הלכות סוכה | הרה"ג דוב ליאור | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
סוכות
הסוכה והלכותיה

קטגוריה משנית

14363

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

'למען ידעו דורותיכם'
כתב המחבר 1 : "בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש". לכאורה קשה, מה שייך בספר הלכה, לדרוש דרשות שהסוכות היו ענני כבוד?
אלא שבגמרא 2 יש מחלוקת אם הסוכות היו ענני הכבוד או סוכות ממש. ואומר הב"ח 3 , שכשהתורה מוסיפה נימוק למצוה מסוימת, יש לכוון את מה שהתורה כתבה מעבר לכוונה על כל מצוה. לכן בסוכות שהתורה כותבת שיש לשבת בסוכה 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל', הרי שצריך לכוון בזמן הישיבה בסוכה על הסוכות שבהם ישבו בני ישראל, לכן חשוב לדעת מה היו סוכות אלו, סוכות ממש או ענני כבוד. אמנם, גם אם כוון רק כוונה כללית שמקיים מצוה, יצא.

בניין הסוכה
סוכה תחת האילן או גגון נפתח
סוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים, ואם עשה סוכה תחת בית או תחת אילן לא יצא ידי חובתו 4 . אך אם בנה סוכה תחת האילן או תחת הגג ואח"כ הסיר את הגג או את ענפי האילן - הסוכה כשרה, ואין חסרון של 'תעשה ולא מן העשוי', מפני שהאיסור של 'תעשה ולא מן העשוי' חל רק על הסכך עצמו, ולא על מה שמפריד בין הסכך לכיפת השמיים. 5 מי שיש לו צמח מטפס שהגיע למקום הסיכוך וקצץ את הצמח מלמטה, הפקיע ממנו את האיסור של 'מחובר לקרקע', אך עדיין יש בעיה של 'תעשה ולא מן העשוי', מפני שהסוכה נעשית מאליה והסכך לא הונח לשם צל, לכן יש לנענע אותו כדי להכשירו 6 .
במרפסות שיש להם גגון שנפתח ע"י גלגלת, אפשר לסכך את הסוכה ואח"כ לפתוח את הגגון. גם בשבת כשיורדים גשמים, מותר לסגור את הגגון ואח"כ לפתוח, אלא שצריך להקפיד שלא יהיה טפח אוויר בין הסכך ובין הגגון 7 . מי שאין לו גגון ויורדים גשמים, יכול לפרוס ניילון על הסוכה אפילו בשבת ובחג.
חובת שינה בסוכה היא לישון באוויר סוכה, אך אם ישן תחת המיטה ויש בה חלל עשרה טפחים - לא יצא 8 . הישן בתוך שק שינה בסוכה, כיון שאין בו חלל עשרה טפחים - יצא ידי מצות סוכה. כמו כן אם ישן תחת שולחן שאין בחללו עשרה טפחים - יצא.

כשרות הסכך ודין מעמיד
הסכך צריך להיות דבר שגדל מן הארץ ותלוש ושאינו מקבל טומאה 9 . כלי פסול לסיכוך כיון שראוי לקבל טומאה אפילו שלא קיבל טומאה בפועל. וכן כלי שנשבר, כגון מיטת עץ, שעכשיו לא ראוי לקבל טומאה, כיון שמעיקרא היה ראוי לקבל טומאה, פסול.
יש ראשונים שסוברים שיש גזירה שלא להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה, אך לפי מרן המחבר מותר להעמיד סכך בדבר המקבל טומאה, שהרי אינו מזכיר איסור זה. ה'ביכורי יעקב' מסביר, שכאשר השתמשו חז"ל בדיני סוכה בלשון 'דבר המקבל טומאה' הכוונה גם לשאר הדברים שאינם ראויים לסיכוך, כגון דבר שאין גידולו מן הארץ. ערוך השולחן 10 מכריע, שאין שום איסור להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה, ואין צריך לומר שמותר ע"י מעמיד דמעמיד, ומוסיף: "ולמה לנו להחמיר", וכן עיקר להלכה 11 .

