ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה אין ספק שיש בכל דור ותקופה, אנשים צדיקים וחסידים, שהגיעו לשיא השלימות האנושית ולפסגת האמת המרכזית שהיא יראת הרוממות, וכל חפצם ורצונם לעשות רצונו יתב"ש, לא מפחד העונש ולא מאהבת השכר, אלא מפני שהוא אמת ותורתו אמת. וכמ"ש רבותנו הקדושים, עה"פ אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד, במצותיו, ולא בשכר מצותיו (ע"ז י"ט ע"א) כלומר מאהבה. ובשכלם הצח והבהיר השיגו את האמת הזאת, ע"י עמלם ויגיעם בתורה ובקיום מצוותיה, התבוננותם העמוקה בסתרי הבריאה והליכותיה, והסתפקותם במועט, ובזה זכו לגלות טפה מן הים מגדולתו ורוממותו יתב"ש, אשר אין להם חקר וגבול. ויראה זו שהיא חזקה ואיתנה כצור חלמיש, ששרשיה שתולים עמוק עמוק בלבם הטהור, כל חליפות תבל וחציו השנונים אין בכחם להזיזם מיראתם תומתם ואמונתם. לא כן יראת העונש, עלולים פגעי הזמן ותמורותיו להחלישה, ולפעמים גם למוטטה כליל.
אמנם להגיע לרמה נשגבה זו של יראת הרוממות, צריך שלשה תנאים יסודיים, ובלעדי שלשתם א"א בשו"פ ואופן להגיע אליה, והם:א. ידיעת התורה וקיום מצוותיה בתמימות.ב. התעמקות שכלית בפעולותיו יתב"ש.ג. התרחקות מהבלי העולם. והרי ביאור הדברים בקצרה.
א. ידיעת התורה וקיום מצוותיה בתמימות. ההגיון הבריא מחייב שאדם הרוצה למצוא חן בעיני המלך ולהתקרב אליו, עליו לדעת שלשה דברים. א. רצון המלך המתבטא בידיעת חוקיו. ב. ביצועם מרצון וללא כל כפיה. ג. מתוך הכרה שבזה הוא עושה רצון המלך. והנה רצון המלך העליון יתב"ש גלום בתוה"ק ובפירושה תורה שבעל פה, הכוללת תרי"ג מצוות, ומתחלקת לשלשה חלקים, שהם: א. מצות מקובלות שאין האדם יכול להשיגן בשכלו, כגון ציצית, תפלין, מילה, סוכה, וכדומה, ואלה נקראות בשם "עדות" כי הן עדות על אלהותו יתב"ש, או על בריאת העולם, כגון שבת, שמיטה, יובל. ב. מצוות מושכלות שהאדם יכול להשיגן בשכלו, כגון גזל, אונאה, גניבה, רציחה, וכדומה, ואלה נקראות בשם "משפטים". ג. מצוות חוקיות שאין טעמן נגלה, כגון כלאים, בשר בחלב, שעיר המשתלח, פרה אדומה, ואלה נקראות בשם "חקים" (ראה רבינו בחיי ז"ל פרשת חקת). וא"כ האדם אשר רוצה באמת להתקרב אל המלך יתב"ש, עליו לדעת את מצוות התורה שהן רצונו הפשוט והמוחלט, ולקיימן ללא כל היסוס ופקפוק, מתוך כונה שבזה הוא עושה רצונו יתב"ש.
ב. התעמקות שכלית בפעולותיו יתב"ש. נכון הדבר שהוא יתב"ש נסתר מצד אלהותו ונגלה מצד פעולותיו, ולכן בכל נוסח הברכות יש נגלה ונסתר. וברור מאד שכאשר יתבונן האדם ויתעמק במחשבתו, בפלאי הבריאה, צפונותיה והליכותיה, ובפרט אם יזכה לדעת קצת מהעולמות העליונים מעמדם ומצבם, אין ספק שכל עצמותיו יאחזמו רעד מפני רבון כל המעשים שבמאמר פיו ברא כל אלה, ובהשגחתו התמידית מקיימם, ואז מתוך התלהבות פנימית והתפעלות עילאית, יקרא בגרון מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך (תהלים ק"ד כ"ד), גדול אדוננו ורב כח לתבונתו אין מספר (שם קמ"ז ה'), כלומר א"א לספר תבונתו, כי אין לה קץ וגבול.
וכדברי המשורר הנשגב ר"י הלוי זלה"ה באחד מפזמוניו (המתחיל יה שמך ארוממך וכו', אומרים אותו ביום ב' של ר"ה) וז"ל: השתונן, והכונן, והתבונן בסודך, והבטת מה אתה, ומאין יסודך, ומי הכינך, ומי הבינך, וכח מי ינידך, והבט אל גבורות אל והעירה כבודך, חקור פעליו, רק אליו אל תשלח ידיך, כי תדרוש, בסוף ובראש, במופלא ובמכוסה, ע"כ. והרי ביאור דבריו ז"ל הגם שהם מובנים.
