ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
שנה. שנה עברה מהיום המר והנמהר בו נשבה ארון הקודש ועלה מאיתנו מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל.
שנה היא פרק זמן משמעותי. ישנם מאורעות שבזמן התרחשותם, הם נתפשים בעינינו באופן מסוים, ובפרספקטיבה של זמן מקבלים משמעות אחרת. במאורעות היסטוריים, כהסתלקות של גדול בתורה ומנהיג, שנה היא פרק זמן קצר מידי. ובכל זאת, מעלתו של יום השנה שבו יש לנו כבר פרספקטיבה רחבה יותר, ויחד עם זאת אנו יכולים עדיין להשלים במעט את אשר חסרנו, בכך שנקום ונמשיך את מורשתו של הרב.
שנה היא פרק זמן משמעותי. ישנם מאורעות שבזמן התרחשותם, הם נתפשים בעינינו באופן מסוים, ובפרספקטיבה של זמן מקבלים משמעות אחרת. במאורעות היסטוריים, כהסתלקות של גדול בתורה ומנהיג, שנה היא פרק זמן קצר מידי. ובכל זאת, מעלתו של יום השנה שבו יש לנו כבר פרספקטיבה רחבה יותר, ויחד עם זאת אנו יכולים עדיין להשלים במעט את אשר חסרנו, בכך שנקום ונמשיך את מורשתו של הרב.
מנהיגי ציבור ענקיים
הרב מיכאל הרשקוביץ שליט"א - ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה
כדי לחנכנו ליחס ראוי לדברי תורה, היה מרן הרצי"ה קוק זצ"ל רגיל להזכיר לנו את דברי הרב יעקב כלאב זצ"ל שהיה אומר שעלינו לעלות אל התורה, ולא חלילה להשפילה אלינו. בהתאם לעיקרון זה עלינו לראות וללמוד גם את שיעור קומתם של גדולינו ורבותינו. ולא כאותם "הגמדים, בעלי העיניים טרוטות, הזוחלים סביב לשדרת האבנים התחתונה של מגדל עופל, ורושמים את קומתו, אשר לעב תגיע, רק כדי פשיטת ידם הקטנה ומעוף עינם, שדוק ותבלול שמו עליה מצור. ואם מראש מגדל עופל יוגד להם, שרואים את הכוכב, מלא הוד ויפעה, מיד יחליטו כמה נמוך הוא הכוכב הנהדר. נפשות כאלה, שיותר מרועה בעל לב רגש, שאהב את בת כלבא שבוע, לא יוכלו למצא ברבי עקיבא, לא יוכלו גם כן להוציא מקור לתכונת ההחלטה הנפלאה (שלו) ששיר השירים קודש קדשים" (עולת ראיה מבוא לשיר השירים).
ברוח זו הנחנו מרן רבי אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, ולאור זאת עלינו ללמוד בענוה ובזהירות את שיעור קומתו של מורה דרכנו זה, שמשחר ימיו לן בשקידה עצומה ובכשרון מופלא בעומקה של תורה, ורבים מגדולי הדורות הקודמים העריצוהו, התכתבו עמו ושאלו לדעתו, אף בהיותו עדיין צעיר לימים.
את דרכם של קודמיו בראשות ישיבתנו הקדושה המשיך אף הוא, מתוך הבנה שהנהגת הציבור, מתוך קשר אליו, נעשית מתוך העלאת הציבור לרוממותה של תורה, ולא מתוך הידרדרות לשפלותו של הציבור. לצורך כך צריך שיהיו מנהיגי הציבור בעלי שיעור קומה, גדולים בתורה ומנוסים בהנהגת הציבור, ולא כאותם, רעבאלאך כלשונו, שלא הגיעו להוראה, ומורים מתוך העדר ענוה, ואי ראיית כל מלוא השיקולים והאחריות הכרוכים בפסיקות ציבוריות אלו . בבית הרב סיפרו שפעם הגיע אליו תלמיד חכם צעיר והציע לרב לקחת לו יועץ צעיר שינחהו בהנהגת הציבור. על כך השיבו מרן זצ"ל שראוי לו לקחת לעצמו יועץ זקן שינחנו בדרכו שלו. אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, ועל אף לחצים שונים ומשונים מצדדים שונים, אל לו לזוז מדעתו כפי שצוותה תורה "לא תגורו מפני איש".
