מדוע לזרים שאינם מורגלים בהרמת חיות מחמד אסור להזיזם. הרי כיון שמותר לבעל החיה להרימה ובשבילו אינה מוקצה ממילא היא הופכת לדבר היתר כמו שפסק השו"ע בסימן תקטו סעיף ה לגבי אדם שהובא בשבילו דבר מחוץ לתחום שאסור לו להשתמש או להנות מהדבר אך לאחרים מותר וכיון שלאחרים מותר בשימוש ממילא גם למי שהובא בשבילו מותר לטלטל את אותו דבר כיון ששוב אינו מוקצה. למה הדבר דומה: לאדם שלעולם לא אוכל חריף או לא אוכל עם צופסטיקס ( מקלות אכילה) והתארח בשבת אצל אדם שאוכל חריף עם צופסטיקס וכי יעלה על הדעת שיהיה עליו להמנע מלהזיז את החריף והצופסטיקס מדין מוקצה כיון שאינו מורגל בהם?

שלום וברכה אכן נראה כדבריך שלמקילים לטלטל חיית מחמד בשבת באמת יהיה מותר לכולם לטלטל את הבעל חי ולא רק לבעלים. מקורות והרחבה: קודם נביא את מחלוקת האחרונים לגבי טלטול חיות מחמד בשבת. אחר כך נבאר את הספק לגבי טלטול לאיש זר. נחלקו הפוסקים אם מותר לטלטל בשבת חיות מחמד שרגילים לשחק איתם ולטלטל אותם: יש מי שאסר לטלטל חיות מחמד [יביע אומר (ח"ה או"ח כו), ושוב בחזון עובדיה (ח"ג עמ' קיד), בצל החכמה (ח"ה לד) והביא שכן פוסק אחיו הבאר משה, הגרח"ק (כמובא בספר אסיפת יצחק ג אלול תשס"ו)]. יש מי שהיקל [אגרות משה (או"ח ח"ה סי' כב, אות כא), ואף שנכתב שם באותיות קטנות אין לפקפק כלל שכך דעת הגר"מ פיינשטיין, ראה תשובת הרב שבתי רפפורט המובאת בספר רץ כצבי (אקטואליה בהלכה ב, עמ' קטז). וכן אמר לי הגר"א נבנצל שכמדומה דעת הגרש"ז אוירבך להקל, וכך גם דעת הגר"א נבנצל עצמו כדעת רבו, כך אמר לי היום י"ט כסלו תשפ"ו, אם כי מצאתי במקורות אחרים שהגר"א נבנצל החמיר, ראה למשל תשובות אביגדור הלוי אות קט, וכך זכור לי שהחמיר כששאלתי אותו לפני כמה שנים, וראה הערת הגרש"ז אוירבך בשש"כ (פרק יח הע' סב), ובדור המלקטים שבת ח"ג (עמ' 1787) הביאו בשם הגרי"ש אלישיב והגר"מ אליהו להקל, וכן נוטה דעת הגר"י אריאל להקל (שו"ת באהלה של תורה ח"ה כה)]. לכן המיקל יש לו על מה לסמוך. לפי המקילים לטלטל חיות מחמד, יש להקל גם לאיש זר כדלהלן: המשנה ברורה (שח קע) כתב לגבי בגד שראוי לעניים אך לא לעשירים: "דאם יש בהן ג' אצבעות על ג' אצבעות מותר לטלטלן היינו דוקא כשהם של עני ואז מותר גם העשיר לטלטל אותן ועיין בט"ז שמסיק דדוקא כשהעשיר דר בבית העני שאז הוא נגרר אחריו אבל עשיר דעלמא אסור לטלטל כיון שמ"מ אינו ראוי לו שהוא פחות מג' טפחים על ג' טפחים". אם כן לדעת המשנה ברורה על פי הט"ז בגד של עני אסור בטלטול לעשיר שלא גר בבית. אך דעת החזון איש (מג כ ד"ה שיירי) שמותר בטלטול גם לעשיר שאינו גר בבית העני. היה מקום לומר שהוא הדין בענייננו טלטול חיית מחמד על ידי איש זר – למשנה ברורה יהיה אסור ולחזון איש מותר. אלא שלמעשה הגר"י אריאל שליט"א אמר לי שאינו דומה כלל לבגד של עני. כאן השימוש הרגיל של חיות מחמד אלה הוא לשעשוע ולטלטול. וכי נאמר שצעצוע של ילדים יהיה אסור בטלטול למבוגרים? לכן לפי ההנחה שמותר לטלטל חיות מחמד, ממילא הדבר מותר לכולם. וכן אמר לי הגר"א נבנצל שהטלטול מותר לכולם (לפחות כך נטה לומר).