שלום לרב יש לי כמה שאלות בנושא פתיל תכלת: 1. האם ראוי ללבוש תכלת רק בשבת וביום טוב בגלל שרוב הרבנים לא שמים תכלת ורק כדי לצאת ידי המיעוט? 2. אדם שימצא ציצית עם פתיל תכלת צריך לחשוש שאולי זה תכלת לא אמיתית? או שיכול לסמוך שזה החילזון המקורי ולא ראדזין וכו ? 3. אדם שאין לו מנהג מובהק איזה סוג קשירה יבחר?

שלום וברכה, 1. כמובן שאם אתה רוצה באמת לצאת ידי מיעוט הפוסקים שמחייבים ללבוש ציצית עם תכלת (כמו הרב דב ליאור), אז יש ללבוש ציצית עם תכלת כל השבוע. אולם מכיוון שרוב גדולי הפוסקים לא סבורים שיש חיוב לשים תכלת, ממילא יש עניין לנהוג כפי שכתבת ולשים תכלת בצורה חלקית כמידת חסידות בלבד ולשים תכלת רק בציצית של שבת ויום טוב, או רק בטלית קטן (ציצית) ולא בטלית גדול וכדומה. 2. את זיהוי התכלת של הראדזינר לא קיבלו גדולי דורו, ולא בדורות שאחריו. מה שאין כן הארגמון קהה קוצים שהתקבל יותר על העוסקים בסוגיה. מכיוון שיש חוגים שעדיין מטילים את התכלת של הראדזינר, והיא קיימת בשוק, לכן מי שהשיג ציצית עם תכלת ורוצה להדר להטיל ציצית עם תכלת, ולא יודע להבחין בין סוגי התכלת, כדאי שיראה את הציצית למי שמבין בדבר שיודע לזהות אם התכלת הוא התכלת של הראדזינר או הארגמון קהה קוצים. בכל מקרה מותר ללבוש ציצית עם תכלת של הראדזינר. 3. לגבי מספר חוטי תכלת ישנן שלש דעות. דעת הרמב"ם: חוט אחד של תכלת. דעת הראב"ד: שני חוטים של תכלת. דעת התוספות: ארבעה חוטים של תכלת. מכיוון שהלכה זאת לא נדרשה למעשה כבר הרבה דורות, לכן לא הכריעו בו השולחן ערוך והפוסקים האחרונים. למעשה יש מקום לכל הדעות. אולם בכל זאת יש לציין שגדולי הפוסקים שמורים להטיל תכלת היום, הגר"ד ליאור (דבר חברון סי' יט) והגר"מ מאזוז סבורים שיש לשים חוט אחד של תכלת כדעת הרמב"ם, וכן נהג הגרז"נ גולדברג זצ"ל (וכן דעת הראדזינר בעל התכלת וכן כתב מרן הרב קוק בספרו מציאות קטן סימן צו). כאשר הלכה רופפת בידך יש לבדוק את מנהג העולם. אם אפשר לדבר על מנהג העולם בתכלת נראה שרבים נוהגים להטיל חוט אחד כדעת הרמב"ם. חלק לא מבוטל נוהגים להטיל שני חוטים כדעת הראב"ד. ומעטים מאד נוהגים להטיל ארבעה חוטים כדעת התוספות. לגבי הכריכות ואופן הקשירה ישנן הרבה שיטות ומנהגים. כל הדרכים טובות ואין הדבר מעכב. לכל השיטות יש להתחיל בלבן ולסיים בלבן כמבואר בגמרא. לפירוט השיטות ראה ספר 'התכלת' לרב מנחם בורשטיין (עמ' 85). כמו כן ניתן לראות באתר 'פתיל תכלת' שמסבירים ומציגים אחד עשר סוגי קשירות ראה כאן: https://www.tekhelet.com/he/tying-options/ מקורות והרחבה: 1. מקצת מפוסקי זמננו מורים להטיל תכלת המופק מהחילזון 'ארגמון קהה קוצים', ובראשם הגר"ד ליאור והגר"מ מאזוז שליט"א (הגר"ד ליאור סבור שיש חיוב גמור והגר"מ מאזוז סבור שראוי לשים אבל לא חובה). וכן נהג הגרז"נ גולדברג. אולם רוב גדולי הפוסקים בדור שלנו ובדור הקודם (שכבר בדור הקודם נודע הזיהוי של חילזון זה) לא ראו זיהוי של חילזון זה כזיהוי שמחייב להטיל תכלת (ויש שאף התנגדו לשים תכלת מסיבות שונות). אין כאן המקום להאריך בשאלת חיוב הטלת תכלת בימינו, שזו סוגיה גדולה מאד וכבר האריכו בו רבים. רק אראה לקוראים