ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רב מישאל דהאן זצ"ל
א. בין הבנים לבין הוריהם, יש קשר גשמי ורוחני שנמשכים ופועלים כל זמן שההורים עודם בחיים. אבל כאשר ההורים אינם בחיים, נשאר רק הקשר הרוחני גרידא, והוא לא ינתק לעולם, אם הבנים הולכים בנתיבי היושר והיראה כפי שהתוו להם וחנכו אותם הוריהם. ולכן הבוחן לב וחוקר כליות יתב"ש, היודע שאם נשארו בחיים היו מקיימים המצוות, ורק מפאת שאינם עוד בחיים נבצר הדבר מהם, כעת שהבנים עושים מצוות לעילוי נשמתם, נחשב להם כאילו קיימו אותן הם בעצמם, כי שלוחו של אדם כמותו והרי הבנים שואבים כחם הרוחני מכח הוריהם. וכמ"ש רז"ל כפר לעמך ישראל, אלו החיים שמתכפרים בממונם, אשר פדית אלו המתים שמתכפרים בממון החיים (הרב תולדות יצחק למהר"י קארו ז"ל, סוף פרשת שופטים בשם פסיקתא, ע"ש, ועיין בספרי דברים כ"א ח' עה"פ הנ"ל, ומרן בב"י או"ח סוף סי' תרכ"א ד"ה כתב המרדכי, ע"ש).
ב. כל מצוה שהאדם עושה, נברא ממנה מלאך להגין עליו בזה ובבא, כמ"ש רז"ל העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד (אבות פ"ד י"ג). ולפי טהרת המחשבה, וקדושת הדיבור והכנתו למעשה, שמשקיע האדם באותה מצוה, כך יהיה המלאך שיברא ממנה, אם היתה המצוה שלימה במחשבה בדיבור ובמעשה ללא כל תערובת זרה ופניה אישית, גם המלאך יהיה שלם, ויהיה לו כח להגין ולהמליץ טוב, על העושה ועל זה שנעשתה בשבילו, ואם היא פגומה וחסירה, גם הוא יהיה פגום וחסר ולא יהיה לו הכח להגין עליהם.
והמצוה המסוגלת להציל נשמת המת מדינה של גהינם ולהכניסה לג"ע, היא אמירת קדיש, כידוע מאותה אגדה דרבי עקיבא (ראה ההערה למטה). והטעם הפשוט הוא, שבזה שאחד מיוצאי חלציו מקדש שמו יתברך ברבים, ובסיבתו יהיה ה' אחד ושמו אחד בפני הקהל שעונים אמן יהא שמיה רבא מברך, בשביל זה הקב"ה מכפר לו עוונותיו ונותן לו מנוחה נכונה (ראה בשו"ת בנימין זאב ח"ב סי' ר"ב). וכ"ז אם הקדיש נאמר כהוגן, דהיינו שמבטא המילים נכון, לא בולע אותיות או תיבות עם מפיק ה"א במקום שצריך, כמו שמיה כרעותיה, מלכותיה, פורקניה, משיחיה, שכולם מפיק ה"א.
ומה טוב ויפה המנהג שהנהיגו באיזה מקומות, שרק הש"ץ אומר קדיש יתום, וכל אלה הרוצים לומר קדיש, מתאספים סביבו, ואומרים אחריו מלה במלה, שלא לבייש מי שאינו יודע, כמו שתקנו רז"ל בהבאת בכורים (בכורים פ"ג י"ז, ראה הגאון מהרצ"ה חיות ז"ל בספרו מנחת קנאות ז' ע"א). וכן ג"כ המנהג שנהגו באיזה מקומות שמי שרוצה לומר קדיש יעמוד לפני ארון הקדש, ואומרים קדיש ביחד, כי לא יבצר שאחד או שנים מהם יאמרו קדיש כהוגן.
ג. לומר בפירוש שזאת המצוה לעלוי נשמתם, להורות על השתתפותם באותה מצוה ולכן נהנים ממנה כאמור באות א. ב.
הערה. האגדה דרבי עקיבא נזכרה בכמה ספרים בלי ציון המקור, עיין באור זרוע ח"ב סוף סימן נון, ובשו"ת הריב"ש סי' קט"ו, ע"ש. והגר"י אבוהב זצ"ל בספרו מנורת המאור, נר א' ח"ב פ"א, הזכירה בשם מדרש תנחומא פרשת נח (בתנחומא שבידינו לא נמצאת). וז"ל:
מעשה ברבי עקיבא שהיה מהלך בבית הקברות ופגע בפחם אחד שהיה טעון עצים על כתפיו והיה מרהיט בהם כסוס, גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, אמר לו בני מה לך בעבודה קשה כזאת, אם עבד אתה ואדוניך נותן עליך עול אני אפדך ממנו ואוציאך לחירות, ואם אתה עני אני אעשירך. אמר לו הניחני אדוני שאיני יכול לעמוד, אמר לו מבני אדם אתה או מן המזיקין אתה. אמר לו מת אותו האיש ובכל יום ויום מוסרין אותו לחטוב עצים ונותנין אותו באש. אמר לו מה היתה מלאכתך בחייך. אמר לו גבאי המס הייתי, והייתי נושא פנים לעשירים והורג את העניים, ולא עוד אלא שבעלתי נערה מאורסה ביום הכפורים. אמר לו בני שמעת מאותם הממונים עליך שיש לך תקנה. אמר לו אל תעכבני שמא ירגזו עלי בעלי הפורענות, ולאותו האיש אין תקנה ולא שמעתי כלום פדיון, אלא שמעתי שהיו אומרים לי אלו היה לך בן שהיה עומד בצבור והיה אומר בצבור ברכו את ה' המבורך, היו מתירין אותך מן הפורענות, ולאותו האיש אין בן אלא שהניח אשתו מעוברת ואינו יודע אם ילדה זכר או נקבה, ואם ילדה זכר מי ילמדנו תורה. אמר לו מה שמך א"ל עקיבא, ושם אשתך, שושמירא, ושם עירך, אלדוקא. באותה שעה נצטער עליו רבי עקיבא, והיה הולך מעיר לעיר עד שהגיע לעירו ושאל היכן הוא וביתו, אמרו ישחקו עצמותיו בגיהנם, שאל על אשתו אמרו ימחה שמה וזכרה מן העולם, שאל על בנו אמרו הרי הוא ערל ואפילו במצות מילה לא עסקו. מיד תפס רבי עקיבא לבנו והושיבו לפניו ללמדו תורה, ולא היה לומד עד שישב עליו בתענית ארבעים יום, יצתה בת קול ואמרה על זה אתה מתענה, אמר הן, וקרא באל"ף בי"ת עד שהוליכו לביתו ולמדו ברכת המזון וק"ש ותפלה, והעמידו והתפלל ואמר ברכו את ה' המבורך. באותה שעה התירוהו מן הפורענות, ובא אותו האיש בחלום ואמר לרבי עקיבא, תנוח דעתך בגן עדן שהצלתני מדינה של גהינם. מיד פתח רבי עקיבא ואמר, ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור (תהלים קל"ה), עכ"ל. ועיין במסכת כלה רבתי פ"ב, ת"ש דרבי עקיבא נפק וכו', ע"ש, והזכירו ג"כ מנורת המאור שם, ועיין בסדר אליהו זוטא סוף פרק י"ז, מעשה דומה לזה של רבי עקיבא בשם ריב"ז ע"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