דפנות בד
העושה סוכה ממסגרת ברזל והדפנות מבד, ראשית צריך להקפיד שהבד יהיה מתוח מאד, מפני שיש דעות שאפילו אם הדופן מתנועעת קצת - פסולה 12 . ה'חזון איש' סובר 13 , שאם רוחב התנועעות של הבד הוא בטווח של ג' טפחים נחשב לבוד וכשר. על מסגרת הברזל יניח קורות עץ ועליהם יניח את הסכך, שאז מסגרת הברזל הופכת ל'מעמיד דמעמיד' וכשר לכו"ע.

דינים שונים בסכך
סוכה שדפנותיה בגובה עשרה טפחים ע"י לבוד, והסכך גבוה מהדפנות הרבה, דהיינו שיש כאן שני דינים של הלכה למשה מסיני, לבוד וגוד אסיק; לפי רוב הראשונים כשר, אך הרמב"ם מחמיר לא לעשות סוכה ע"י שני דינים של הלמ"מ.
לפי המחבר מותר לקשור את הסכך כדי שהרוח לא תפזר אותו אפילו בדברים שמקבלים טומאה. לשיטת הרא"ש אסור, אך מותר לשים על הסכך דבר כבד שראוי לסיכוך.
הסכך הטוב ביותר הוא ענפי דקל כי הם עמידים, להבדיל מענפי אילן אחרים שעליהם נושרים וגורמים ללכלוך ולהפרעה לאוכל וכד', ויש דין שהסכך צריך להיות ראוי לכל שבעת הימים.
נויי סוכה צריכים להיות תוך ארבעה טפחים מהסכך אפילו אם הם קטנים, שמא תהיה כמות כזאת שאדם היושב תחתיהם אינו יושב תחת הסכך.
יש להניח את הסכך לאחר העמדת הדפנות, מפני שסוכה נקראת על שם הסכך ואם הוא מקים את הדפנות לאחר הנחת הסכך, הרי זה 'תעשה ולא מן העשוי'. מ"מ אם בנה את הדפנות לאחר הסכך, אפשר להגביה את הסכך ולהניחו בחזרה וזה נחשב ששם את הסכך אחר הדפנות.

סכך לשם צל
צריך להקפיד שהסכך יונח לשם צל. אם לא הונח לשם צל, כגון מבנה ללא גג שרוח סערה הפילה עליו ענפי אילן ועכשו היא מסוככת כראוי - הסוכה פסולה, מפני שהסכך לא הונח לשם צל 14 .
אנחנו פוסקים כמו בית הלל 15 שלא צריך לבנות את סוכה לשם מצווה, לכן גוי שבנה סוכה לשם צל - כשרה 16 . בית שמאי פוסלים סוכה שלא עשויה לשמה, שנאמר: "חג הסוכות תעשה לך" - סוכה העשויה לשם חג. לדעת הרבה פוסקים, גם אם יאמרו לגוי לעשות לשמה - לא מועיל. בגיטין יש מחלוקת רא"ש ורמב"ם לגבי כתיבת גט ע"י גוי, האם 'גוי אדעתא דנפשיה קעביד' זה מדין ודאי, או מחשש שלא יעשה מה שאומרים לו. הרמב"ם סובר שלא מועיל כלל לומר לגוי לכתוב לשמה מפני שהוא ודאי יעשה ההיפך ממה שיאמרו לו, אך לעשות סוכה לשם צל שייך גם בגוי. אמנם אם סוכה זו העשויה לצל היא מתחילת השנה (קודם לשלושים יום לחג) ואינה לשם חג, כשירה, ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם החג 17 . אולם סוכה שדר בה כל ימות השנה, כגון: סוכת היוצרים, פסולה, כיון שהיא דירתו כל השנה אינו ניכר שדר בה לשם מצווה.
אם חמתה מרובה מצלתה מחמת הדפנות, כשרה 18 . אפילו אם יעשה דפנות מזכוכית שכל הסוכה תהיה שטופת שמש, כשרה.
לו יצוייר שנמצא צמח שקוף, מסתבר שלא יהיה כשר לסיכוך, מפני שהסכך מיועד להצל משמש וסכך כזה לא מצל.