כך נהג בהנהגת הישיבה, בבית הדין, ברבנות הראשית, ובהנהגת הציבור. מתוך הכרת מעמדו וגודל השפעתו, ניסו לא אחת אישי ציבור בכירים שונים ומשונים ללחוץ עליו, כדי לנצלו לסייעם בבצוע מזימות שפלות שבניגוד לדרכה של תורה, ולא עלתה בידם. כך היה ערב ביצוע פשע הגירוש המחריד של אחינו יקירינו שבגוש קטיף וצפון השומרון, שייזכר לדראון עולם. לא זו בלבד שלא שעה לפניות של אישים בכירים שונים שניסו לגייסו לסייעם במזימתם הנפשעת, אלא שיצא בקריאה ברורה ותקיפה שיש לסרב לביצוע פשע זה או לסיוע לביצועו, כשם שיש לסרב לכל כפיה לעבור על דברי תורה.
לאור מודעותו לכך שישנם מרביצי תורה צעירים, המנסים מתוך חוסר הבנה מספקת, לערער על דרך הלימוד שעצבו גדולי הדורות הקודמים ברוחב דעתם ונסיונם, הקפיד מאוד שלא לשנות כלל מדרך הלימוד וסדר המסכתות הנלמדות בישיבה לזמניהם. הרב הקפיד מאוד על תלמיד חכם צעיר שהזדמן לביתו, וכשראה על שלחנו של הרב ספר חשוב של אחד מגדולי מרביצי התורה בדורות הקודמים, העיר שספר זה שוב אינו מתאים לדורנו.
לצד עמידתו על דעת תורה ודבקותו באמת, הייתה דעתו מעורבת עם הבריות, והיה מקבל כל אדם במאור פנים ובשמחה. רבים שיחרו לפתחו, ובתדירות התעניין במצבם וטובתם, עזר וסייע. על אף גילו המופלג התמיד לילות כימים בפעליו הברוכים הרבים כל כך בכל צרכי הישיבה והציבור כולו. יהי זכרו ברוך, ויהא נר תמיד לדרכנו.
לעשות הכל בגדלות
הרב אברהם יעקב שרייבר שליט"א - רב כפר דרום ת"ו וראש ישיבת 'בית אברהם'
זכות גדולה זכינו תלמידיו של מורנו ורבנו מרן הגר"א שפירא זצ"ל - לימוד תורה ושימוש תלמידי חכמים אצל גדול בישראל. וזהו גם המסר העיקרי בהמשך דרכו של מו"ר זצ"ל - לעשות הכול בגדלות:
לימוד תורה בגדלות - לא לימוד שטחי זעיר פה זעיר שם, אלא לימוד תורה בחריפות ובקיאות המצמיח גדולים בתורה.
יראת שמים בגדלות - לא רק 'וורטים' אלא עיון אמיתי מפי סופרים ומפי ספרים.
תיקון המידות בגדלות - גאונותו ולמדנותו של הרב, שהיו מפורסמות ויוצאות מגדר הרגיל, הסתירו לעתים את מידותיו הנאצלות, ענוותנותו ופשטותו. "איזהו מכובד המכבד את הבריות", ודרכו ל"הלבין שיניהם" בחיוך של הדוברים עמו בחיבה ומזג טוב.
בשנים האחרונות, זכינו לראות גם את הנהגתו את הציבור בגדלות . אותו רב ישיש, העסוק ברוב שעותיו בהוויות אביי ורבא, נעמד כחומה בצורה ולא בוש מפני המלעיגים. הרב ביטא את האמת ההלכתית והאמונית שלו ללא חת וללא מורא. כמה הכל יכול היה להראות אחרת, לו שמעו רבים לקולו של מרן זצ"ל...
