שלום וברכה, אני מקבל מהעבודה כרטיס תן ביס כדי לקנות ארוחות. כל חודש לפי כמה שהשתמשתי כתוב לי בתלוש שקיבלתי תוספת שכר ואני משלם על זה את כל המיסים והפרשות וכו כך שיוצא בסוף שאני מקבל את הארוחות בערך חצי חינם. כמו כן לפעמים לחגים או כבונוסים אני מקבל תו קניה בכל מיני רשתות האם צריך להפריש מעשר כספים מדברים אלו?

שלום וברכה, נחלקו הפוסקים אם צריך להפריש מעשר כספים מתלושי מזון ותוי קנייה. למעשה ניתן להקל. והמחמיר להפריש תבוא עליו ברכה. הרחבה: נחלקו הפוסקים אם יש חובה להפריש מעשר כספים מחפצים או רק מכסף. דעת הגרש"ז אוירבך שיש להפריש מעשר כספים גם מחפצים (ראה ווי העמודים חלק נ סי' כ). דעת החזון איש שלא צריך להפריש מעשר כספים ממתנות שהם חפצים אלא רק מכסף (דרך אמונה מתנות עניים פ"ז ציון ההלכה ס"ק סז). ובשו"ת עשה לך רב (ח"ו נז) הסתפק אם יש חיוב להפריש ממתנות וירושות אפילו של כסף. למעשה הקל בכך למי שמצבו מבחינה כלכלית קשה, או שמטופל הוא במשפחה גדולה. בביאור המחלוקת כתב בספר שלמי שמחה (פרק רביעי הע' 101) שתלוי אם מעשר כספים זה מדין צדקה שאז לא צריך להפריש מחפצים, כשם שאינו צריך למכור חפצי ביתו כדי לתת צדקה. ולשיטה שמעשר כספים לא קשור לצדקה אלא הוא חיוב נוסף להפריש מעשר מהרווחים יש לתת ממתנות שהם חפצים. עכ"ד. נראה שדעת העשה לך רב שמדובר במנהג שנהגו בו בעיקר הרווח ולא בתוספות (וכתב שכך המנהג הובא במקורות ההלכה ובדברי הראשונים, אלא שבדברי האחרונים מצינו מקורות שהחמירו במתנות וירושות). לגבי תלושי מזון יש אומרים שדינם כמו חפץ ופטורים ממעשר כספים. כך כתב בספר ארחות מתנה (עמ' רנג) ששמע בשם הגר"ח קנייבסקי: "שהיות ומקום קנייתם של התלושים מוגבל הרי שדינם כקיבל חפץ שאין צריך להפריש מעשר כספים". עכ"ל. וכן אמר לי הגר"ד ליאור שליט"א. ויש אומרים שדינם ככסף. ז"ל חוט שני (יום טוב עמ' שנא): "תלמידים המקבלים מבית ספרם כרטיסיות לנסוע בהם מהבית לבית הספר וחזרה הרי זה נחשב כחפץ ולא כממון ואינם צריכים ליתן מזה מעשר כספים למאי דנוהגים לא ליתן מעשר כספים מחפצים עי' חוט שני. אבל המקבלים כרטיס זיכוי על סכום מסום לקנות בזה בצרכניה כן שאפשר להם לבחור בעצמם מה שהם רוצים לקנות אף שאינם יכולים לרכוש כל דבר אלא דוקא מוצרים מחנות זו מ"מ הרי יש להם בחירה מה לקנות ולכן יש לדונו ככסף ולא כחפץ ויש ליתן מזה מעשר כספים". עכ"ל. לא ברורה לי דעת הגרי"ש אלישיב בעניין. שבספר אשרי האיש (יו"ד ב פרק מז אות ה) מובא: "על תלושי מזון צריך לתת מעשר כספים, כמו שמקבל כסף מזומן. וכן הדין אם מקבל מקבל תלושי קניות ממקום עבודתו שיכול להשיג עם זה מצרכים מחנות מסוימת, והטעם דכל שווה כסף הרי הוא ככסף". אולם בספר ווי העמודים (שם) מובא: "וסיפר הרב מאיר דינר שליט"א ששאל את מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אם צריך להפריש מעשר מכסף שההורים נתנו עבור קניית דירה והשיב לו מרן הגרי"ש אם אתה יכול לקנות עם הכסף הזה מה שאתה רוצה למשל אתה יכול לקנות עם זה מכונית צריך להפריש מעשר כספים, אבל אם הכסף מיועד רק לדירה ואין לך רשות לקנות דבר אחר זה כמו שנתנו לך דירה ואין צריך להפריש מעשר כספים". הרי מבואר בדעת הגרי"ש אלישיב שאף שיש בחירה איזה דירה לקנות הכסף נחשב כסף של דירה ופטור ממעשר כספים. לפי זה גם תלוש מזון לכאורה גם אמור להיות פטור ממעשר כספים שהרי הוא נועד למזון. אם כן זה נראה שיש כאן סתירה בדעת הגרי"ש אלישיב אם כסף המיועד לקנות חפץ מסוים, ויש בחירה איזה חפץ מסוג זה לקנות, האם דינו ככסף שחייב במעשר כספים או כחפץ הפטור ממעשר כספים. וצ"ע. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א על נידון שאלתנו ואמר לי שצריך להפריש מזה מעשר כספים משום ששווה כסף ככסף. ושאלתי על סתם חפץ שאדם קיבל במתנה ואמר שצריך להפריש מזה מעשר כספים. עכ"ד. הרי שסבור כרבו הגרשז"א המובא לעיל שעל חפץ שאדם קיבל במתנה יש להפריש מעשר כספים. ועיין במנחת אשר (דברים לב, ה) שכתב שמעשר כספים אינו חובה אלא מנהג חשוב שנהגו בו רבים. ועל כן נראה שבנידון שאלתנו ניתן להקל, והמחמיר תבוא עליו ברכה. ונכון לקבל להפריש מעשר כספים בלי נדר כדי שיוכל להקל בשופי בספקות בשעת הצורך. כעין זה כתב בספר דרך אמונה (מתנות עניים פ"ז ס"ק כה) בשם החפץ חיים: "ולפי שיש בזה דעות איך לחשוב הריוח וההפסד כתב בספר אהבת חסד שינהג באופן זה שיתנה בתחלת קבלתו שינהג כן ובזה יסתלקו מעליו הפקפוקים דהיינו ראשית יתנה בתחלת קבלתו את המצוה שהיא בלי נדר כדי שלא יכשל ח"ו בעון נדרים ע"י איזה סיבה". מכל מקום נראה שמי שלא אמר בפירוש בלי נדר אך גם לא התכוון שיהיה נדר רשאי להקל ולהחשיב את המעשר כספים כקבלה ללא נדר ולסמוך על התנאי של ערב ראש השנה (ראה בדרך אמונה ציון הלכה ס"ק נז). כל טוב!