ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מצות לא תעשה שלא לעבוד עבודה זרה במה שדרך לעובדה, שנאמר: "ולא תעבדם" (שמות כ').
סיפורה של מצוה
בעיניים בורקות היו תושבי העיר מיכלשטט מספרים על חוכמותיו של הילד יצחק אריה שנודע לימים כ'בעל שם ממכילשטט'. עילוי מופלג היה יצחק אריה, כל תושבי העיירה ידעו לספר כי אף אחד ממלמדי התינוקות, כולל הותיקים והמנוסים ביותר, לא מוכן לקחת את הנער המבריק תחת ידיו - המשימה קשה מידי - ידיעותיו המרובות, שיכלו המבריק והתמדתו המופלאה הקנו לו שם למרחוק. שמו של ילד הפלא הגיע גם לאוזניו של דוכס העיר, שהסתקרן מאוד לפגוש את הילד. שליח מיוחד נשלח אל ביתו של הילד, ובידיו כתב ציווי לאביו של הילד לשלוח את הילד אל הדוכס ללא מלווה, ביום שני בשבוע הבא. מטרתו של הדוכס היה לבחון כיצד יסתדר בארמון ללא מלווה מקרב משפחתו. ביום שני ציווה הדוכס על משרתיו הרבים להיעלם מהשטח. הדוכס עצמו נכנס לאחד החדרים שבקומה השניה, תוך שהוא מציץ מעבר לוילון לראות כיצד ימצא הנער את חדרו של הדוכס, ללא שום משרת אותו יוכל לשאול לדרכו.
יצחק אריה הקטן נכנס בשעה היעודה לארמון והופתע לגלות כי הוא נמצא לבדו, ללא שום משרת שידריך אותו בדרכו. הוא פנה לתוך החצר הענקית ומשם אל עבר הארמון אך משלא ראה שם איש חזר לאחוריו. כך עמד תוהה במרכז הרחבה הגדולה, עד שלפתע בצעדים מהירים עלה לקומה השניה הישר אל עבר חדרו של הדוכס. הדוכס המופתע שאל את הילד עם כניסתו לחדר כיצד ידע לאיזה חדר לפנות?! ענה לו הילד כי כשהתבונן אל עבר חלונות החדרים הבחין כי רק באחד מהם ישנו וילון המכסה את החלון, והבין כי כנראה מאחוריו מסתתר הדוכס. הדוכס שנבוך מכך שהילד הבין כי מטרתו הייתה לבוחנו, אמר לילד כי היות ואינו סומך על המשרתים, חשש שהם יטעו אותו וכי כל אחד יאמר לו משהו אחר עד שלא יוכל למצוא את הדרך, לכן אמר להם לא להיות באיזור בזמם שהילד אמור להגיע. "אולם אמור לי, אם היו המשרתים נמצאים ומטעים אותך, כל אחד היה אומר לך משהו אחר, כיצד היית מוצא את חדרי"? ענה לו יצחק אריה: "ישנו כלל בתורתנו הקדושה: 'אחרי רבים להטות', הייתי עושה כפי שרוב המשרתים היו אומרים לי". למשמע התשובה חייך הדוכס חיוך זדוני: "אם הרוב קובע מהי האמת למה שלא תתנצר, הרי רוב העולם חושב כי הנצרות היא דת האמת לעומת היהדות שרק מתי מעט חושבים כי היא דת האמת"? ענה לו יצחק אריה בפקחות: "אם אחרי שהגעתי לחדרו של הדוכס, היו באים כל המשרתים כולם ומנסים לשכנעני כי חדרו של הדוכס נמצא במקום אחר, ודאי שלא הייתי שומע להם, שכן אל מול האמת אין שום חשיבות לדעת הרוב, כך גם היהדות שברור לי לחלוטין כי היא דת האמת, אין כח ביד הרוב לשנות ידיעה זו בשום דרך".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
71 - "לא תשתחוה להם"
72 - "ולא תעבדם"
73 - "לא תעשה לך פסל"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
