ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כד - דתלשי"ם וט"ו בשבט
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
הרב עוסק שנים רבות בצורכי ציבור. מה, לדעת הרב, גורם לכך שנערים עוזבים את דרכי אבותיהם?
יש לכך כמה סיבות. מצד אחד, החינוך במוסדות החינוך אינו מעמיק דיו, ומצד שני יש שמכניסים לביתם טלוויזיה, עיתונים, אינטרנט וכדומה, וכאשר הנוער נחשף לדברים אלו נגרם לו נזק גדול, ואין לחינוך יכולת ליצור נוגדנים וכוח להדוף את ההשפעות השליליות.
נקודה נוספת היא חולשתם של ההורים שלא מפעילים את סמכותם כהורים. לא תמיד צריך ללטף, צריך לדעת שלא ייתכן לאפשר לילד לעשות תמיד כרצונו וההורים יכרכרו סביבו. ההורים חושבים שיש לתת לילד להחליט והוא מושפע מהסביבה שמזלזלת בערכי ההורים והמורים. ההורים לא מטילים את סמכותם מחשש שהילד יעזוב הכול, ואני חושב שזה חשש מוגזם. הילד יחזור "על ארבע" להוריו, ואם הם יטילו את סמכותם בבית לא יהיו תופעות כאלה, שהילדים בועטים בחינוך שקיבלו בביתם. לצערנו האווירה הכללית היא שהילדים לא צריכים לשמוע בקול הוריהם, והיום אף החוק אומר שהורים שמחנכים את ילדיהם ומטילים את מרותם ייענשו. אני לא עוסק באנשים חולים שמכים את ילדיהם ללא הבחנה. אני זוכר שפעם שאלו אותי אם על-פי התורה מותר לאדם להעניש את בנו, ואמרתי שוודאי שמותר, כתוב במשלי "חושך שבטו שונא בנו", וכן התורה אומרת "כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מייסרך". לעתים אין בכוחם של דיבורים לבדם לעצור ולמנוע מהילד לסטות מדרך הישר, ויש להפעיל סנקציות אחרות. בחינוך הכללי הוציאו דרך חינוך זו אל מחוץ לתחום ומתנכלים להורים שמרימים ידם על ילדיהם בצורה חינוכית, ומענישים אותם.
כך גדל דור שעושה "מה שבא", וההורים מקטרים ואחר כך אוכלים את הפירות.
יש הורים שטוענים שסיבת ההתמרדות היא הכפייה שהיתה נהוגה בעבר, וכיום יש לנהוג ביד רכה.
זאת עצת יצר הרע, עצלות של ההורים המושפעים מהאווירה השוררת בעולם, האומרת שהכול מותר והכול אפשרי, וכך נותנים לילדיהם לעשות כרצונם. באופן כללי התורה הטילה חובת חינוך על האב לחנך את בניו, ואפילו על-ידי כפייה, ולא שהילדים ינסו ויבדקו ויחליטו בעצמם. היום אנו שומעים על ילדים שגמרו שתים-עשרה שנות לימוד ונוסעים להודו לחפש את עצמם. מה עשו שתים-עשרה שנה? שתים-עשרה שנה היו רשומים בבית-ספר ועכשיו הולכים לחפש את עצמם. לילד צריך לומר מהי הדרך הנכונה. כמובן שצריך להסביר ואי-אפשר רק על-ידי כפייה, אבל אסור לתת לו ללכת לבד, הרי איך ידע מה טוב ומה רע? צריך להראות לו מהי הדרך הנכונה, אך כמובן לא במידה כזו שיבעט. אמנם באמת חז"ל כתבו שמי שמכה את בנו הגדול מכשיל אותו ב"לפני עיוור לא תתן מכשול" וגורם לו שיבעט, ולכן כל עוד הילד קטן ויש לו מרות ויראה מפני הוריו צריך לנצל זאת ולחנך אותו, קודם שימרוד. ודאי שההורים והמורים צריכים לתת לילד הדרכה ונוגדנים, שידע איך להתמודד עם העולם שמחוץ לבית ומחוץ לבית הספר, הכנה לחיים שידע מה מסוכן וממה יש להיזהר, במה הדרך הזאת היא הנכונה ולא האחרת. כפי שבתחום הרפואי הילד מקבל זריקת חיסון על-מנת שלא יידבק במחלה, לא פחות ואף יותר יש צורך בכך בתחום הרוחני, ואין הכוונה לתת לו רעל אלא להסביר לו למה הדרך הזאת נכונה ואחרת אינה נכונה. באמת יכול להיות שהחינוך שלנו לוקה בחסר, לא מספיק מחסנים מבחינה רוחנית, לא מכינים מספיק את הילד שידע כיצד להתמודד עם מה שמחוץ לביתו. ובכל זאת, אין זאת סיבה להלעיט אותו בשטויות, זה יפגום בנפש שלו. הוא צריך לדעת שכשם שבשבת הוא לא נוסע, כך לא יקרא ספרות זולה, לא יראה סרטים לא טובים, עליו לדעת שזה אסור לפי התורה כי זה פוגם בנפשו.