איסור שימוש בסוכה ונוייה
אסור להשתמש בסוכה ונוייה כל שבעת ימי החג 19 , מפני שהוקצו לצורך המצוה. הרמב"ם סובר שכל הסוכה אסורה כולל הדפנות, לכן אין לקחת קיסם מדופן הסוכה או מהקישוטים וכ"ש מהסכך, לחצוץ את שיניו. ויש דעות שלא נאסר אלא שימוש המבטל את הסוכה. אם תלה פירות לנוי הסוכה והם נפלו, ביום טוב הם מוקצה ואסורים בטלטול, ובחול-המועד אסור לאוכלם מפני שהוקצו למצוה. לפי מרן המחבר 20 , לגבי נויין, אם הוא התנה מראש, ואמר בכניסת החג 'איני בודל מהם כל בין השמשות' - מותר, והרמ"א מביא בשם האחרונים שהיום לא נוהגים להתנות. הט"ז מחדש שדברים יקרים כגון סדינים מצויירים או תמונות, שחושש מפני גנבים או גשמים שיקלקלו, מותר להורידם (וכ"ש לכסותם) אפילו ללא תנאי, מפני שיש 'אנן סהדי' שלא התכוון שיהיו שם כל החג.

דיני ישיבה בסוכה
סוכה גזולה
בארבעת המינים התורה הצריכה שיהיו שייכים לאדם, שנאמר 'ולקחתם לכם', אך בסוכה אין חובה לשבת דוקא בסוכה שלו, וגם אם אדם יושב בסוכת חברו, סוכה שאולה, יוצא ידי חובתו. יתירה מזאת, מותר לאדם להיכנס לסוכתו של חברו מבלי ידיעתו, מפני ש'ניחא ליה לאיניש דליעביד מצוה בממוניה'.

חיוב כזית בסוכה בליל א'
מצוה לאכול כזית פת בליל חג ראשון של סוכות. דין זה נלמד בגזירה שוה מחג המצות שבשניהם כתוב 'חמישה עשר', מה חג המצות לילה ראשון חובה לאכול כזית מצה, אף בחג הסוכות חובה לאכול כזית פת בסוכה 21 .
הרא"ש סובר שכיון שלילה ראשון חובה לאכול כזית פת, לכן גם אם ירדו גשמים - ימתין מעט, ואם לא פסק הגשם יקדש בסוכה, יאכל כזית ללא ברכת לישב בסוכה ורק אח"כ יכנס לביתו. כך מקיימים מצות סוכה מדאורייתא לפי הרא"ש, ולא עוברים על איסור ברכה לבטלה לפי הרמב"ם. כך מכריע הרמ"א לקהילות אשכנז.
אך לדעת המחבר וכך נוהגים הספרדים, אין הבדל בין לילה ראשון לשאר לילות ואם ירדו גשמים מקדש ואוכל בביתו.
לעניין בניין הסוכה אנו פוסקים שהיא צריכה להיות 'דירת עראי' אך לעניין מצות ישיבה בסוכה צריך להיות ישיבת קבע, לכן אוכלים ושותים וישנים בסוכה כמו בבית בשאר ימות השנה 22 .

שינה בסוכה
שינה בסוכה חמורה מאכילה, שהרי אין לישון מחוץ לסוכה אפילו שינת עראי, ואילו אכילת עראי מותרת 23 . לצערנו הרב, לחלק מהציבור אין מספיק מודעות לשינה בסוכה. בחוץ-לארץ היה קשה מאד לישון בסוכה מפני הקור והגשמים שירדו בתקופה זו. אך בארץ ישראל זו עדיין תקופה נוחה, עדיין לא קר ובדרך כלל לא יורדים גשמים. לכן כל אדם צריך להקפיד שתהיה לו אפשרות לישון בסוכה, בודאי שלא להפוך את אי השינה בסוכה ל'לכתחילה'.
סוכה שאין אפשרות לישון בה, רק לאכול, הרמ"א 24 פוסק כמו המרדכי, שאין יוצאים בה ידי חובה גם באכילה. אם הוא אנוס לשבת בסוכה כזאת, יאכל אך לא יברך לישב בסוכה כדי לחוש לשיטת הרמ"א. 25

