ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
העובדה הברורה הזאת הוצגה לעיני העולם כולו בליל הבדולח. בתי כנסת בערו עד היסוד, יהודים נרצחו, נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז, חנויות ובתים של יהודים נהרסו והושחתו. כל הדברים האלה התרחשו בלילה השחור ההוא לפני 70 שנה, בליל ט"ז במרחשוון ה'תרצ"ט (נובמבר 1938). היה ברור לכל מי שהיה מוכן לראות, שהפיתרון הסופי עומד להפוך למציאות. ליל הבדולח היה קו פרשת המים אפילו בחורבן יהדות אירופה. השאלה היחידה אחרי ליל הבדולח הייתה אם אפשר לעשות משהו כדי להציל את יהדות אירופה מהאסון שהיטלר ועוזריו תכננו לעם היהודי. לדאבון הלב, התברר שהתשובה המעשית לשאלה זו של חיים ומוות הייתה חוסר ישע וכמעט כניעה.
ליל הבדולח היה צריך לפקוח את עיניו של העולם המערבי באשר למה שגרמניה מתכננת לו חודשים ספורים אחר-כך - מלחמת עולם שתשמיד עשרות מיליוני אנשים ותהרוס את אירופה לדורות רבים. חלק מהטרגדיה של ליל הבדולח הוא העובדה שהוא לא פעל כצלצול ההשכמה הנחוץ לאלה שעוד היו מסוגלים להתנגד לגרמניה. וכך הגיע החורבן.
המשטר הנאצי בגרמניה היה ביסודו של דבר אנטי-דתי ונגד-אלקים, כביכול. לא במקרה בתי הכנסת הושמדו וספרי התורה חוללו. העם היהודי ייצג ועדיין מייצג אמונה ומורא שמים. יהודים כפרטים, על אף שמיליונים מהם נטשו את מצוות היהדות ואפילו את האמונה, נלכדו ברשת של הדת והמסורת היהודיים, של התורה. היטלר אמר שהבעיה היהודית היא גנטית ולא בעיה של התנהגות יחידים. רוב היהודים בגרמניה היו מתבוללים וגרמנים גאים, שנתנו לגרמניות שלהם עדיפות על פני מוצאם היהודי. אך את היהדות לעולם אי אפשר להפריד מן התורה, וגם אם היו יהודים שלא הבינו זאת, הנאצים הבינו זאת יפה.
ליל הבדולח היה התקפה על היהדות, על התורה, על אלקים עצמו, כביכול. היהודים תמיד נרדפו לא על התנהגותם האישית או על חולשותיהם האנושיות אלא על אמונתם ומערכת הערכים שהם ייצגו. היהדות הייתה אנטי-תזה לכל הדברים שהנאציזם והברבריות דגלו בהם. משום כך, ליל הבדולח הוא סמל לראשיתה של מלחמה כוללת ביהדות, בעם היהודי, בתורה ובאלקי ישראל. אנחנו יכולים לומר על ליל הבדולח מה שאמר רבי חנניה בן תרדיון, הרוג המלכות הגדול מהתקופה הרומית, על ספר התורה שבו נעטף כשנשרף חיים "גווילין נשרפין, ואותיות פורחות". הספרים והגיליונות נשרפים, אך אותיות התורה ומילותיה ממשיכות לפרוח באוויר. בתי הכנסת וספרי התורה של היהודים בגרמניה הפכו לאפר והיהודים נהרגו, אך ערכי התורה ונשמות הנרצחים מוסיפים לרחף באוויר, מונעים מהעולם מנוחה ומעוררים את מצפונו.
ליל הבדולח תובע מאתנו לחזק את קשרינו עם התורה והיהדות ולעמוד איתנים בשם הערכים והחיים של היהודים בכל העולם ולהיחלץ להגנת המדינה היהודית. יהיה זה אסון בל יתואר אם היטלר יזכה אחרי מותו לניצחון על התורה ועל העם היהודי. האמירה "לעולם לא עוד" היא כשלעצמה רק משאלת לב לא מעשית. רק מעשים ומאמצים פעילים יוכלו להבטיח שבאמת תהיה כאן מציאות של "לעולם לא עוד".
על כל יהודי מוטלת אחריות כלפי עצמו וכלפי עתיד משפחתו וגם כלפי ההיסטוריה והייעוד של העם היהודי לחזק את החיבור שלו ליהדות ולעם היהודי. את האש של ליל הבדולח צריך להפוך לאש התורה והיהדות בנשמות העם היהודי. אש שורפת ואש גם מחממת. היא יכולה להחריב, אבל גם ליצור. הבחירה הזאת עדיין בידינו, וליל הבדולח ומאורעותיו ממקדים את תשומת לבנו בבחירה זאת. מי ייתן וזיכרון ליל הבדולח יצית בכולנו אש לעתיד יהודי טוב יותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