מקום לעיין בו. בין אלה שרואים בזיהוי התכלת כזיהוי מדויק שמחייב לשים תכלת ראה דבר חברון (או"ח, סי' יח-כג) וספר 'חותם של זהב'. בין אלה שלא רואים בו זיהוי מחייב ראה מנחת אשר (ח"ב סי' א-ג). ובקונטרס 'תכלת' לג"ר שלמה הירש העמיק הרחיב בסוגיה ודן באריכות בכמה וכמה ספיקות שיש בזיהוי הארגמון קהה קוצים, ובחיוב הטלת תכלת זה בזמננו, וכתב בסוף הקונטרס: "ולמעשה נראה לענ"ד שאין חיוב להטיל את התכלת מהארגמון ולכל היותר יש בזה מדת חסידות". יש מקום לשים תכלת כמידת חסידות, ולהטיל תכלת רק בציצית של שבת. לחילופין אפשר להטיל תכלת רק בטלית גדול או רק בטלית קטן (ציצית). ראה בספר ליקוטי הראי"ה (עמ' 338) שמרן הראי"ה קוק המליץ לאחד שרצה להטיל תכלת שיטיל רק בטלית קטן בצנעא ולא בטלית גדול שרואים אותו, כדי שלא להוציא לעז על הראשונים. ראה בספר 'פסקי הראי"ה' (עמ' 21) לידידי הרה"ג ר' דוד ווצלר מה שכתב בזה. ואציין שהגר"ח קנייבסקי זצ"ל כתב לי במכתב שאסור לשים תכלת (ראה מה שכתבתי על כך במקדמי ארץ יא שנת תשפ"ג עמ' 439). לגבי ציצית מהודרת לשבת יש לציין שכתב המשנה ברורה (רסב, ס"ק ה): " ואם אפשר לו טוב שיהיה לו גם טלית אחר לשבת". על זה כתב הגר"א נבנצל שליט"א: "אדמור זלהה"ה תמה על מה שנהגו להתעטף בטלית נאה בשבת, ואת הטלית הפחות נאה להשאיר לימי החול. הרי גם בחול צריך להדר במצות ציצית, בעוד שחובת כיבוד השבת טרם חלה עליו. ואולי אפשר לישב, דאם ישתמש בטלית הנאה בימי החול הרי תתבלה בתוך זמן קצר, ויתבטל ההידור. ונראה להביא ראיה שצריך לכבד את השבת במצוה נאה שהרי פי השופרות שתקעו בהן במקדש היה מצופה ביום טוב בזהב ובתעניות בכסף (עי' ר"ה פ"ג מ"ג ומ"ד)". עכ"ל. ועיין גם בבאר היטב אבהע"ז (סה ב), ובפתחי תשובה (שם, ס"ק ג). 2. ראה שולחן ערוך (סימן כ סעיף א) שמי שקנה ציצית מיהודי, הציצית כשרה. אלא שכאמור הפוסקים נקטו עיקר שלא כתכלת של הראדזינר. וראה בספר 'חותם של זהב' (עמ' 4 הערה 8) שכתב: "כי הצבע של ראדזין נוצר בעיקר מתערובת הברזל שמוסיפים שם. והדם משמש בו רק כסממנים ובכה"ג אפשר להשתמש לזה גם בדם שור, וכן נהגו לעשות בייצור צבע כחול פרוסי בעבר.(עיין בית אהרן וישראל קכא תשרי חשון תשס"ו). ואפשר שהחזו"א ידע מטענה זו - שנשמעה כבר בתקופתו - וכעדות הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאמר החזו"א לאדם ששאלו על צביעת ראדזין "קח דם שור ותצבע בו" ולכאורה הוא משום שידע שאין בזה ממש כלל ושבסממנים כאלו, יצלח לזה אף דם שור במידה שוה". 3. לגבי מספר החוטים ראה בספר התכלת לג"ר מנחם בורשטיין (עמ' 81), ובקונטרס התכלת לג"ר שלמה הירש (עמ' 26), חותם של זהב (עמ' 49) שכתב שאין הכרע ויש בית אב לכל שיטה. סיפר לי ידידי הרב אליהו שרון שהגרז"נ גולדברג זצ"ל היה שם חוט אחד תכלת כדעת הרמב"ם, ושאל אותו על כך. הגרז"נ ביאר את הצדדים והשיטות ואמר שהוא בצעירותו נמשך בזה אחר דעת הראדזינר. כלומר שהגרז"נ לא קבע מסמרות בדבר אלא שהוא עצמו נהג כך על פי הראדזינר בעל התכלת. ואף שבשלב מסוים כבר לא הטיל את התכלת של הראדזינר אלא את הארגמון קהה קוצים, בכל זאת לא שינה מדעת הראדזינר בעניין מניין הפתילות). כל טוב!