ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסף בן ציפורה ברכה
בתוך המעלות והמדות התרומיות שבהן הצטיין מרא דארעא דישראל הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק הכהן קוק (זצ"ל) – תופסת מקום מיוחד אהבתו לכל אדם מישראל ולכל עבודת ישוב ובנין של ארץ ישראל. במדת האהבה הזאת היה "משכמו ומעלה גבוה" מכל גדולי ישראל שבדורנו זה; ואני, אין מטרתי במאמרי זה לספר בשבחו של מרן וליזל ולחשוב כרוכלא את מדותיו ומעשיו הטובים על שדה בנין הארץ וישובה, אבל רוצה אני לדון כאן על פרט אחד,
מ ע ש ה ר ב , מה שסיפר לי ידידי הרב י. ל. הכהן פישמן , ולברר את העובדא הזאת מנקודת השקפת ההלכה.
והרי לפנינו "מעשה רב" של רבינו הגאון זצ"ל:
בהתאם להסכמת רבים מגדולי ישראל בדור הקודם ומתוך השקפתו ההלכית שנוסדה על יסוד דברי הראשונים היה רבנו הגדול הרב קוק מסדר בערב שנה של שביעית שטרי-מכירה כדי להתיר אי-אלו עבודות בשביעית על פי תנאים ידועים.
במשך הזמן כאשר הישוב התגדל והתרחב ובאו אנשים עם דעות זרות ונכריות להתנחל על אדמת ארץ ישראל , נמצאו בהם כאלה שלא חפצו בשום אופן לחתום על שטרי-המכירה. לא הועילה בזה גם השתדלות הסוכנות היהודית. הם עמדו בסרבנותם, ולבו הטהור של רבנו התכווץ מצער ומכאב ; והנה פעם אחת הזמין לביתו מספר רבנים ובתוכם גם את הרב פישמן, כדי להתייעץ בנידון זה. פתאום, בתוך השיחה התלהב רבנו, וקרא ואמר:
מוכרח אני לעשות את הצעד האחרון כדי להציל את הישוב מאיסור של פירות שביעית.
המוזמנים נבהלו וחשבו כי הרב רוצה להכריז שמתא על אלה הנקודות-של-הישוב העומדות בסרובן , אבל עוד טרם שהספיקו לעמוד על טיב כוונתו , והנה הוא המשיך את דבריו: "בכח התורה ועל פי הדין דהפקר בית-דין הפקר – הנני מפקיר את פירותיהם ונכסיהם של אלו הנקודות המסרבות לעשות שטר מכירה והן הפקר לכל מי שירצה לזכות. הנני זוכה בהם, בקרקעותיהם ובפירותיהם, והנני מוכר את הקרקע ואת האילנות שעל גביהם בהתאם לפסקי גדולי ישראל שקדמוני, ואז יעבדו בהיתר בשנת השמיטה..."
הרב ישראל מאיר בלומנפלד הי"ד (ורשה)
סיני, תרצז-ח
גבורי כח עושי דברו
רבו זאב שחור ז"ל, מיקירי ירושלים וידיד נאמן של מרן הרב קוק זצ"ל, מהדר גדול היה במצוות, ואף שומר שביעית היה. פרדס היה לו בסביבות פתח-תקווה, ובכל שנת שמיטה היה מפקיר פירותיו כהלכה, ואף טרח והעלה רוב הפירות לירושלים, ומסרם לחלקם לבני תורה שיזהרו באכילתם בקדושת שביעית.
והנה נקלע רבי זאב לתקופת משבר כלכלי, שפגע בו עד כדי סכנת התמוטטות.
השנה ההיא – ערב שנת השמיטה היתה, וחברו על ר' זאב קרובים וידידים, שהפעם לא יפקיר פירות פרדסו, אלא ישתמש בהיתר המכירה. והתמורה הנכבדה אשר יקבל עבור יבול הפרדס, תעזור לו לחלצו ממצבו הכספי הקשה.
אכן, הדבר היה מאד קשה לר' זאב. מצווה שהחזיק בה זה כמה שמיטות – עכשיו יוותר עליה? ורבתה מצוקתו הנפשית. אמרו לו קרוביו ידידיו שיעשה שאלת חכם, יפנה בשאלה זו אל מרן הרב זצ"ל, וכאשר יורה לו כך יעשה.
ברם, גם הצעה ישרה זו, עוררה חששות בלבו של ר' זאב, ראשית – זכר ר' זאב את הסערה שעוררו שוללי היתר המכירה, ומאבקו הנמרץ של הרב להוכחת יסודות ההלכה של ההיתר, והכרחו החיוני לפי המצב, ואם כן כמעט ברור מראש מה תהיה הוראתו של הרב ביחס לאפשרות השימוש בהיתר הכללי. שנית – חשש רבי זאב שימצאו בין קרוביו וידידיו שיקדימו אותו, וילכו אל הרב ויתארו לפניו את המצב הכספי שלו בצבעים שחורים, ותיאור מוגזם זה יכריע לצד היתר.
אולם לא היתה שום ברירה אחרת, בפני ר' זאב, והוא הלך אל הרב, ומסר לו על מצבו כמות שהוא.
והנה מספר ר' זאב: הרב הקשיב לדבריו בקשב רב, שאל כמה שאלות הבהרה, ואחר כך שקע במחשבה. לאחר כמה דקות של דומיה, קם הרב ממקומו, אחז בידי ואמר בהתרגשות: ר' זאב, עליך אמר הכתוב "ברכו ד' מלאכיו, גבורי-כוח עושי דברו לשמוע בקול-דברו" (תהילים קג, כ) כדרשת חז"ל בראש ויקרא-רבה: "בשומרי שביעית הכתוב מדבר"!, ולא בשבילך נתקן היתר מכירה. זכית ברוך השם להיות שומר שביעית בעבר, ותמשיך לשמור שביעית גם בעתיד, והקב"ה יקיים בך "וציויתי את ברכתי" (ויקרא כה, כא) וימלא חסרונך בדרכים אחרות.
תשובת הרב וברכתו – המשיך ר' זאב – חיזקו אותי וממש הכניסו בי רוח חדשה. ואמנם לא עברו ימים מועטים והסתדרתי עם כמה בעלי חובות קשים, המצב התחיל משתפר והולך בהדרגה ונתקיימה בי ברכתו של אותו צדיק. (מפי נכדו, ידיד נעורי הר"ר אלכסנדר זידקינד ברלין ז"ל). (הרב מ.צ. נריה, בשדה הראי"ה עמ' 286)
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
