כתבות בנושא חובת הלבבות
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
שיעורים בנושא חובת הלבבות
עשרת השערים בחוה"ל כדרך לאהבת ה' הנכספת
שיעור מס' 140 - השלמת שער אהבת ה' וחתימת הספר כולו
אחר ההתבסמות מתיאור מידותיהם הנעלות ושלמותם הנערצת של אוהבי ה' האמיתיים – קורא לנו המחבר להידמות אליהם גם אנו ולהצטרף לחברתם ע"י עבודה מתמדת בספרו, והתקדמות בעשרת שעריו מדרגה אחר מדרגה. להקלת זכירת סיפרו וזכירת העבודה המוטלת עלינו תמיד שבו – סיים המחבר וניסח לנו את עיקרי עשרת השערים שבספרו בשיר קצר בן עשרה בתים.
תיאור הליכותיהם המופלאות וטוהר ליבם של אוהבי ה'
שיעור מס' 139 - שער אהבת ה', פרק ז
בפרקנו החותם את שער אהבת ה' תאר המחבר מעט מהליכותיהם הנעלות של אוהבי ה' השלמים, את ביטחונם המוחלט על ה', את כנות וטוהר ליבם ונעם הליכותיהם עם המקום ועם הבריות ואת השתדלותם העצומה בעבודתו בכל עת בכל מקום ובכל מצב, גם הרבה מעבר למה שנצטוו בו, והכל מתוך אהבה שלמה ורצון לעשות נח רוח ליוצרם הנעלה והטוב והמטיב האינסופי, ומתוך השתוקקות כנה מעומק עצמיות הנפש לדבקות בו.
מהסימנים המאפיינים את אוהבי ה'
שיעור מס' 138 - שער אהבת ה', פרק ו
למדנו על עשרה הליכות המאפיינות את אוהבי שה' שבהם יש לדבוק, ובהם מובחנים וניכרים אוהבי ה' בהליכותיהם (עיקרם: עזיבת המותרות, סימני יראת ה' עליונה, העדר התפעלות ויחס הבריות אליהם, מסירת כל אשר להם לרצון ה', זכרון ה' והודאתו על לשונם, תליית הבטחותיהם ברצון ה', הדרכת הכלל אל ה' והצדקת הרבים,שמחתם בזכויותיהם וצערם בחסרונם מתוך החשבת עבודת ה' ולא מגאווה, התייחדותם עם ה' באהבה בתפילת הלילה, שמחתם בה' וההשתוקקות אליו ואל תורתו ורצונו ואל חברת הדבקים בו. ועוד ביארם והרחיב בהם המחבר).
הדרך לאהבה שלמעלה מיכולת האדם
שיעור מס' 137 - שער אהבת ה', פרקים ד-ה
בפ"ד המחבר תאר את המדרגות שבאהבות ה' השונות וחילוקי עוצמתן, וחילק בין זו שביכולת רוב בני האדם אחר שינהגו ע"פ הקדמותיו בסיפרו, ובין האהבה הטהורה העליונה של אברהם אבינו ושאר ענקי הדורות בישראל, ולימד שמדרגה זו מתאפשרת רק בעזר אלוקי הבא מתוך התמדה והשתדלות בשיא האהבה האפשרית. ובפ"ה לימד המחבר על מפסידיה הרבים של אהבת ה'.
טהר האהבה המוחלטת לה' והדרך אליה
שיעור מס' 136 - שער אהבת ה', פרקים ב-ג
בפרק ב לימד על המחבר מהי האהבה הטהורה לה' (מצד אהבתו מצידו ולא מצד טובותיו אלינו, ובזה עלינו שלב בחיבור על גבי מושג העבודה והאהבה מתוך הכרת הטוב שהודגש עד כה), וכן ביאר ד' ביאורים ל"בכל לבבך, בכל נפשך, ובכל מאדך" שלימדו בהדרגה את שלמות ומחלטות האהבה האלוקית האידיאלית והקפתה הכוללת את כל אישיותו של האדם ואת כל פעולותיו. ובפרק ג לימד המחבר על הדרך לקניית אהבה שלמה שכזו, שכל תורת החיבור כולה היא מבוא אליה יחד עם "שני ייחודים, שתי כניעות, שני חשבונות ושתי בחינות".
אהבת ה' כשיא העבודה ופסגת המעלות
שיעור מס' 135 - שער אהבת ה', פתיחה ופרק א
בפתיחה לשער ביאר המחבר את סמיכותו של שער אהבת ה' לשער הפרישות (שהיא האמצעי שהאהבה היא תכליתו), ואת עניינה העליון ומיקומה של אהבת ה' בסוף החיבור מחמת היותה השיא והתכלית העליונה שבעבודה ובמדרגותיה, כך שכל המעלות הקודמות שדיברנו עליהן עד כה כולן הן רק הכנות אליה. ואת פרק א הקדיש המחבר לביאור מהותה וגדרה של אהבת ה' ככלות הנפש אליו מתוך עצמותה, וביאר שדבר אפשרי מאחר שאהבה זו מוטבעת בנפש בטבעה, וכל העבודה היא רק לפרוש מהאהבות החומיות הזרות לה ולחשוף אותה.
תמורות בצורך בפרישות לאורך ההיסטוריה
שיעור מס' 134 - שער הפרישות, פרק ז, השלמת השער וסיכומו
: תחילה לימד המחבר על הצורך המינימאלי של הפרישות שהיה נצרך אצל האבות מחמת שלמותם הרבה, ועל הצורך בה שהלך והתחזק במהלך הדורות עד הגעתו לשיאו בתקופת כתיבת החיבור, ועיינו בדבריו ובהדגשתו את ההבדל בין האידיאל של הדרך הממוצעת לבין הצורך המשתנה של הפרישות. ואחר סיכמנו את תוכן שער הפרישות והשלמנו אותו בתוכחת החסיד לבנו בעניין הפרישות מתאוות העולם ותעיותיו שבה חתם המחבר את השער.
מקומה של הפרישות בתנ"ך וע"פ רבותינו
שיעור מס' 133 - שער הפרישות, השלמת פרק ה(4) ופרק ו
השלמנו את פרק ה בתיאור שלימות הפרישות מענייני החסרונות שבכלל החושים החיצוניים ושבמידות הנפש ומחשבותיה, ואחר למדנו את פרק ו המתאר את הפרישות החיובית העליונה שבה נהגו רבים מגדולי אומתנו בזמן התנ"ך, ושאליה הדריכו גם חז"ל בעקבותיהם במקומות שבהם היא שייכת ונחוצה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
