ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
בעלי מלמד במוסד חינוכי. בשנים האחרונות היו כמה אילוצים של המוסד, ולכן יצא לנו להעתיק את מקום המגורים. מזה מספר חודשים שאני גרה עם בעלי וילדי בסביבה שאינה טובה עבורנו, הן מבחינה חינוכית והן מבחינה כלכלית. שאֵלתי, כמה אני והמשפחה צריכים להקריב כדי שהבעל יהיה שמח. אני רוצה לציין שבעלי מוכן לעזוב את עבודתו, כי הוא רואה כמה קשה לי, אבל אני לא שלימה עם צעד כזה.
תשובה:
אשריכם שאתם מוכנים לגלות למקום תורה. כל עבודה חינוכית בימינו היא ביסוס תורה, גם אם אינה תלמוד תורה נטו. קל וחומר אם בעלך מרביץ תורה בנערי ישראל. ככלל, ההנחיה הפשוטה היא, שהאישה וכל המשפחה הולכת אחרי הבעל, גם אם הדבר כרוך בשינוי מקום המגורים. שלוש סיבות לכך: הראשונה היא, מפני שלכל המשפחה יש ראש אחד. "אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד", לא יתכן שיהיו שני ראשים למשפחה. להמחשת העניין אספר, שלאחרונה פנו אלי בני זוג בבעיה: הם נסעו עם ילדיהם לנופש במקום מסוים, ועתה, הילדים שחלקם כבר נערים, פנו להורים בדרישה לעבור דירה לאותו מקום. הילדים טוענים שהם מרגישים שם הרבה יותר טוב מבחינה חברתית, ועל כן הם דורשים להעתיק את מקום המגורים. ההורים הסבירו להם יפה, שכאן יש להם דירה ופרנסה, ושם לא. אבל הילדים טוענים שאין זה מעניינם, כי חובתם של ההורים לדאוג לפרנסה, ולא יתכן שהם יחייבו את הילדים לגור במקום שאינם חפצים בו. ההורים הנבוכים פנו אלי בשאלה, שמא הצדק עם הילדים. כמובן שהעמדתי אותם על טעותם, והבהרתי להם, שזכותם וחובתם כהורים לקבוע את מקום המגורים. כשהילדים יקימו משפחות לעצמם, הם יקבעו את מקום מגוריהם. באותה מידה שכלפי הילדים, ההורים הם הקובעים, כך גם בין איש לאשתו, הבעל הוא הקובע, מפני שהוא ראש המשפחה. זו סיבה ראשונה.
ושתי סיבות נוספות: הבעל, יש לו מחויבות כפולה: הראשונה, למצוא את מקומו בעולם, לזכות להיות שליח של הקב"ה ולמלא את השליחות המיוחדת שלו עצמו. והמחויבות השנייה, להביא פרנסה למשפחתו. המשפחה כולה, האישה והילדים, חייבים לעמוד לימין הבעל, ולאפשר לו להיות מה שהוא באמת, וגם להביא להם פרנסה. אלו הן שתי הסיבות הנוספות להעמדת הבעל במרכז המשפחה.
ודאי שגם האישה צריכה לתפוס את מקומה ולהוציא את כוחותיה אל הפועל, אך אצלה, בדרך הטבע, התהליך מתרחש מאוחר יותר, מפני שבשנות הנישואין הראשונות היא עסוקה ומרוכזת בבית: "אשתי זו ביתי". לאחר שהבית מתייצב משתחררת האישה לעסוק בהוצאת כוחותיה אל הפועל. עד כאן הכיוון הכללי של מבנה בית.
אולם, במקרה שלכם יש עניין נוסף. במסכת ברכות (דף י"א) דורשת הגמרא את הפסוק על שמואל הנביא: "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו" - בכל מקום שהולך, ביתו עימו. אמנם שם מדובר על כך, ששמואל היה דואג לעצמו למזון גם בנדודיו בכל גבול ישראל. עם זאת, אנו שומעים רמז להנחיה נוספת: בכל מקום שבעל הולך, הוא צריך שיהיה גם ביתו עמו, כלומר, גם אשתו תהא שותפה גמורה למהלך. הצלחתו של בעל בתפקידו, תלויה בשביעות הרצון של אשתו ומשפחתו. הם הנותנים לו את הבסיס אשר עליו הוא בונה את פעילותו. אם כן, יש כאן שני כיוונים: מצדך, כיוון החשיבה הוא, להשתדל לתת לבעלך בסיס טוב לעבודתו, ולעשות כל מאמץ ללכת אחריו. ומצידו, להאזין להרגשתך, ולבחון האם יש כאן ניצול רב מידי, והטיית כוחות הבית לכיוון לא רצוי, העובר את הגבול של יכולת הנתינה שלך ושל המשפחה. את כאישה טובה דואגת לבעלך, והוא כבעל טוב, מתחשב ברגשותייך. גישה כזאת, פותחת פתח להבין, שיתכן באמת, שמשפחתכם איננה נמצאת במקומה הנכון, ואפילו לחשוב על צעד של שינוי מקום עבודה ומגורים, מתוך התחשבות של הבעל במשפחתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











