ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אך אם נצליח לראות את המצב הנוכחי במסגרת נוף רחב וממושך יותר, נראה שכל זה כבר מתואר לנו בתורה הקדושה. אנחנו חיים במעין שידור חוזר של תנאי החיים של אברהם אבינו ושרה אמנו. הפרשיות שאנו קוראים בתקופה זו מלמדות אותנו שאנחנו חיים בימי התנ"ך ושאנחנו, היהודים, צאצאיהם של אברהם ושרה, צריכים להתעלות על עצמנו ולהתמודד עם האתגרים.
אברהם ושרה נאלצים לעזוב את סביבתם הנוחה ולנדוד לארץ ישראל. בארץ ישראל שלטו אז שבטים כנעניים שהיו עוינים, עובדי אלילים וחסרי כל מוסר בהתנהגותם. העיר סדום, שבה אורח החיים המרושע הפך לשגרה מקובלת, השפיעה השפעה גדולה על הארץ. לתוך סביבה עוינת זו היה צורך להחדיר את רעיונות המונותיאיזם, החמלה, טוב הלב והדאגה לזולת. בנוסף היו שם מלחמות גדולות שהשתתפו בהן תשעה מלכים, מלחמות שהכניסו את האזור כולו לסכסוך שנמשך 26 שנה. (אפגניסטן, עירק, ישראל מול ארצות ערב?) הכלכלות שם קרסו בגלל בצורת קשה ורעב נורא שפקדו את האזור. אברהם חש נבגד כאשר אחיינו, דמו ובשרו, לוט, נטש אותו ובחר לעבור לסדום ולאמץ את אורחות חייה החטאים.
אברהם ושרה, שאז עוד לא היו מסוגלים להביא לעולם ילדים, הכניסו לביתם אישה זרה, את הגר, ולבסוף גם את בנה ישמעאל. כשאסונות וצרות פוקדים את אברהם בעולם וגם בתוך ביתו, היינו מצפים ממנו להחזיר את השרביט לקב"ה, כביכול, ולפרוש מהמשחק. על אף שאברהם ושרה נשלטים על ידי אירועים שאין להם שום שליטה עליהם, לכאורה, הם לא מהססים ולו לרגע בכל הנוגע לשליחותם וייעודם בחיים. בסופו של דבר, כנגד כל הסיכויים, הם מצליחים ומנצחים. המסר שלהם נשמע ומתקבל והופך לרעיון דומיננטי בהתקדמות התרבות האנושית בכל הדורות.
חכמי המדרש מדגישים שהסיפורים על האבות והאמהות ממשיכים להדריך אותנו גם בדורות מאוחרים יותר. בימים אלה של חרדה, חששות וקשיים אדירים, דרכם של אברהם ושרה על אומץ לבם ונחישותם היא הדרך שעלינו לעודד ולחקות. למעשה, אין לנו ברירה. המשימה שלנו היא לבנות את משפחותינו ובתינו. עלינו ליצור אווירה שבה התנאים הגשמיים והכספיים אינם היעדים העיקריים של קיומנו.
בימים תנ"כיים, כמו הימים האלה שאנחנו עוברים כעת, אין ספק שיש צורך בהתנהגות תנ"כית. יש צורך באידיאליזם, בהקרבה, באחדות לאומית, בנטישת אלילי השקר והאידיאולוגיות שהשחיתו אותנו במאתיים השנים האחרונות ובחידוש האמונה האיתנה שלנו באלקים, בעם ובמדינה. התורה איננה אמורה להיות ספר היסטוריה. זהו ספר על תולדות האנושות שמלמד אותנו את הדרך לערכים ולדפוסי התנהגות שרק הם יבטיחו לנו הצלחה וקיום כעם נבחר וכגוי קדוש. לפיכך ראוי שנקדיש תשומת לב מיוחדת לקריאת התורה בשבועות הקרובים. הפרשיות האלה לא מספרות לנו רק מה היה אלא גם מתארות לנו את מה שיש כעת וכיצד נוכל להתמודד עם המצב הנוכחי. אם נעשה כן, נחזק את הביטחון העצמי שנחוץ לנו כל כך להגשמת היעדים הגדולים שלנו שהם שלום, מוסר וביטחון אישי ולאומי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
