ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מה זה דרך ארץ – מידות טובות – ענוה, טוב לב, ישרות, עין טובה, לב טוב.
המידות הללו חייבות להיות קודמות לתורה. אם אין באדם ישרות כל העיסוק שלו בתורה מתקבל באופן לא נכון ולא אמיתי - התורה מסתלפת. אם אין לאדם ענווה וההתבטלות כלפי התורה, הוא רואה את התורה ומפרש אותה כמו שנוח לו - זו לא תורה.
אמרו חכמים: יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי, התורה יורדת כמו מטר כמו טל .המטר והטל יכולים לרדת על צמחים טובים, על עצים טובים, ואז גדלים פרות טובים. אך המטר יכול לרדת גם על עצים שיש בהם רעל, ואז גדלים פרות מורעלים, הם יכולים לרדת על קוצים ואז קוצים ודרדרים מתרבים. כך גם התורה היא מרוממת את האדם ומעלה אותו ,אך כשהבסיס של האופי הוא לא מתוקן אז התורה הופכת לסם המוות .
דרך ארץ זה לא רק מידות טובות אלא גם התנהגות נימוסית. אכילה בצורה תרבותית ומעודנת, הליכה בצורה נאה, דיבור בנחת. חכמים אמרו שת"ח שיש רבב על בגדו, כלומר לבושו מלוכלך וכתמים על בגדו - הוא חייב מיתה. מי שמייצג את התורה והוא מרושל ולא נקי, כאילו פוגם בתורה ויש בזה גדר של חילול השם. שימו לב, הוא לא עושה רע לאחרים, אבל הופעתו מזולזלת ומכוערת, ועליו נאמר שהוא פוגם בכבוד התורה.
חכמים אמרו שמי שרוצה להיות חסיד יעסוק במילי דנזיקין או במילי דאבות או במילי דברכות. העיסוק בברכות זה פשוט, שמי שיברך לפני כל אכילה או מצווה, הוא יתכוון יותר לכל מה שהוא עושה, וזה יהפוך אותו לחסיד. ומי שילמד פרקי אבות, שיש בזה לימוד של מידות טובות, גם כן מובן שהלימוד הזה יעשה אותו לחסיד מכיוון שהוא יקנה מידות נכונות וטובות. אך דברי ניזיקין – כיצד זה מביא אותו לחסידות ? אלא הכוונה ימנע נזק מחבריו. כשהוא רואה דבר שיכול להזיק לאחר והוא מונע את הנזק מהשני, הוא גורם שחברו לא יינזק. לדוגמא אם הולך ברחוב ורואה מכשול ,קרש, קליפה,חוט תיל , קוצים וכו' הוא לוקח אותם ומסלק מרשות הרבים ועל ידי כך העוברים והשבים לא ינזקו..
בעצם כשאדם עושה טובה לאחרים זו לא בדיוק מידת חסידות – כי בדרך כלל חברו ישיב לו טובה. חז"ל אומרים שמתנה זה כמו מכר- כי כשאדם נותן מתנה לשני, השני רואה את עצמו מחוייב להחזיר לו מתנה. אבל אם אדם מסלק נזק מהשני, ההוא לא חייב לו שום דבר, הוא לא עשה דבר ממשי רק מנע ממנו נזק. זה בגדר של מבריח ארי מנכסי חברו – רואה ארי שיכול לפגוע בצאן של חברו, ומבריח אותו, הוא עשה לו טובה גדולה, אבל חברו לא חייב לו שום דבר. וזאת מידת חסידות.
אנשים על פי רוב יש להם נטייה לחסידות מסוג מסויים – חסידות מול הפרט. אבל מניעת נזקים ברשות הרבים , שזה לא משהו פרטי, אנשים לא נוטים לראות בזה חסידות. אדם לא יעיז לזרוק לכלוך ופסולת לתוך הרשות של חברו, אבל לרשות הרבים אדם זורק ולא מרגיש שהוא עשה משהו לא טוב. בעצם לפי דעת חכמים הוא עשה מעשה הרבה יותר גרוע. כשאדם פוגע ברשות היחיד הוא פוגע באדם אחד בלבד, אבל כשהוא הוא מזיק ברשות הרבים הוא פוגע בהרבה אנשים. כשאדם פוגע ברבים הוא לא יכול לתקן את זה כי הוא לא יכול למצוא את כול הרבים ולבקש מהם סליחה. חשוב וראוי שאדם יהיה ער לראות שרשות הרבים תהיה נקייה ומטופחת, ויבין שזוהי חסידות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
