שלום רב אם כשיוצאים מהשירותים צריכים ליטול ידיים רק מפני ’נקיות’, אז למה רוב האנשים נוטלים ג’ פעמים ועם נטלה? ולמה השו"ע מסתבך כל כך בסימן קס"ה, במקרה של אדם שיצא מן השירותים ורוצה ליטול ידיו לסעודה כיצד ינהג לגבי שתי הנטילות והברכות, אם לנטילה שלאחר השירותים אין כלל צורך בכלי? שאלתי נובעת ממה שכתב המשנה ברורה בסימן ד’ ס"ק ל"ט: "ואין צריך שלוש פעמים, כי אם בקם מן המיטה... ובספר היכל הקודש מחמיר ביוצא מבית הכסא שלוש פעמים, ובמגן אברהם סימן ז’ סתר דבריו" - האם כוונתו שגם אין צריך ליטול מכלי, או שכן צריך נטילה מכלי אלא שדי בפעם אחת? תודה מראש

שלום וברכה! על פי רבים מן הפוסקים, ביציאה מהשירותים אין צורך ליטול ידיים מכלי דוקא, וניתן לשטוף את הידיים בברז. אולם יש מן הפוסקים, בעיקר בין ההולכים על פי הסוד, שכתבו שראוי ליטול ידיים מכלי, ואף ליטול שלוש פעמים. מסיבה זו, אכן ישנם רבים שמקפידים ליטול באופן זה, אך מעיקר הדין באמת די בשטיפה אחת וללא כלי. כך גם לגבי המקרה של אדם שיצא מן השירותים ורוצה ליטול ידיים לסעודה - אכן יש מן הפוסקים שהזכירו את הפתרון הזה: שירחץ ידיים ללא כלי ויברך אשר יצר, ואז ייטול ידיים בכלי ויברך על נטילת ידים. ונראה שאכן הפתרון הזה הוא העדיף ביותר. מדוע אם כן השולחן ערוך לא הזכיר במפורש אפשרות זו? נראה שהדבר נובע מסיבה מעשית: בזמנם הרי לא היו ברזים בבתים, אלא בכל בית היה כלי גדול עם מים שממנו לקחו מים בשעת הצורך. ואם כן, האפשרות של "שטיפה בלי כלי" פשוט לא היתה מעשית - המים היו תמיד בכלי, ואם אדם היטה את הכלי הגדול כדי לשטוף את הידיים, או לקח מים בכלי קטן כדי לשטוף, הרי זו נטילה מן הכלי. רק בזמננו נוצרה המציאות, שסתם שטיפה של הידיים היא ללא כלי. מסתבר שזו היא הסיבה גם לכך, שהמשנה ברורה שציטטת התייחס רק לשאלה האם בנטילה שלאחר השירותים צריך ליטול שלוש פעמים, ולא התייחס לשאלה האם צריך כלי (וכך גם בפוסקים נוספים). נראה שהסיבה לכך היא הסיבה המציאותית שהזכרנו, שהדרך הרגילה לשטוף ידיים בזמנם היתה על ידי כלי, ולכן השאלה המעשית היתה רק האם צריך שלוש פעמים. מקורות: אליה רבה ד', יב; מחצית השקל לשו"ע ד', יח; ילקוט יוסף קיצוש"ע ד', מב; פסקי תשובות ד', יח. פרי מגדים אשל אברהם קס"ה, ב; פסקי תשובות קס"ה, א.