צריך לתת מעשר ממתנת יום-הולדת/חתונה/בר-מצווה?

שלום וברכה, החזון איש הורה שאם מדובר על מתנה שהיא כסף - יש להפריש מעשר כספים. ואם מדובר על מתנה שהיא חפץ - לא צריך להפריש מזה מעשר כספים (דרך אמונה מתנות עניים פ"ז ציון הלכה סז). מקורות והרחבה: נחלקו הפוסקים אם יש חובה להפריש מעשר כספים מחפצים או רק מכסף: דעת הגרש"ז אוירבך שיש להפריש מעשר כספים גם מחפצים (ראה ווי העמודים חלק נ סי' כ). וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א. דעת החזון איש שלא צריך להפריש מעשר כספים ממתנות שהם חפצים אלא רק מכסף (דרך אמונה מתנות עניים ח"ז הע' סז). בביאור המחלוקת כתב בספר שלמי שמחה (פרק רביעי הע' 101) שתלוי אם מעשר כספים זה מדין צדקה שאז לא צריך להפריש מחפצים, כשם שאינו צריך למכור חפצי ביתו כדי לתת צדקה. ולשיטה שמעשר כספים לא קשור לצדקה אלא הוא חיוב נוסף להפריש מעשר מהרווחים יש לתת ממתנות שהם חפצים. עכ"ד. בשו"ת עשה לך רב (חלק ו סימן נז) כתב שבמקורות ההלכה ובדברי הראשונים, נזכר מעשר כספים רק מהקרן בפעם הראשונה שפותח עסק, ומהרווחים השנתיים השוטפים, ולא מירושות ומתנות. אלא שיש מגדולי האחרונים שהזכירו בדבריהם הפרשת מעשר כספים מירושה ומתנות, ויש שהזכירו שיש להפריש מריוח שבא בהגרלה או מציאה וכדומה, אך במקורות ההלכה ובראשונים לא נזכר מזה. וכתב שכנראה היו בזה מנהגים חלוקים בקהלות ישראל. לכן, כתב העשה לך רב שאם מצבו של אדם מבחינה כלכלית קשה, או שמטופל הוא במשפחה גדולה רשאי להמנע מלהפריש מכל הנ"ל. ועיין במנחת אשר (דברים לב, ה) שכתב שמעשר כספים אינו חובה אלא מנהג חשוב שנהגו בו רבים. באופן כללי נכון למי שמתחיל להפריש מעשר כספים לומר שזה בלי נדר, כדי שיוכל להקל בשופי בספקות בשעת הצורך. כעין זה כתב בספר דרך אמונה (מתנות עניים פ"ז ס"ק כה) בשם החפץ חיים: "ולפי שיש בזה דעות איך לחשוב הריוח וההפסד כתב בספר אהבת חסד שינהג באופן זה שיתנה בתחלת קבלתו שינהג כן ובזה יסתלקו מעליו הפקפוקים דהיינו ראשית יתנה בתחלת קבלתו את המצוה שהיא בלי נדר כדי שלא יכשל ח"ו בעון נדרים ע"י איזה סיבה". עכ"ל. מכל מקום נראה שמי שלא אמר בפירוש בלי נדר רשאי להקל ולהחשיב את המעשר כספים כקבלה ללא נדר ולסמוך על התנאי של ערב ראש השנה (ראה בדרך אמונה ציון הלכה ס"ק נז).