ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
יום כיפור הוא יום של שיא. לאחר עמל של ארבעים יום וארבעים לילה מגיעים לשיא. ארבעים יום, אומרים חז"ל, זהו הזמן של יצירת הולד. במשך ארבעים יום אנו יוצרים את עצמנו מחדש. ביום הכיפורים אנו נולדים מחדש. אנו יוצאים מהיום הגדול הזה כתינוק בן יומו שהוא טהור ומנוקה מכל מום.
ב. תפילות מסוגים שונים - תפילת כהן גדול מול תפילת עוברי דרכים
השנה היינו טרודים מראש השנה ולא יכולנו להתכונן כדרכנו בכל שנה. צלצל אלי תלמיד במצוקתו ואמר לי: השנה הרב יתפלל בשבילי, אני לא הצלחתי להתכונן. אמרתי לו: גם אני אתפלל, אולם אי אפשר לוותר על תפילה של אף יהודי, אין לנו אינפלציה בתפילות, ויש מקום בשמים לכל סוגי התפילות לכל מדרגותיהן.
השנה היתה תפילתנו תפילה מיוחדת. נכון שלא הצלחנו להתכונן כרגיל, אולם בודאי שגם השנה התכוננו. כתוב בדברי חז"ל על כהן גדול, שמגיע לרגע היחיד ומיוחד בו הוא נכנס לבית קודשי הקודשים. והנה ברגע שבו הוא יוצא משם יש לו זמן קצר, שבו הוא מתפלל אל הקב"ה. ומה הוא אומר בתפילתו: "שלא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים"… ולכאורה קשה להבין תפילה זו. האם ישנו חשש, שתפילת עוברי דרכים - שבסך הכל אין זמנם עובר בנעימים מפני טרדות הדרך, וכל בקשתם מהקב"ה, שתהא דרכם יותר בנוחיות - האמנם ישנו חשש, שתפילתם של אלה עשויה לדחות את תפילתו של כהן גדול, שהכין עצמו בסילודין שבעה ימים לפני יום הכיפורים, עד שהגיע לרגע המקודש ביותר, לבקש לפני ה' על עם ישראל?
אלא נראה שישנם שני סוגי תפילות. יש תפילה הבאה מתוך עיון תפילה גדול, מתוך בקיאות בכל כוונות התפילה, מתוך תחושת שליחות לאומית. זו תפילתם של גדולי הדור. אולם יש גם סוג תפילה אחר, תפילת עוברי דרכים. זו תפילתו של היהודי הנמצא במצוקה, זה היהודי החש עצמו בודד ופונה מעומק ליבו אל אביו שבשמים. כשתפילת כהן גדול נפגשת בתפילת עוברי הדרכים - לא ברור איזה תפילה פועלת יותר בשמים…
נכון, לא הצלחנו להתכונן השנה לתפילת כהן גדול, על כן צירפָנו הקב"ה לשעה, להתפלל תפילת עוברי דרכים.
ג. התבשיל משתבח, אולם אי אפשר לחכות
סיפר רבי פנחס מקוריץ לחסידיו על כפרי אחד שלא ידע סדרי תפלה. והנה הגיע ראש השנה. החליט הכפרי להגיע אל בית הכנסת להצטרף לתפלת שאר אחיו היהודים. והנה מגיע שלב בתפלה, שבו הכל פורצים בבכי. תמה הכפרי: על מה ולמה כולם בוכים? ומתרץ בינו לבינו: כנראה כולם רעבים, על כן הם בוכים מרה, ובהרהרו בכך נכמרים רחמיו ומצטרף אף הוא לבכיים. לאחר זמן, רואה הוא, והנה לפתע הפך אבלם לששון, אח, איזו תפילה, כולם כאחד שמחים ומוחאים כפיים! שואל עצמו הכפרי: ובכן, מה נשתנה עתה, שכולם שמחים? ומתרץ: כנראה נזכרו בתבשילים המבעבעים בקדירה, שכל רגע חולף הרי הוא גורם להשביחם. ובין כה וכה נזכר אותו כפרי שגם תבשיליו שלו, סוף סוף, הולכים ומשתבחים, ומיד גם הוא מצטרף לשמחת הכלל. לא עובר זמן רב, ושוב נושאים המתפללים קולם בבכי. עתה זוהי קושיה באמת, אך תשובה בצידה: אמנם… התבשילים בקדירה הולכים ומשתבחים, אולם המעיים, מה יהא על המעיים, כבר מאד הרעב עד שאי אפשר עוד לסבול…
וסיים רבי פנחס מקוריץ משלו: כך היא הגלות הארוכה. בטוחים הננו, שכל עיכוב בגאולה בודאי יסבב להכשיר לנו גאולה עוד יותר גדולה. על כל יום של צרות יגמול הקב"ה לנו בשפע של טובה, כהנה וכנה. אלא מה - כבר אי אפשר לסבול יותר את עול הגלות ואריכותה.
