ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
בה אנו עושים התרה לשבועות והנדרים שנדרנו במהלך השנה החולפת,
ומבטלים מראש לכל מה שנידור ונשבע בשנה הבאה.
מה מקומה של התפילה הזו דווקא ברגע המיוחד הזה? מדוע היא כל כך חשובה?
וכי לא היה מתאים יותר להשאיר אותה לזמן אחר, ואת הרגע היקר הזה להקדיש להרהורי תשובה מעומק הלב,
לוידוי על חטאינו, ולקבלה לעתיד על שינוי דרכינו, שזהו בעצם כל עניינו של היום הזה - היטהרות וחזרה בתשובה!
כדי לענות על השאלות הללו עלינו להבין לעומק מהו בכלל ' נדר '.
המצב הטבעי בו נתון האדם הוא שיש בידו את היכולת המוחלטת והבחירה החופשית לעשות כראות עיניו.
'נדר' זהו מצב בו האדם בוחר מרצונו להגביל את עצמו, לשים עליו איזשהם "כבלים" בלתי נראים, שאוסרים עליו לעשות דברים מסוימים.
למרות שמצד טבעו לא הייתה מניעה בידו להתנהג בכל דרך בה יבחר, בא הנדר ו'חוסם' אותו, מגביל את זרימת החיים הטבעית שלו.
בשפתנו אנו מכנים 'נדר' את הדברים שהאדם אסר על עצמו בדיבורו, אך למען האמת ישנם עוד 'נדרים' רבים בחיינו.
לכל אדם ישנם הרגלים רבים ומנהגים שסיגל לעצמו במהלך חייו. לעיתים הדברים הללו כבר הוטבעו בו כה עמוק עד שהוא מתקשה להשתחרר מהם בעת הצורך.
כולנו גם מושפעים מכל מיני מוסכמות חברתיות , סטיגמות והלכי רוח שקיימים בחברה, ומשפיעים ברמה זו או אחרת על ההתנהגות של כל אחד ואחת מאתנו. לעיתים רבות אנו גם כבולים לצורות חשיבה מסוימות ותפיסות שכליות מקובעות שמונעות מאתנו לחשוב ולהתנהג בצורה בה היינו רוצים.
לאדם יש גם צד רגשי מפותח ולכן לפעמים מניעות רגשיות וחסימות נפשיות מונעות ממנו להרגיש, לחוות ולהתייחס לאנשים ולמאורעות כפי שהיה רוצה באמת.
"האלוהים עשה את האדם ישר ", כך אומר הפסוק. הבורא נטע באדם נשמה טהורה וזכה שכל חפצה הוא לעשות את רצון יוצרה. השאיפה הטבעית הבסיסית של האדם היא להיות טוב וישר באמת, ולעשות את הדבר הנכון והצודק. אלא שמרגע שהאדם הגיע לעולם הזה הוא מוקף מכל עבר בהמוני השפעות ולחצים שמטים אותו מדרכו הישרה. בתוכו נוצרות כל מיני חסימות, מניעות, הגבלות ושעבודים שמפריעים לו להוציא לפועל את רצונו הפנימי, לחיות כמו שהוא רוצה באמת-
לא נעים לו ממה שיגידו, הוא לא מאמין ביכולתו להשתנות, הוא חושש, מתעצל, מתייאש ועוד אינספור הפרעות נוספות.
כמובן שיהיו לו הסברים מלומדים, אוסף של נימוקים וערימות של תירוצים למה הוא "בסדר גמור", אך השורה התחתונה היא שהאדם, והנשמה הטהורה שבתוכו, נשארים קבורים מתחת למעטה החטא.
לשם כך באה תקיעת השופר . תפקידה היא לעורר את האדם ולהזכיר לו.
קודם כל תקיעה אחת פשוטה, לומר לאדם: דע מאין באת- יש בך נשמה עליונה, טהורה, שבשבילה הדרך הנכונה - פשוטה וישרה . כזה אתה באמת!
לאחר מכן, שברים - תרועה : ירידת האדם לעולם היא השבר, מכאן התחילו הסיבוכים, הבעיות, השברים והקטיעות.
אך ייעודו הוא לא להישבר, מוטל עליו להתגבר, להתיישר, להתנער מכל ההשפעות החיצוניות, ולחזור להיות ישר כמו שעשאו אלוהים - לזה באה התקיעה הפשוטה שבסוף.
התרת הנדרים שאנו עושים בתפילת " כל נדרי " בפתח היום הקדוש היא בעצם תפילה לקב"ה מעומק ליבנו, וגם אמירה וקריאה נוקבת לעצמנו. אנו מבקשים להשתחרר מכל הנדרים והשבועות של השנה החולפת, בין אלו שקיבלנו על עצמנו במפורש, ובין אלו שחדרו אלינו במהלך חיינו וחוסמים אותנו מלהיות ישרים וטובים כפי שאנו רוצים, וכפי שראוי לנו באמת. אנו רוצים להתיר את הכבלים, להשליך מעלינו את כל השיעבודים, להיות חופשיים, לחזור לעצמנו.
זהו עניינה של תפילת "כל נדרי", וזהו בעצם עניינו של כל יום הכיפורים, יום הטהרה והתשובה.
ונסיים בדבריו של הראי"ה קוק זצ"ל בספרו אורות התשובה (ה,ה):
"העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת, ולהיתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים, בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שיקוע בעבדות קשה, שאינה מניחה את אור החירות של התשובה להאיר בעוצם חילה.
כי התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמיתי שהוא החופש האלוהי שאין עמו שום עבדות ".
הרב יוני לביא
מנהל חינוכי במוקד "חברים מקשיבים", מראשי ארגון קהלים ומרבני מרכז ברקאי.
יום שכולו תורה - ניסן תשע"ג איך נהפוך את ליל הסדר לחוויה משפחתית וחינוכית מעצימה?
יום שכולו תורה - רעננה, ניסן תשע"ג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