ברכת 'לישב בסוכה'
אכילה של חמשת מיני דגן בשיעור של כביצה צריך לאכול בסוכה ומברך 'לישב בסוכה', לבני אשכנז. יש מהאחרונים שאומרים שאם חבורה קבעה לשתות יין יכולים לברך 'לישב בסוכה', כי יש בזה חשיבות. למרות ששינה יותר חמורה מאכילה אין מברכים על שינה מפני שאולי לא ירדם 26 . למרות שברכת המפיל כן מברכים לפני השינה כל יום, הטעם שם הוא כי זו ברכה על מנהגו של עולם כמו שמברכים הנותן לשכוי בינה למרות שלא ראה תרנגול, כי זו ברכה על עצם הענין שהקב"ה מפיל חבלי שינה, אך בסוכות מברך על עצם השינה ואם לא ישן יוצא שברך ברכה לבטלה.
בליל ראשון של סוכות צריך לאכול לפחות כזית פת. לכאורה קשה, שהרי למדנו שרק מכביצה צריך סוכה, ומדוע כאן בכזית יצא? מסביר הר"ן, שהרי חיוב אכילה בליל סוכות אנו לומדים בגזירה שווה מפסח, כשם שבפסח חייבים לאכול כזית מצה כך גם בסוכות. היות וזה חיוב מצוותי, יש לכזית חשיבות כמו כביצה במשך שאר הימים. יש סברה כזאת במהרש"ם 27 לגבי קידוש בשבת בבוקר שאפשר לקדש על כוסית יי"ש, למרות שבכל מקום שחז"ל תיקנו כוס צריך להיות רביעית, אלא שלכוסית קטנה של יי"ש יש חשיבות כמו רביעית של יין.
כמו כן צריך להזהר לאכול בליל חג הראשון שיהא ודאי לילה 28 , למרות שמצד דיני חגים ושבתות, אדם יכול להוסיף מחול לקודש ולהקדים ולהתפלל קבלת שבת, ומתחילים סעודת שבת לפני הלילה. אבל בליל הסדר יש חיוב לאכול כזית מצה בזמן שהתורה קבעה ואי אפשר להקדים וכן בליל סוכות אי אפשר להקדים מפני שלומדים גזירה שווה מפסח.
"נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה (והכי נהוג)", זו שיטת המחבר. 29 למה המחבר מזכיר את זה? כי הרמב"ם (והגר"א מצדד כך) סובר שעל כל כניסה לסוכה אפילו ללא אכילה, יש לברך 'לישב בסוכה'. אך רוב האחרונים מכריעים כשיטת בעלי התוספות, שאין מברכים לישב בסוכה אלא רק על אכילה, ומכוונים לפטור גם את השינה, אך על סתם כניסה לסוכה לא מברכים.
מותר בסוכות לצאת לטיול אע"פ שיודע שלא תהיה לו סוכה 30 למרות שזה לא הידור.
אין מברכים על עשיית הסוכה 31 מפני שהיא רק הכשר מצוה ולא המצוה עצמה. אמנם יש דעות שגם על הכנה למצוה יש לברך, במקום שהתורה כתבה במפורש 'תעשה' כגון סוכה או ציצית, אך שאר מצוות שאין לשון עשייה אין מברכים 32 . אמנם היה ראוי לברך שהחיינו אם עשה סוכה לעצמו אך סומכים על ברכת שהחיינו בליל ראשון של חג.

קידוש בליל א' של סוכות
בשבת רגילה יש לשבת בזמן הקידוש, מפני שקידוש צריך להיות במקום סעודה, וקביעות של סעודה היא בישיבה. בליל שבת אנו נוהגים לעמוד ב'ויכולו' שזו עדות על בריאת שמים וארץ, ועדות צריכה להיות בעמידה. אח"כ בחלק הקידוש יושבים. ובשבת בבוקר כל הקידוש צריך להיות בישיבה, בדיעבד יוצאים גם בעמידה. הרא"ש סובר ש'לישב בסוכה' זו עצם ההתעכבות בסוכה אך הרמב"ם סובר ש'לישב בסוכה' הכוונה ישיבה כפשוטו. לכן כדי לצאת ידי שיטת הרמב"ם 33 , יש לעמוד בקידוש ליל חג כדי לברך בסוף הקידוש 'לישב בסוכה' ומיד לשבת ולשתות.

