ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה רופא כל בשר ומפליא לעשות יתב"ש ברא את האדם והשתית מבנה גופו על ארבעה יסודות הנ"ל, הפועלים בו במדה שוה, ועי"ז יהיה גופו איתן וחסון, ונפשו תקינה ובריאה. ואם יתגבר אחד מן היסודות, יצא האדם משווי משקלו התקין הגופני והנפשי ותתרופף ותתערער בריאות גופו ונפשו, ומכאובים וסבל יהיו מנת חלקו, רח"ל.
ורבותינו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם, כי כל המחלות הבאות על האדם, אינן אלא בגלל עוונותיו וכאמרם אין יסורין בלא עון (שבת נ"ה ע"א). וכן אמרו אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה, תלה ולא מצא בידוע שיסורים של אהבה הם (ברכות ה' ע"א). ורצונם ז"ל בזה להורות לנו שלשה דברים נשגבים ועמוקים:א. שהיסורים באים על האדם בהשגחה ולא במקרה ח"ו, וכמ"ש עה"פ וחלאים רעים ונאמנים, רעים בשליחותם, ונאמנים בשבועתם (ע"ז נ"ה ע"א).ב. אינם בתור נקמה, אלא לטובת האדם לכפרת עונותיו ולעורר אותו לשוב בתשובה.ג. רמ"ח מצוות עשה הן כנגד אבריו של האדם, ושס"ה מצוות לא תעשה הן כמנין ימות החמה. לרמוז שכל אבר אומר לו עשה בי מצוה, וכל יום מזהיר אותו אל תעשה בו עבירה (ראה מכות כ"ג ע"ב דרש רבי שמלאי וכו', ובפירש"י שם). שכל מצוה שהאדם עושה נותן חיות רוחנית לאותו אבר שבו עשה המצוה, וכל עבירה ח"ו פוגם באותו אבר שבו עשה העבירה, ולכן לוקה ביסורים באותו אבר דוקא ולא באחר. וזאת כונתם ז"ל באומרם אם רואה אדם שיסורים באים עליו, לא יתלה הדבר במקרה ח"ו, אלא יפשפש במעשיו, לחקור איזה עבירה עשה באותו אבר שבגללה באו עליו היסורים, באותו אבר דוקא, ואם פשפש ולא מצא דהיינו שלא עשה שום עבירה באותו אבר המקבילה לאותה מחלה, יתלה בביטול תורה, שלא למד תורה, ולכן לא מצא. וכן אמרו ז"ל, אדם הזה משוקל, חציו מים חציו דם. בשעה שהוא זוכה, לא המים רבים על הדם ולא הדם רבה על המים, ובזמן שהוא חוטא, פעמים שהמים רבים על הדם ונעשה אדריפוקוס (פירוש חולי המים, שהמים נוזלים מגופו כגון אבעבועות וכדומה), ופעמים שהדם רבה על המים ונעשה מצורע (ויק"ר פרשה ט"ו ב').
ולזה העירונו רז"ל באומרם אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוות. עינים רמות, והיו לטוטפות בין עיניך. לשון שקר, ולמדתם אותם את בניכם. ידים שופכות דם נקי, וקשרתם לאות על ידך. לב חורש מחשבות און, והיו הדברים האלה. רגלים ממהרות לרוץ לרעה, הוי רץ אחר מילה שהיא בין ברכים (ויק"ר פרשה כ"א ד'). כלומר באותו אבר שפגם, בו יתקן. וזאת היא תשובת המשקל המקובלת ורצויה לפניו יתב"ש. ויתכן שכל זה התכוין החכם מכל אדם ע"ה באומרו לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר, והמה בקשו חשבונות רבים (קהלת ז' כ"ט) והבן.
תכלית הדברים, על האדם הרוצה להיות בריא ואיתן בגופו ובנפשו, להתרחק מן העבירות ולקיים את מצוות תוה"ק מבלי לנטות ימין ושמאל בבחינת סור מרע ועשה טוב. ויאמין באמונה שלימה ומוחלטת, שהיסורים הבאים עליו הם רק לטובתו ולעורר אותו, וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח, יתב"ש לנצח נצחים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.









