שלום לכבוד הרב ברור לי שלכתחילה יש להניח תפילין בזמן לפני שקיעה. שאלתי לגבי מי שלא הניח תפילין ביום שישי קודם בין השמשות ולא עשה כפי שצריך. האם יניח תפילין ללא ברכה גם אחרי שקיעה לפני צאת הכוכבים אפילו אם לא היה אנוס אלא נניח היה לו קשה בהתארגנות לקראת שבת ולא הצליח כפי שרצה להניח קודם שקיעה? ועוד, אם חבר שואל אותי בין השמשות ערב שבת, האם להניח תפילין. האם עלי לומר לו להניח בדיעבד בלי ברכה קודם צאת הכוכבים, או לומר לו שאם היה אנוס עליו להניח בדיעבד בלי ברכה קודם צאת הכוכבים? סליחה על הטירחה רוצה להבין אם הבנתי נכון

שלום וברכה, ביום חול - מי שלא הניח תפילין כל היום עד אחרי השקיעה, לא משנה אם זה היה במזיד בשוגג או באונס - יניח בבין השמשות לפני צאת הכוכבים בלי ברכה (משנה ברורה ל יז). ודעת הגר"ע יוסף שעד שלש עשרה וחצי דקות אחרי השקיעה יניח עם ברכה (מובא בילקוט יוסף ל ו). בערב שבת השאלה מורכבת יותר. זאת משום שעקרונית מותר להניח תפילין בלילה של ימות החול, אלא שחכמים גזרו שלא להניח שמא יישן בהם (שו"ע ל ב). לכן ברור שמי שלא הניח תפילין עד השקיעה יש לו להניח תפילין בבין השמשות לפני צאת הכוכבים. אך בשבת אסור להניח תפילין משום שהשבת אינה זמן תפילין, שהשבת עצמה היא 'אות', והמניח תפילין בשבת מזלזל באות של שבת. ועוד, שמי שמניח תפילין בשבת לשם מצוה עובר על בל תוסיף (שו"ע לא א ומ"ב שם). על כן נחלקו הפוסקים בנידון שלנו. יש מי שסבור שמי שלא הניח תפילין עד השקיעה של ליל שבת יניח תפילין בבין השמשות עד צאת הכוכבים (הגרא"מ שך כמובא במשנה אחרונה סי' ל הע' קלה, והוסיפו שם שיעשה תנאי בדעתו שאם הוא חייב להניח תפילין - הוא מניח לשם מצווה, ואם אינו חייב - הוא מניח שלא לשם מצוה, ואז אינו עובר על בל תוסיף ובזלזול באות). אך הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שבשבת לא יניח תפילין לאחר השקיעה גם אם לא הניח כל היום. הרחבה: א. ישנן שלש שיטות לגבי זמן חיוב הנחת תפילין מהתורה. הביאור הלכה (סי' לז, ד"ה 'מצותן') הביא את שתי הדעות הראשונות: 1. דעת הפרי מגדים שמי שלא מניח יום אחד תפילין כלל ביטל מצות עשה. מצוה מן המובחר להניח תפילין כל היום. 2. דעת הישועות יעקב שיש חיוב להניח תפילין כל היום. 3. דעת המנחת אשר (שמות סי' לג) שמצות תפילין אינה מוגדרת כלל בזמן מסוים ומצותה שישתדל האדם ככל שבידו שיהיו התפילין עליו וכעין מצות תלמוד תורה ע"ש. לכאורה רק לפי הפרי מגדים יש מקום לדברי הגרא"מ שך, שלפי הישועות יעקב והמנחת אשר אין המצווה מהתורה להניח דווקא פעם אחת ביום. לדבריהם מסתבר שלא יניח בשבת וצ"ע. בברכה.