^ 1. שולחן ערוך אורח חיים, סימן תרכה, א.
^ 2. סוכה יא:
^ 3. סי' תרכה.
^ 4. תרכו, א.
^ 5 תרכו, ב ברמ"א.
^ 6. תרכו, ב.
^ 7. תרכו, ג, ברמ"א.
^ 8. תרכז, א.
^ 9. תרכט, א.
^ 10. תרכט, יט.
^ 11. יש דברים אחרים שראוי להחמיר בהם, כגון שנשים לא תלכנה בפאה נכרית, שלפי ה'דברי חיים' אסור להזכיר דבר שבקדושה כנגד אשה החובשת פאה נכרית.
^ 12. שו"ת 'יחוה דעת' ח"ג סימן מו.
^ 13. הלכות עירובין, סימן עז אות ו.
^ 14. כמובא בגמרא (סוכה יב.) שאדם בא מהשדה והניח חבילי קש לייבש וכשהגיע סוכות נמלך עליהם לסיכוך - פסול משום 'תעשה ולא מן העשוי'.
^ 15. סוכה ט. או"ח סימן תרלה, א.
^ 16. סוכה ח: - סוכת גנב"ך, סוכת גויים, נשים, בהמה, כותים - כשרה.
^ 17. תרלו, א. ע"ש משנ"ב ס"ק ד.
^ 18. תרל, א.
^ 19. תרלח, א.
^ 20. תרלח, ב.
^ 21. סוכה כז.
^ 22. תרלט, א.
^ 23. תרלט, ב.
^ 24. תרמ, ד.
^ 25. עיין לקמן בפסקים יחודיים בהלכות סוכה בדברי ערוך השולחן בדין זה.
^ 26. תוספות ברכות יא: ד"ה שכבר.
^ 27. שו"ת מהרש"ם ח"א סימן קעה, ע"פ הט"ז או"ח סימן קצ או"ק ג.
^ 28. תרלט, ג.
^ 29. תרלט, ח.
^ 30. תרמ, ח.
^ 31. תרמא, א.
^ 32. עיין נצי"ב ב'העמק שאלה' שאילתא קסט, א.
^ 33. תרמג, ב.

הסוכה והלכותיה

הרה"ג דוב ליאור

לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע. נשיא ישיבת "בית אורות"

43 דק'
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
מדינת ישראל ומדיניות השלטון
מתוך כנס לזכרו של הרצי"ה תשס"ז
א' ניסן תשס"ז
12 דק'
נושאים שונים
שאילת גשמים וברכת הודאה
יב' חשוון תשע"ב
בשלח
מלחמה לה' בעמלק מדור דור
ט שבט תשס"ח
כד - דתלשי"ם וט"ו בשבט
דתלשו"ת
י שבט תשס"ח

הסוכה והלכותיה

הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
סוכות
אכילה בסוכה כשיורדים גשמים
הרב נחשון רבינשטיין
1:10
הסוכה והלכותיה
איזה הוא מצטער?
הרב מיכאל ברום | כ' תשרי תשס"ט
50 דק'
הסוכה והלכותיה
גדרי מצוות ישיבה בסוכה
הרב חיים כץ | סוכות תשס"ג

הסוכה והלכותיה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

מגד ירחים
רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד
רחל אמנו
רחל אמנו – מתי נפטרה?
הרב משה צוריאל זצ"ל | חשוון תשע"ז
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב אליעזר מלמד
הרב דוד דודקביץ'
הרב שבתי סבתו
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב אליהו ברין
הרה"ג דוב ליאור
הרב מרדכי גרינברג
הרב משה ברלינר

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז