ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שקט בשדה הקרב. מבצע 'עופרת יצוקה' הסתיים בקול דממה דקה. הסתיים?
טעות. את מקום הדיווחים ברדיו על הטילים וההפגזות, המזל"טים והחיסולים תפסו הדיווחים על 'מלחמות השרים והמלכים' ומצעדי המדינאים. וברקע מרחף צילו הגדול, המסתורי (והמאיים?) של נשיא ארצות הברית החדש.
במדינת ישראל של ימינו נשכחו האמירות: "או"ם-שמום" ו"לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים". אך האם חלפו לבלי שוב? לא הגיע הזמן לשאול - מהם קשרים חיוביים בינינו לארצות הברית והעולם?
טעות. את מקום הדיווחים ברדיו על הטילים וההפגזות, המזל"טים והחיסולים תפסו הדיווחים על 'מלחמות השרים והמלכים' ומצעדי המדינאים. וברקע מרחף צילו הגדול, המסתורי (והמאיים?) של נשיא ארצות הברית החדש.
במדינת ישראל של ימינו נשכחו האמירות: "או"ם-שמום" ו"לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים". אך האם חלפו לבלי שוב? לא הגיע הזמן לשאול - מהם קשרים חיוביים בינינו לארצות הברית והעולם?
מקבלים בחומר נותנים ברוח
הרב מרדכי נגארי שליט"א - רב העיר מעלה אדומים
עלינו לבסס מחדש את הקשרים בינינו לאומות העולם, על מערכת חדשה של קשרים 'בין דתיים'. את עמנו צריכים לייצג אנשי אמונה, שומרי מצוות, בעלי חזות יהודית, המשדרים עמידה איתנה ומוצקה על אמונתנו וזכותנו כעם להתקיים בארצנו המובטחת
כיום, הקשרים בין מדינת ישראל למדינות העולם הידידותיות, עומדים ברובם הגדול על קשרים שבין פוליטיקאים, שגרירים ועיתונאים ישראליים עם מדינות ומדינאים זרים ועם כלל התקשורת העולמית.
הטיעונים הנשמעים מפי נציגנו בבואם במגע עם אותם נציגי חוץ, ובעיקר - הטיעונים הנשמעים בעת מלחמה ובהקשר לזכותנו על פיסת הקרקע הקטנה שלנו על פני הגלובוס - ארץ ישראל הקדושה, מושמעים בנימת 'התנצלות', בצורה עדינה ומתיפייפת, ומבוססים על אמות מידה מוסריות-הומניות שמקורם בחשיבה נוצרית מוסרית מזויפת.
לדעתי, עלינו לבסס מחדש את הקשרים בינינו לאומות העולם, על מערכת חדשה של קשרים 'בין דתיים'. את עמנו צריכים לייצג אנשי אמונה, שומרי מצוות, בעלי חזות יהודית, המשדרים עמידה איתנה ומוצקה על אמונתנו וזכותנו כעם להתקיים בארצנו המובטחת.
העולם בכללו הולך ונעשה דתי יותר ויותר. האיסלאם והנצרות הולכים ומתחזקים. קריסת הקומוניזם האתאיסטי הביאה להתגברות האיסלאם והנצרות גם יחד. דתות אלו יונקות ומבוססות על התנ"ך, כך שמסר של אמונה המבוסס על התנ"ך יתקבל ברצון באוזניהם. עם ומדינת ישראל צריכים לשדר מסר של הפצת האמונה מציון לכל העולם כולו, ולהתגאות בתורתנו הקדושה שהיא שורש לכול הדתות המונותאיסטיות .
בית המקדש בירושלים שימש כמקור ברכה ושפע לכל העולם כולו. העם היושב בציון, המתפלל ג' תפילות בכל יום ועוסק בתורה מקיים את העולם, ומביא שפע וברכה לאנושות כולה.
עלינו להדגיש - כי הגויים הם המקבלים מאיתנו. כל מה שהם נותנים ומסייעים לנו זו זכות להם!
במצבנו הכלכלי והביטחוני מותר לנו לקבל מהם סיוע, וכמובן להודות להם בחום ובדרך דיפלומטית, אולם יחד עם זאת עלינו גם להדגיש שזו זכות להם לסייע לעם ישראל.
כמובן, מותר לנו לקבל מהם רק סיוע חומרי, אך עלינו להיזהר ולהישמר שלא להיות מושפעים מהתרבות הזרה שלהם. ככל שנעמיק שורשים בתרבותנו המקורית, כן יעריכו ויוקירו אותנו אומות העולם יותר ויותר.
אני מניח, שגם נשיא ארצות הברית הטרי, ברק אובמה, יבין אותנו יותר אם נצרף את שפת האמונה לשפת הדיפלומטיה. ויהי רצון שנזכה להיות אור לגויים כחזון אחרית הימים, בקרוב בימינו אמן.
דיפלומטיה צבועה ומסוכנת
הרב דוד גרינוולד שליט"א - רב המושב נחלים
תורתנו היא פרי עץ החיים, וחוכמתם היא פרי עץ הדעת, ומי הסית את האדם לאכול מפרי עץ הדעת - הנחש הקדמוני שהיה ערום מכל... ותוצאות אכילה זו היא חרב מתהפכת המגרשת את האדם מגן עדנו, וכן החגורות שתפרו להם בני האדם - מותרות.
הבא ללמוד פרק מעשי בהתנהלות הרצויה של עם ישראל אל מול פני העולם, ימצא כתבים ונאומים רבים בנושא בדבריהם של הרבנים הציוניים ורבני אגודת ישראל סביב הצעות "ועדת פיל" - אותה ועדה שהציעה פתרון לשאלת ארץ ישראל בשנות המנדט הבריטי. בשורות הבאות נעסוק בנושא זה מן ההיבט הרעיוני כפי שעולה מכתביו של הרב עמיאל זצ"ל .
פעמים רבות, אנו משלים את עצמנו, כאילו יש בגויים, בחכמתם ובדיפלומטיה שלהם מוסריות וטוב, אותם עלינו ללמוד מהם. אשליה זו מקורה במדרש: "אם יאמר לך אדם יש חוכמה בגויים תאמין... יש תורה בגויים אל תאמין", ונדמה לנו שיש כאן מעין מקבילה - כמו שהתורה מטיבה עימנו כך החוכמה מטיבה עם הגויים.
אך אומר הרב עמיאל זצ"ל בכתביו: "היפוכן של דברים, תורתנו היא פרי עץ החיים שבגן עדן מקדם, וחוכמתם היא פרי עץ הדעת, ומי הסית את האדם לאכול ממנו (מפרי עץ הדעת) - הנחש הקדמוני שהיה ערום מכל... ותוצאות אכילה זו היא חרב מתהפכת המגרשת את האדם מגן עדנו, ועוד תוצאה מאכילה זו היא החגורות שתפרו להם בני האדם - מותרות, שהצורך שלהן היא תוצאה מן התשוקה והיצריות". ההתמודדות כנגד אלה אפשרית רק באמצעות תורת החיים כמאמרם ז"ל: "הסיף והספר נתנו מכורכין מן השמיים, אמר להם הקדוש ברוך הוא - אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסיף ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם".
עיקרון זה אנו למדים גם מההשוואה בין תורתנו המצווה "לא תרצח", לבני עשיו שכשהוצעה להם תורתנו ענו - "כל עצמן של אותם האנשים אביהם רוצח הוא שנאמר והידיים ידי עשיו". "ובחינם המה מדברים בכל צרה שלא תבוא בשם הצדק והיושר ובשם כל הדברים היפים הידועים - כי השקר והצביעות שבזה בולטים יותר מידי".