איך ידע ההורה מתי עשה את שלו והוא לא אשם במצבו של הילד?
ייתכן שההורים עושים כל מה שיש לאל ידם, ובכל זאת הילדים נטו מן הדרך. הרי גם בתקופת הנביאים מצינו, שהיו כאלו שעבדו עבודה זרה למרות שוודאי שהנביאים השתדלו ככל יכולתם. אבל ההורה צריך באמת לדעת שעשה הכול, שהילד מגיל צעיר לא קרא ספרים זולים ולא ראה דברים שליליים או דברים של כפירה או פריצות. אדם צריך לחנך את הילד מקטנותו. ודאי שצריך לקרוא ספרים, אך כאלו שיש בהם ערך, ספרים של גדולי ישראל. במשך השנים הילד רואה דברים והוא מושפע מהם.
כפי שההורים דואגים לבריאות הפיזית של הילד, כך לא פחות צריך לדאג לבריאות הנפשית, לחנך אותו, לתת לו את הכלים להתמודד מול עולם של כפירה, של הוללות. כנגד זה יש את מחשבת ישראל.
האם שליחת הילד למוסד חינוכי איכותי פוטרת את ההורים לגמרי מאחריות?
גם אם ההורים שלחו את הילד למוסד טוב וגם אם יש שם מחנכים טובים, זה לא פוטר את ההורים. זה לא דומה לשומר שמסר לשומר, שהשני מחליף לגמרי את הראשון. ההורים מופקדים על חינוך ילדיהם ויכול להיות שהמוסד האיכותי לא מתאים. בנוסף לכך גם הבית הוא מרכיב בלתי נפרד מחינוך הילדים. כשילד בא הביתה הוא צריך לקבל את המשכיות החינוך של מה שקיבל בבית הספר, ולעיתים יש בזה חוסר רב.
מה צריך להיות יחס ההורים והמשפחה לילד שסטה מן הדרך?
אסור להגיע למצב של זריקת ילד מהבית, זהו עונש חמור מדי. מה שצריך זה החלטיות ואמירה חד-משמעית שבבית יש מחויבויות של התנהגות. לא ייתכן שבבית של שומרי תורה ומצוות ילד יחלל שבת בפרהסיה, ידליק את האור וישמע רדיו בקולי קולות, יעשן וישים ללעג ולקלס את כל יושבי הבית. אין לו זכות להפריע לכל המשפחה. אם הוא רוצה לחיות אחרת, אפשר לומר לו שיעשה בביתו שלו כל מה שירצה. לא שזה נכון, אבל לכל הפחות, אין לאפשר לו להפריע לאנשים אחרים. הבית לא שייך רק לו, אדם לא יכול לירוק בפני כל בני הבית והם יסבלו בשקט, זאת המסגרת של הבית. כפי שבספרייה, לדוגמה, יש שלט שאסור לדבר והכניסה לשם מותנית בקיום החוקים, כך גם בבית, יש לומר לילד כזה שכאשר יגדל יעשה בביתו כרצונו, אבל כל עוד הוא בבית הוריו הוא כפוף לחוקים, ואם לא מתאים לו אין לו מקום פה. איננו מגרשים אותו, אבל יש תנאים. אנו רוצים שיישאר בבית, אבל יש לשמור על הנורמה.
נניח שבבית מסוים הולכים לישון בשעה 23:00 ואחד הילדים ידליק את הרדיו בקולי קולות עד 01:00 בלילה, הוא אינו יכול לומר שהוא מדליק רק בחדר שלו. כאשר יגור בביתו יעשה כרצונו, אך כרגע הוא גר בבית הוריו.
מי שלא הפעיל את סמכותו מוקדם, יצטרך להפעיל אותה אחר כך בלית ברירה, ולעתים זה מאוחר מדי, הילדים מטילים טרור על ההורים וההורים סובלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