ד. לוחות שניים ניתנות בצנעה
באמת, מדוע אין הקב"ה גואלנו תכף ומיד? כנראה שרוצה הקב"ה, שתהא גאולתנו מעולה יותר. שמא חושש הוא, אם יביא לנו עלינו את הגאולה בבת אחת, נתרפה, נחדל מעבודתנו, לא נוסיף להתקדם ולהתעלות. האם ישנו החשש, שעם חלוף היום הקדוש, שוב לא נעבוד את ה' כמו שעבדנו אותו מראש חודש אלול ועד הנה? הבה, נתבונן נא בהבדל שבין קבלת לוחות ראשונים שלא נתקיימו בידנו, לבין לוחות שניים שניתנו ביום הכיפורים - ונתקיימו בידנו!
במדרש תנחומא כי תשא פרק לא, מובא:
"הלוחות ראשונות על שניתנו בפומבי לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו וכאן א"ל הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות שנאמר (מיכה ו ח) ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך".
ההבדל בין קבלת תורה בפרהסיא לבין קבלת תורה בצניעות היא בתחושה הפנימית: האם "מגיע" לנו לקבל תורה או שמא אנו מתביישים בקבלת התורה. אנו חשים שאין אנו ראויים למתנה גדולה זו, ולכן אנו מצניעים זאת. אנו מקבלים את הלוחות בצנעה ובהכנעה של בעלי תשובה, מתוך מודעות שהקב"ה עושה איתנו חסד, בכך שהוא משפיע עלינו אהבתו. ובשעה שהקב"ה רואה אתנו כל כך צנועים ומלאים ענווה הוא מביא אותנו אל חדריו פנימה, ומכניס אותנו לקודש קודשיו.
אדם המקבל תורה בלא שתהא בו ענווה, יש סכנה שלאחר שיקבל את התורה, ישכח שמוטל עליו מעתה עול כבד, להוסיף ולעמול עמלה של תורה, להתפתח ולהתעלות. בעת קבלת לוחות ראשונים זקני ישראל אוכלים ושותים. זהו ביטוי לתחושת השלימות וזכיכות הדעת שירדה עליהם עם קבלת הלוחות. לאחר קבלת לוחות ראשונים, חש עצמו עם ישראל כאילו הוא עומד בראש הפסגה, ומפסגת ההר ניתן רק לרדת. לכן במבחן האמונה הראשון הנקרה בדרכו, מגיעה הנפילה הגדולה בחטא העגל. לא כן בלוחות שניים. אל קבלת לוחות שניים אנו מגיעים לאחר שכבר אנו מכירים בחולשותינו, והננו עומדים לפניו כעניים ממעש. אף לאחר קבלת הלוחות, שרוי עם ישראל במאמציו לשוב אל ה', בהירתמו בהתלהבות לבניית המשכן. זוהי אוירת יום הכיפורים, היום אותו אנו מקבלים לא בגבורה גדולה, אלא בהכנעה ובצום, לא בכוח מעשינו אלא אך ורק מתשוקתנו להתקרב עוד ועוד לאבינו שבשמים.
ה. נדר גדול - לעבוד את ה' גם כשתבוא הטובה
יום הכיפורים הוא יום, המסוגל לחדש כוחנו בצורה מפליאה, שתשפיע על כל השנה כולה. ביום זה ניתן לנו פתחון פה להזים חששו של הקב"ה - שמא משעה שיביא לנו גאולה, נכפה את הטובה מתוך רוב טובה, ונשכח לעבדו בלבב שלם. על כן, הננו פונים לקב"ה עתה, לאחר כל נדרי, ואומרים לפניו: אנו נודרים בשם כל הציבור, שגם כאשר יביא עלינו הקב"ה את הגאולה, אנו נמשיך לעובדו בכל כוחנו. רוצים אנו לעשות הסכם עם הקב"ה, אתה תביא את הגאולה ואנו נמשיך לעובדך כאילו לא הגענו עדיין אל המנוחה ואל הנחלה.
בפסוק האחרון בפרק ע"ט בתהילים: "ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לעולם לדור ודור נספר תהילתך". כל הפרק מתאר את קושי הגלות, את חילול ה' ואת דברי הגוים המחרפים שם ה'. הקב"ה נתן להם כוח, והם משתמשים בכוח שניתן להם כנגד הקב"ה. ובכך מסיים הפרק: בנדר שאנו נודרים לקב"ה שלא נהיה כגוים. גם לאחר שיביא הקב"ה עלינו הרבה ברכה וטובה לא נשכח אותו ונודה לו לדור ודור.
במשך הגלות, כל תפילות עם ישראל היו בחינת תפילת עוברי דרכים. עתה כשמגיע עת הגאולה אנו רוצים לזכות לתפילת כהן גדול. אנו נודרים שגם כשנתרומם למדרגת כהנים גדולים, תיוותר בנו עדיין בחינת עוברי דרכים, שכל ישועתם תלויה בו יתברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