כל עוד "מלכה ושריה בגויים" - עם ישראל אינו מיושב כולו על אדמתו כולה - אין להם תורה. וכשהוא משווה את חזונם המתממש בפרלמנטים שלהם - לחזון הנביאים שלנו, הוא אומר: "במקום הדיפלומטיה הארורה, הדיפלומטיה שאחת בפיה ואחת בלבבה, האומרת ואינה עושה, המדברת ואינה מקיימת - במקום זה ישמע כל העולם כולו מקצהו ועד קצהו שוב את קול הנבואה". עלינו להיות מודעים לשפת הדיפלומטיה הצבועה והשקרית, ולהשיב ולהשמיע את קול נביאנו ברמה.
שלב ביניים
הרב ברוך פז שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה בית אל
נראה שכיום בתקופת 'אתחלתא דגאולה', אנו נמצאים בין שתי קצוות אלו. נראה שעדיין עלינו להתחשב ברצון העמים בדרך של דיפלומטיה חכמה ונימוסית, אך בלי סגידה והתבטלות לרצונם
במקורותינו יש דרכי התייחסות שונות לגבי מידת ההתחשבות של עם ישראל בדרישותיהם ומאוויהם של האומות. מחד, אנו מוצאים בספרות ההלכתית ובדברי האגדה את המושג - 'שלום מלכות', ומאידך - אומר הפסוק: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". נדון מעט במקורות אלו ומתוכם נתייחס לנידון דידן.
נאמר בבבא בתרא, שלמרות שבדרך כלל אסור לקבל צדקה מן הגויים, כדי שלא להרבות בזכויותיהם ובכך להאריך את הגלות, הרי שמשֹר חשוב של הגויים מותר לקבל צדקה בשל שלום המלכות, (וכך נפסק ביו"ד רנד, ב).
חשיבותו של שלום המלכות מופיע גם בפירוש המהרש"א לגיטין (נ"ו) לגבי ביקורתו של ר' יוחנן על ר' זכריה בן אבקולס, שסירב לקבל את קורבנו של הקיסר במעשה קמצא ובר קמצא, ובכך גרם לחורבן הבית, שטעה בזה כי היו צריכים לקבל הקורבן מפני שלום מלכות.
ומאידך - אומר המדרש (ספרי ברכה שנ"ו) על הפסוק: "וישכון ישראל בטח בדד", לא כבדד שאמר משה - ה' בדד ינחנו, ולא כבדד שאמר ירמיה - "מפני ידך בדד ישבתי", אלא כבדד שאמר אותו רשע (בלעם) - הן עם לבדד ישכון. ומפרש התורה שלמה (במדבר כ"ג, ט' הערה נ"ח) - ויתכן שהכוונה שהברכה היא שגם כשיהיו במדרגת עם שבדרך הטבע צריכים להשתתף עם הגויים, "יהיו בדד", כלומר - גם כשעדיין יהיו במדרגה של עם שזקוק ליחסים בין לאומיים תקינים, הרי יהיו בדד ולא יצטרכו להתחשב ברצון הגויים.
רואים כאן שתי גישות להתייחסות לגויים: מחד - התייחסות פרגמטית של שלום מלכות, ומאידך - תמונה עתידית של ישראל שאינם מתחשבים באומות. השאלה היא - היכן אנו נמצאים כיום? האם הגענו לאידיאל המרומם של "בדד"?
נראה שכיום בתקופת 'אתחלתא דגאולה', אנו נמצאים בין שתי קצוות אלו. נראה שעדיין עלינו להתחשב ברצון העמים בדרך של דיפלומטיה חכמה ונימוסית, אך בלי סגידה והתבטלות לרצונם.
ולכן, לסיכום נראה שכיום עברנו ב"ה את דיני שלום המלכות הקלאסיים, ואנו הולכים ומתקרבים לאידיאל של - "ובגויים לא יתחשב", לפיכך אנו יכולים להרשות לעצמנו להיות יותר עצמאיים בהתייחסות שלנו לאומות. ובכל זאת - עדיין עלינו לנהוג בשום שכל עד אשר נגיע לאידיאל השלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
