כלומר חשוב שהתדמית שלנו תהיה תדמית של אמת, שלא ניתן מקום לשקרנים ולזייפנים. אם רק התדמית תעניין אותנו וחלילה נהיה מוכנים להקריב ערכי אמת תמורת תדמית, מה הועילו חכמים בתקנתם? כמובן שלזה צריך חכמה גדולה ותבונה ובעיקר דבקות בתורה - לדעת איך עושים דברים טובים למען שם שמים.
החג הקרוב שיבוא עלינו לטובה הוא פורים, ואת פורים צריך לראות כחג שהכין אותנו לגאולה ולא לגלות. בל נשכח שהאירועים של פורים היו הקדמה לתקופת בניית בית-המקדש, ואחרי פורים נגמר בניין בית-המקדש. כלומר, צריך להבין שיש בשורה שצריך לממש אותה, ובעזר ה' הציבור שלנו גדל ומתעצם. זאת אחת הסיבות שיש גם מתנגדים, אבל אסור לנו להתייאש ולאבד עשתונות בגלל שיש מתנגדים ושבידם הכוח. לא הכל בעולם הזה מוכרע על-ידי הכוח. הנביא אומר "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'", והוראה זו היא מעשית גם לימינו אנו. אנחנו צריכים להבין שעמידה איתנה על עקרונות ועל רוחניות אמיתית בהחלט יכולה לשנות דברים. זכינו לראות נסים ונפלאות בחזרתנו לארצנו, ובל נשכח שקיבוץ הגלויות שארע בימינו - לא היה כדוגמתו מאז, כולל בימי יהושע בן-נון. כמה יהודים נכנסו לארץ בימי יהושע בן-נון? התורה אומרת שהיו 60 ריבוא גברים, ואם נוסיף גם את הנשים והטף ונכפיל את המספר הזה פי ארבעה או חמישה, יוצא שהיו כמה מיליונים, ודאי לא יותר מארבעה-חמישה מיליון. ברוך ה' אנחנו כבר היום יותר מחמישה מיליון יהודים בארץ, וזאת היא תופעה שיש להודות להקב"ה עליה. ברור שבין כמה מיליוני היהודים יש גם כמה רשעים, ואלמלא הם הרי היינו חושבים שחלילה ניטל חופש הבחירה מבני-אדם, אבל אסור לנו, בגלל הרשעים האלה, לאבד תקווה ולהגיע לאוזלת יד. יהי רצון שכשם שה' עשה לנו נסים בימים ההם, כך הוא יעשה לנו נסים בזמן הזה.
חזקים על עדינים
בעניין השאלה האם לצאת לפעול לבחירות, על זה כבר אמר החכם מכל אדם "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך". ברור שאין לרוקן את בתי המדרש מתלמידים עקב העיסוק בבחירות, אבל מאידך גיסא, ברור שאין להניח את העבודה לבחירות. זה חשוב מאוד ובהחלט יש סיכוי לא מבוטל, אם נשקיע מספיק עבודה, שהדברים ישתנו באופן רציני ואפילו מפתיע.
יש אנשים שסונוורו על-ידי הברק המלאכותי של מנהיגות חזקה. ייתכן שהאירועים של היום, עם כל הכאב בדבר, יוכיחו להרבה אנשים שהמנהיגות החזקה הזאת היא בעצם החולשה בהתגשמותה. הם חזקים כנגד נערים ונערות "בני ציון המסולאים בפז", ילדים עדינים שעומדים כנגד כוח אדיר, אבל הם לא חזקים כנגד אויב מבחוץ. ואם נצליח לשכנע מספיק אנשים, באמצעות 'פנים אל פנים', שזה מה שקורה לנו, ייתכן שהכל ישתנה. לשם כך צריך לדבר עם אנשים שעדיין פתוחים לשמוע דברי אמת.
ואולם אין ספק שאסור שהדברים הללו יבואו על חשבון לימוד התורה. לזה צריך חכמה ותבונה, כך שהמינון יהיה מחושב. אנחנו עוסקים בעיקר בתורה, וכל הדברים האחרים יוצאים מן התורה וחוזרים אליה. מהסיבה הזאת אין להירתע מלדבר על כל דבר שנוגע ליסוד חיינו, כולל עניין התשובה.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 02-9974425.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
