ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה ידוע שיש השגחה כללית והשגחה פרטית. ולפי עומק המושג וקוצר המשיג ננסה בס"ד להסביר הדברים בקצרה כפי מה שיוכל שכלנו האנושי שאת.
א. השגחה כללית, היא ההשגחה העליונה החובקת זרועות עולם, והיא השגחתו יתב"ש על כל העולם בכללותו כולל כל המינים שבו כגון בעלי חיים וכדומה, שלא יושמד אותו המין כליל מעל פני האדמה, כי בלי השגחתו יתב"ש יהיו לאפס גמור ולאין מוחלט. וזה אומרם ז"ל ברוח קדשם "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית".
ב. השגחה פרטית. ההשגחה הפרטית היא רק באדם לבד, וגם באדם אינה שוה בכל, כי יש שני מיני השגחה באדם.א. השגחה שהוא יתב"ש יודע מחשבותיו ומעשיו.ב. השגחה לשמור אותו מפח יוקשים, ולהצילו מפגעי הזמן וממקריו הרעים. וההשגחה הזאת היא רק בצדיקים וחסידים הדבקים בו יתב"ש ובוטחים עליו בכל הליכותיהם (ראה מו"נ ח"ג פי"ז ד"ה והדעת החמישי, הרמב"ן פרשת וירא פסוק כי ידעתיו (בראשית י"ח י"ט), רבינו בחיי בספרו כד הקמח אות ה' השגחה, ובביאור צפחת השמן שם אות וא"ו ע"ש והחנוך מצוה קס"ט).
וברור הדבר שהשגחתו יתב"ש הכללית והפרטית, היא ששמרה את עם ישראל במשך כל התקופה הארוכה והחשוכה בנדודיו בגלויות קשות ומרות, והיא שהצילה אותו מכליון גופני ורוחני, כהבטחתו יתב"ש באומרו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי אתם, כי אני ה' אלקיהם (ויקרא כ"ו מ"ד), והיא שהביאה אותו עד הלום אל ארצו ואל נחלת אבותיו בשוב בנים לגבולם, ובתחיתו בארץ קדשו המיועדת לו.
ולמגנת לב ולדאבון נפש, ברגע קטון של הסתרת פנים, התחוללה בדורנו השואה האיומה אשר כמוה לא נהיתה מאז היה עם ישראל לגוי, שבה נספה שליש מבחירי העם, ובהם קדושי עליון עמודי עולם ומוסדי תבל, זצוק"ל, וכאמרם ז"ל, בהדי הוצא לקי כרבא (בב"ק צ"ב ע"א). ואין שום כח בשכל האנושי המוגבל להבין סיבתה ומטרתה והקיפה, כי קצור קצרה בינת אנוש לדעת חקרי וסתרי תמים דעים אשר רק לו נתכנו עלילות יתב"ש.
כלל הדברים, שהאמונה היהודית הטהורה, דורשת מכל יהודי להאמין באמונה מוחלטת וללא פקפוק ח"ו, שכל מה שמתרחש בעולם בין לטוב בין למוטב, בין לכלל בין לפרט, הכל מאתו יתב"ש, ובהשגחתו הכללית והפרטית. ובאמונת אמת זו ימצא פורקן לכל מיני הרהורים ומחשבות זרות המטרידות אותו ומבלבלות את ראשו, וימצא מרגוע לנפשו ותרופה לנשמתו. וראה גם מ"ש בס"ד במערכת מ"ם, מקרה, ע"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