בחודש אלול האחרון הקמנו בס"ד ישיבה לצעירים על שמו של הרב - ישיבת "בית אברהם", וגם דבר זה הוא חלק ממורשתו. רבות היה הרב זצ"ל חוזר על מאמר הגמרא במסכת יומא "מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם. אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה...". הישיבה, לדבריו, הייתה המוסד הקדום ביותר בעם ישראל, מוסד שלא חדל לתפקד מימות אברהם אבינו ועד היום, ובו נמשכת ברציפות מסורת תורה שבעל פה. ביום השנים עשר חודש לפטירתו, עלינו הרמי"ם והתלמידים לקברו של הרב בהר הזיתים. שם, בעומדנו סמוך לציונו, המחובר לציונם של גדולי ישראל הכהנים הגדולים שלידו - מרן הראי"ה זצ"ל, ומרן הרצי"ה זצ"ל, התפללנו לקב"ה שישפוך מרוחם הטהורה עלינו, ללכת באותה דרך שהנחילו לנו, בבנין התורה בארץ מתוך שלימות וגדלות. זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
הדרכות חיים
הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת רמת גן ורב קהילה בגבעתיים
אציין מספר נקודות, שלעניות-דעתי מאפיינות את דרכו של ר' אברום, כפי שהכרתיו מאז נכנסתי ללמוד בישיבת מרכז הרב ועד אחרית ימיו, ומהם אפשר לקבל כיוונים לחיינו.
בראש ובראשונה, על האדם לדעת את מקומו ולא להגזים בערכו. תמיד היה מדגיש את יחס ההערצה וההתבטלות לדברי חכמי הדורות הקודמים. בראשם חז"ל, אחריהם ראשונים, וגם גדולי הפוסקים האחרונים וחריפי הלמדנות. מאידך, על האדם לדעת את ערכו ולהחשיב מאוד את הבנתו וסברתו. בהיות האדם בעל שכל והבנה, עליו להיות סקרן לכל דבר חשוב שהוא מסוגל ללמוד ולדעת. לר' אברום הייתה עד אחרית ימיו סקרנות של ילדים. תמיד רצה לדעת מה כתוב בספר המונח לפניו, גם כשהיה עובר בין ספסלי בית-המדרש ורואה ספרים חדשים - פתח ובדק מהו אותו ספר ומה תכנו, האם זהו ספר משמעותי, ואם כן - שווה קריאה.
יחס לזולת - לר' אברום הייתה דלת פתוחה לשואלים, הוא כיבד כל אדם, וקבלו בסבר פנים יפות, גם כשהיה טרוד מאוד.
על איש ההלכה - לחוש קשר עמוק ומחייב למסורת הפסיקה ההלכתית של הדורות שעברו. קשר להווי החיים של הדורות שעברו, יחס של כבוד וגדולה עצומים לחז"ל ולפוסקי הדורות. דומה שלר' אברום הייתה התפיסה הקלאסית של פוסקי אשכנז: אם יהודים שומרי מצוות ויראי שמים נוהגים איזה מנהג, מן הסתם 'ישראל קדושים' ויש למצוא דרכים להסביר אותו, גם אם הוא נראה מנוגד לכתוב ברמב"ם או בשולחן-ערוך. רק במקרים נדירים ניתן לומר שמנהג מסוים טעות גמורה הוא. הגישה הראשונית היא שאנו הולכים אחר המסורת המקובלת.
על הלמדן - לגלות יחס רציני למילה הכתובה ולהבחנות שבין ניסוחים שונים בדברי הראשונים. לעתים היה מעביר שיעור שלם אודות הבדל מזערי לכאורה בין שני ראשונים בניסוח פרשנות לסוגיא. כל אדם העוסק בעניין כל שהוא, וודאי תלמידי-חכמים העוסקים בתורה, צריכים להתמקצע ולהתמסר לעניין שעוסקים בו, ולא לעסוק בו כלאחר-יד. אל לו ללמדן להתקבע, אלא להיות תמיד במגמת רעננות והתחדשות. ר' אברום היה מסוגל לומר סברא והיפוכה תוך זמן קצר, מתוך גמישות מחשבתית ומקוריות.
על כל יהודי - לדאוג לכלל ישראל ולמדינת ישראל, לקיומם לשגשוגם, לקידומם החומרי והרוחני. על החייל והקצין - לעמוד על עקרונות ההלכה. לכן הוציא את הפסק הידוע אודות סירוב פקודה. על החייל המאמין להחליט "אצל מי אתה עובד"? ממי אתה מתיירא - מהקב"ה או מהמפקד שלך? יש לנהוג כלפי מצוות התורה בצייתנות חד משמעית לקב"ה בלי פלפולים מיותרים.
על כל אדם באשר הוא - לפתח חוש הומור ושמחת חיים תמידית. אלה אינם סותרים רצינות, שקידה בתורה, אחריות והתמסרות...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
