ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
"הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק תַּחְתֵּיכֶם כַּאֲשֶׁר תָּעִיק הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר: וְאָבַד מָנוֹס מִקָּל וְחָזָק לֹא יְאַמֵּץ כֹּחוֹ וְגִבּוֹר לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ: וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת לֹא יַעֲמֹד וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יְמַלֵּט וְרֹכֵב הַסּוּס לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ: וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק: (עמוס ב' יג-טז)
ננסה להבין מה פשרה של נבואה זו ובעיקר מה פשר מנוסתו של הגיבור.פסוק יג אומר דרשני. מדוע כיוון התעוקה הוא "תַּחְתֵּיכֶם"? הרי לחץ מגיע בדרך כלל מלמעלה? מהפסוקים יד-טז ברור שמדובר על גבורי חיל! מי הם?
המנוסה שלהם מאוד מודגשת. הנבואה פותחת בביטוי "וְאָבַד מָנוֹס מִקָּל" וחותמת בביטוי "עָרוֹם יָנוּס".
ספר עמוס מסתיים בנבואה זו:
"רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם וְאַחֲרִיתָם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג לֹא יָנוּס לָהֶם נָס וְלֹא יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט" (עמוס פרק ט א).
פסוק זה מתרץ לנו את כל התמיהות והקושיות.זהו תיאור ההתגלות-מעשה המרכבה שחזה עמוס, כסימן לסיום נבואתו בזמן שרעש אדמה אדיר פקד את ארץ ישראל. מוקד הרעש היה בירושלים בבית המקדש, לכן רעשו ספיו.
בזמן רעידת האדמה הלחץ בא מלמטה, התעוקה היא מתחת. כולם מנסים לנוס אל מחוץ לבתים. גם מי שאיננו לבוש -"עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא". אבל הנביא מנבא כי "לֹא יָנוּס לָהֶם נָס" - הם לא יצליחו להמלט.
רעש אדמה זה התחולל בזמן שהנביא ישעיה הוקדש לנביא וזכה גם הוא להתגלות מופלאה-מעשה מרכבה. מסורת זו שמקורה בדברי חז"ל מעוגנת גם בהקבלה בין פסוק זה לפסוקים הבאים:
"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא ... וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן"
(ישעיהו פרק ו א-ד).ההוכחה האחרונה המובאת היום מקורה בנבואת זכריה וז"ל:
"וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה: וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה" (זכריה פרק יד ד-ה).
זכריה מנבא כי בזמן הגאולה העתידה לבוא, תהיה שוב רעידת אדמה והמנוסה מפניה תהיה כמנוסת העם וגיבוריו בימי עוזיה עמוס וישעיה.עתה נבאר, מי הם הגיבורים הנסים?
עוזיה בנה צבא קבע ענק של מאות אלפי בני חיל, המצויד במיטב כלי הנשק. באותה תקופה היה זה הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. צבא זה ניצח את צבאות כל המדינות באזור ושמעו יצא לתהילה בכל רחבי העולם (עיינו בתיאורים המפורטים בדברי הימים ב כ"ו).
שחיתות מוסרית, שלטונית וחברתית, המתוארת באריכות בספר עמוס ובפרקים הראשונים של ספר ישעיה, גרמו לכך שכל השגיו הצבאיים של עוזיה נתבטלו ועברו מן העולם. רעידת האדמה היתה המאורע המכונן שסימל את התמוטטותה של האימפריה שבנה ומפלותיו העתידיות של צבאו. בזמן רעידת אדמה אין שום משמעות לצבא חזק ומצויד. אפסות האדם מתגלה לעין כל. גם תופשי הקשת, רכבי הסוסים והגיבורים נסים בבהלה. חז"ל מלמדים אותנו כלל "שתחילת נפילה ניסה" (סוטה מד ע"ב).
צבא הגיבורים - הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, נס באחרונה משני מחוזות בצפון ובדרום, ללא הסכם וללא הבטחת כל רווח צבאי או מדיני. שחיתות שלטונית, מוסרית וחברתית אוכלת כל חלקה טובה בחברה הישראלית.
(בעז"ה, בשבוע הבא נרחיב את הדיבור בנושא)
הבה נתפלל כי נבואות זכריה (פרק ד' ב-ג), שנקרא בשבוע הבא בהפטרת מקץ=חנכה, אודות:
"מְנוֹרַת זָהָב ,,, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ ... וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ"
היא שתתקיים במהרה, ללא צורך ברעידת אדמה ח"ו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
