ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה על הדיין שלא להטות משפט חוטא מפני רישעו, שנאמר: לא תטה משפט אביונך בריבו" (שמות כ"ג)
הגוי שנכנס לביתו של רבי אליהו חיים מייזל רבה של העיר לודז', היה חיוור ביותר ונראה היה כי הוא שרוי במצוקה קשה. שמשו של הרב הושיבו במבואה, והושיט לו כוס מים בנסיון להרגיעו, ולהבין מה הביאו לביתו של הרב. הגוי סירב לפרט, ורק ביקש בכל לשון לפגוש את הרב באופן מידי, משום שלדעתו רק הרב יכול לסייע לו במצוקתו. כשנכנס הגוי לרב החל לבכות. משנרגע מעט, סיפר לרב כי במרידה הפולנית שהייתה מספר שנים קודם לכן כנגד המלכות הרוסית, נטל הוא חלק מרכזי, ואף שימש כגזבר המרד. "כידוע לרב, המרד כשל וכל ראשיו חוסלו על ידי הרוסים. אולם אני, שפעלתי מאחורי הקלעים, הצלחתי להימלט מידם. אולם הייתה לי בעיה - בתוקף היותי הגזבר נשארו בידי סכומי כסף עצומים, שברור היה שאם יימצאו בידי אני עלול להימצא בצרה נוראית. לכן לקחתי את הכסף, צררתי אותו היטב, הכנסתי אותו לתיק, והטמנתי אותו במרתף שתחת ביתי. אומנם עברו שנים רבות מאז אותו המרד, אך אני טרם עשיתי שימוש בכסף, ורק הקפדתי כל השנים לוודא כי הכסף נמצא במקומו, וכי לא קרה לא דבר. והנה אתמול נכנסתי כדרכי למרתף, חיפשתי את הכסף שוב ושוב, אך הוא כאילו בלעה אותו האדמה, נעלם ואיננו".
רבי אליהו חיים הרגיש היטב בצערו של אותו הגוי, ושאלו האם הוא חושד במישהו מסויים שיכל לגעת בכספו. הגוי הרגיש נבוך לענות לשאלה, אולם לאחר שהרב זירזו לענות, אמר בעיניים מושפלות כי הוא חושד ביהודי שגר בשכנותו, שכן הלה הינו איש עני ואביון, ולפתע בשבועות האחרונים התחיל לנהוג ברחבות מופגנת, קנה בגדים חדשים לכל בני הבית, מזון שמעולם לא קנה כמותו החל לעלות על שולחנו וכן הלאה. "האם הלכת לשאול אותו מהיכן כספו"? הגוי ענה כי אכן שאל את היהודי, שסיפר כי קיבל ירושה מקרוב משפחה שנפטר בצרפת ללא משפחה, וכמובן הכחיש כל קשר לכסף שנעלם. רבי אליהו חיים שצערו של הגוי נגע לליבו, אמר לו כי ישוב אליו למחרת, ועד אז ינסה למצוא פתרון מתאים.
משיצא הגוי קרא לשמשו וציווה עליו לקרוא ליהודי שגר בשכנותו של הגוי. אחד ממקורביו של הרב ששהה אותה שעה בבית, טען כנגד הרב כי אל לו להיכנס לסיפור זה: "הגוי שהיה פה זה עתה אומנם לא מוכר כרשע באופן מיוחד, אולם גם בין אוהבי ישראל אינו נמנה. להתאמץ בשבילו, ועוד לחשוד עבורו ביהודי כשר, זהו דבר מופרך לחלוטין". הרב התעלם מהדברים, ודרש מהשמש ללכת במהירות ולקרוא ליהודי המדובר. משנכנס היהודי לרב קיבלו הרב בחיוך ואמר לו כי שמע שהתעשר לפתע, ואם נכון הוא הדבר אזי מדוע לא נכנס עד עתה להרים צדקה לעניי העיר כדרכם של הגבירים. היהודי לרגע הובך, אך התעשת במהירות, ואמר כי אכן טרם התרגל להנהגות של אדם עשיר אולם כמובן שניתן לתקן זאת ברגע זה, והוציא מכיסו סכום כסף גדול, והניח על השולחן. הרב החל בעדינות לתחקר אותו בקשר לירושה שקיבל, והבין מיד כי הכל שקר, וכי אין שום ירושה כלל. "אני מודה לך על התרומה הנכבדה אולם אתה מבין כי אין לי שום עניין להסתבך כמוך עם הממשלה בעוון החזקת כסף מזויף, שהינו עוון חמור ביותר. האיש החוויר ותלה ברב עיניים שואלות. הרב הוסיף ואמר כי שמע כי הממשלה שמעה על התעשרותו הפתאומית, בדקה ומצאה כי כל כספו מזויף ומן הסתם תיכף יעצרו אותו וסופו מי ישורנו. "דע לך כי קראתיך לשם כך, על מנת להזהירך כי הדברים ידועים ומפורסמים". היהודי ההמום התחיל לגמגם - בלחש, בקול רועד, סיפר לרב כי כל הירושה הינה המצאה, וכי את הכסף מצא במקרה במרתף של שכנו הגוי וכי לא ידע כי גוי זה עוסק בזיוף כספים, וכעת שהסתבך מבקש הוא עצה מהרב כיצד להיחלץ מן המיצר. הרב אמר לו לרוץ לביתו ולהביא מיד לביתו את כל הכסף עד לפרוטה האחרונה. היהודי חזר מתנשף תוך דקות ספורות, כשכל הכסף בידיו. "עכשיו את הכסף, שאינו מזויף כלל, נחזיר לשכנך, ואתה תלמד מכאן ולהבא כי אין בשום אופן לגעת בדבר שאינו שלך"!
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
88 - "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס"
89 - "לא תטה משפט אביונך בריבו"
90 - "ולא תהדר פני גדול"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
