ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות התשובה
- אורות התשובה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הרב אומר שהתשובה היא תופעה מציאותית עמוקה ורחבה, המקיפה את ההויה כולה. התשובה קדמה לעולם, "בטרם הרים יולדו... תשב אנוש עד דכא, ותאמר שובו בני אדם". מאז בריאתו של עולם, העולם נמצא בתהליך ארוך ומתמיד של תשובה, והוא מתקדם והולך למגמת שלמותו באחרית הימים. תהליך התשובה אינו מתחיל בבחירתו של האדם, אלא כמו שהקב"ה מחיה את העולם ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, כן הקב"ה מטיב את העולם ומשיב אותו אליו. כשם שהקב"ה מאיר את אור השמש, כך גם הוא מאיר לעולם את שמש התשובה. "טוב וישר ד' על כן יורה חטאים בדרך". רבש"ע הוא טוב לא רק בזה שהוא מטיב לבריות, אלא בעיקר בזה שהוא עושה אותם טובים יותר. רבש"ע ישר, והוא מיישר את הבריות ומורה להם את הדרך הישרה.
פרשת התשובה בתורה מלמדת אותנו שהתשובה מובטחת, אך היא גם מצוה. אף על פי שיש בחירה חופשית, והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, מובטחים אנו שאור התשובה יאיר בעולם בכל שלמותו. על זה נאמר, הכל צפוי והרשות נתונה. כלומר, יש תכנית אלוקית והיא מוכרחת להתקיים, ויחד עם זה, יש לאדם בחירה חופשית. אף אם אין אנו מבינים כיצד מתישבים שני הדברים, העובדות אינן משתנות. יש סדר אלוקי לעולם ויש בחירה חופשית לאדם.
מתוך נקודת מוצא זו, שהתשובה היא תופעה מציאותית יסודית בעולם, עומד הרב ומאיר באורות התשובה את מראה של התשובה מצדדיה השונים. כיצד היא מופיעה בעולם, באדם, בכלל ובפרט.

אורות התשובה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א (16)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
1 - הקדמה לאורות התשובה
2 - מבט על אורות התשובה
3 - התשובה כאחריות אישית
טען עוד
שמו של הספר "אורות התשובה" מעיד על יחודו. כל העוסקים בתשובה מדברים על התשובה כדבר של דיעבד. אם אדם נכשל בחטא, עליו לשוב בתשובה. לכתחילה מוטב שאדם לא יכשל, ולא יצטרך לשוב. כשם שאין לשאוף לקיים את מצוות עשה של השבת הגזילה, כך אין לשאוף לתשובה בכלל, אלא לשאוף שלא לחטוא. הרמב"ם פותח את הל' תשובה כך: "כל מצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון, בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות". כלומר, אם חטא עליו לשוב. אולם, הרב מדבר על אורות התשובה, ואור זה דבר של לכתחילה. ביסודו של עולם מונחת שאיפה להתקרב אל ד', לשוב אליו, להשתלם, להתקדם אל הטוב השלם, אל רבש"ע. במבט זה, גם מי שלא חטא, יכול להיות בעל תשובה. כל עליה ממדרגה למדרגה היא תהליך של תשובה. כל התפתחות רוחנית, כל השתלמות, זו תשובה אל ד'.
מכיוון שהתשובה היא המגמה האלוקית, הממלאת את הבריאה, כאשר היא מתגלה באדם, משמעותה גדולה עד מאוד. אז מתגלה באדם התוכן הפנימי ביותר שלו, ושל העולם כולו. מתגלה הנקודה האלוקית שבתוכו, וכל התעוררות של תשובה פועלת על העולם כולו, ומוחלין לו ולעולם כולו. לעומת זה, אם ח"ו אדם נכשל בעבירה, כשלון הוא בטוי לכוחות הנמוכים שבתוכו. אפילו אם נכשל אדם במזיד, הכשלון הוא דבר חיצוני, שטחי, שאינו מבטא את המהות האמיתית שלו, ועל כן אמרו "גדולה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש מאות". למעשה טוב יש משמעות עליונה והוא עולה בערכו לפחות פי חמש מאות, מהמשמעות שיש למעשה עבירה.
במבט זה, התעוררות תשובה מחיה את הנפש ומאירה אותה, והשב בתשובה מיד נעשה מאושר ושמח ומנוחם.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