"השתונן והכונן" חדד שכלך והכינו, "והתבונן בסודך" והתבונן בהרכב גופך וסתריו העשוי בחכמתו יתב"ש הנפלאה והנעלמה, וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ ומבשרי אחזה אלוה (איוב י"ט כ"ו) דהיינו כשהאדם יתבונן בהרכב גופו ונשמת רוח חיים אשר באפיו, מבלי שתהיה לו שליטה או דעה על הוויתו, קיומו, המשכו או חדלונו, יגיע להכרה בהשגחתו יתב"ש, ולמרות שהוא לא יודע ולא ידע לעולם משכנה המדוייק של נשמתו, צורתה, מהותה, איכותה וכמותה, עכ"ז הנו משוכנע למעלה מכל ספק באמיתות מציאותה. "והבטת מה אתה ומאין יסודך" והסתכל כמה כחך דל שאין לך כל שליטה על קיומך כאמור, ומאין נוצרת, "ומי הכינך ומי הבינך וכח מי ינידך" ומי הכינך על מתכונתך, ומי נתן בך בינה, ואיזה כח מניע כל אבריך.
"והבט אל גבורות אל והעירה כבודך", וראה גבורות הבורא יתב"ש שעשה כל אלה, והעיר נשמתך מתרדמתה לשוב בתשובה ולשבח ולפאר ליוצר הכל ב"ה. "חקור פעליו, רק אליו אל תשלח ידיך" חקור פעולותיו שמהם יתגלה לך כחו יתב"ש הבלתי מוגבל, רק אליו אל תשלח ידיך לחקור, והיינו, "כי תדרוש בסוף ובראש במופלא ובמכוסה" מה היה לפני בריאת העולם ומה יהיה אחר סוף העולם, כי הם דברים נבדלים ומכוסים ממך, ואין לך רשות לחקור בהם, וכמ"ש רז"ל במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות (חגיגה י"ג ע"א). כאשר יתעמק האדם בכל זה, תתעורר נפשו ותשתוקק להתקשרות הצורה ביוצרה להדבק בו יתב"ש, ולעובדו באהבה, ביראה ובשמחה, ולהודות לו, שזכה להיות משרת למלך הכבוד, אשר לו דומיה תהלה.
ג. התרחקות מהבלי העולם. האדם מורכב מחומר ורוח, והם גוף ונשמה. החומר נמשך אחרי תענוגי הגוף שהם הדברים הגשמיים, והרוח אחרי תענוגי הנשמה שהם דברים רוחניים. ולמלאת רצון שניהם לא יתכן בהחלט, ולכן טבעי הדבר שאם יתגבר החומר מכניע הרוח תחתיו, ואם יתגבר הרוח מכניע החומר תחתיו, כי כשזה קם זה נופל. וכבר אמרו הקדמונים, שמי ששקוע בהבלי העולם ורודף אחר תענוגותיו, ויחד עם זה רוצה ג"כ להתקרב אליו יתב"ש, דומה לאדם ששם בנחיריו קורט של חלבנה שריחה רע ומריח בשמים ושושנים, שריחה הרע של החלבנה לא נותן לו לשאוף אל קרבו ריחם הטוב של הבשמים, וכמה שיתאמץ לשאוף, שואף ביתר שאת ריחה של החלבנה, ורק אחרי שיוציא את החלבנה מנחיריו, ישאף ריחם הטוב והנעים של הבשמים. כן הדבר במי שרוצה להתקרב אליו יתב"ש ולהבין תעלומות חכמה וסתרי הבריאה, עליו לגרש מלבו כל תענוגי העולם, שבאמת אינם אלא הבל ומעשה תעתועים בעיני כל בעלי השכל.
ויראת הרוממות המתבטאת במחשבה, בדבור, ובמעשה, היא היראה הנדרשת מעם ישראל. וז"א יתב"ש ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך, במחשבה, ובכל נפשך, בדבור, ובכל מאדך, במעשה (דברים ו' ה'). וכן צונו יוצרנו עוד באומרו יתב"ש, ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בדרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך (שם י' י"ב), ר"ל להמנע מהעבירות שהן מצות לא תעשה, שבהן שייך יראה, ללכת בדרכיו, לקיים מצות עשה, שהן רצונו יתב"ש, ואח"כ תגיע לאהבה אותו אהבה שלימה, שהיא לעבוד את ה' במעשה, בכל לבבך, במחשבה, ובכל נפשך, בדבור.
תכלית הדברים. יראת העונש, אינה אלא כפרוזדור שדרכו נכנסים לטרקלין של יראת הרוממות, שהיא היראה האמיתית שכל איש יהודי חייב לשאוף להגיע אליה. וכמ"ש רז"ל, מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב (תדא"ר פכ"ה). והיא לעבוד אותו יתב"ש מאהבה שלא ע"מ לקבל פרס. ואעפ"י שבהכרה או בתת ההכרה, ברור כשמש שהקב"ה מעניש לרשעים ומשלם שכר לצדיקים, הכונה בקיום המצות וההמנעות מעבירות צריכה להיות רק לעשות נח"ר לפניו יתב"ש שהוא אמר ויהי, ומרומם על כל ברכה ותהלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
