ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
מוות הוא כמעט תמיד אורח לא רצוי ובוודאי לא נוח ברוב המקרים. המציאות הזאת שכולנו בני תמותה רודפת אותנו כל חיינו. האתגר שעומד בפנינו הוא לא להניח למציאות הזאת להשפיע על חיינו במידה כזאת שנעסוק רק בה עד שתגרום לנו לדיכאון, לחרדה ולשיתוק.
התורה, באמירה המפורסמת שלה, מצווה אותנו לבחור תמיד בחיים. באמירה הזאת התורה מתכוונת לכך שלמרות כל המהלומות, האובדנים והאסונות שהם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אנחנו חייבים תמיד לבחור בחיים כדי לממש את תכליתנו עלי אדמות. להתאושש, לשאת עיניים לעתיד במקום אל העבר, לא לשקוע במה שהיה יכול להיות אלה במה שעוד יכול לקרות - אלה מרכיבים מרכזיים בקיום שלנו כפרטים וכאומה. תכלית כל הלימוד והמסורת ביהדות היא להתמודד עם עובדת היותנו בני תמותה ובכל זאת לחיות את החיים במלואם בצורה יצרנית ורוחנית.
ביהדות, האמונה בחיי הנצח של הנשמה ממתנת את המציאות של המוות. על אף שאין שום אזכור ברור ומוגדר של הרעיון בתורה עצמה, חכמי התלמוד מצאו הוכחות ותימוכין רבים לרעיון בבחינה מדוקדקת של מילות התורה ושל מיקומן בטקסט.
התלמוד רואה בקיומנו בעולם הזה קיום זמני בלבד, מטבע הדברים, אך גם מאמין שאחרי מות הגוף ממתינים לנו בשמים הנצח והמשפט. הביטוי שמשמש בתלמוד לתיאור המעבר מהקיום הגשמי כאן לממלכת הנצח של הנשמה הוא "לפשוט צורה וללבוש צורה אחרת". יש אמנם בתלמוד ובספרות הרבנית אינספור מטאפורות שמתייחסות לצורת הקיום האחרת הזאת, אך אין תיאור מוגדר ומוסכם של עולם הנצח, להוציא את העובדה שהוא רוחני בלבד ונוגע לחיבור של הנשמה עם בוראה. אף-על-פי-כן, עצם האמונה בנצחיות הנשמה הוא אחד הרעיונות הגדולים של היהדות ואחת הנחמות הגדולות בחיים. המוות איננו חור שחור שבולע הכול.
החיים הם ההזדמנות שלנו לזכות בחיי אלמוות, בחיי נצח. הרעיון הזה מעניק לחיים תכלית גדולה יותר מרווח גשמי והנאה גופנית בלבד. הוא מעניק להתנהגות שלנו כאן, בעולם הזה, חשיבות קוסמית וערך נצחי. בדרך זו החיים החולפים הופכים לחשובים שבעתיים, שכן להתנהגות שלנו כאן יש השלכות שהן מעבר לחלל ולזמן של העולם הזה ושל תהפוכותיו.
כולנו מתפללים ומקווים לשנים ארוכות ובריאות. אריכות ימים היא ערך יחסי. שלמה המלך מדבר בקהלת על "שנים אשר תאמר אין לי חפץ בם". הוא גם אומר שאריכות ימים היא לא תמיד ערך מוחלט - "ואילו חיה אלף שנים"... אין הרבה רווח באריכות ימים כזאת. ראוי לציין כאן ששלמה המלך עצמו, לפי המסורת היהודית, חי רק 52 שנים.
השאיפה לאלמוות נמצאת עמוק בכולנו. כולנו רוצים שהדורות הבאים לא ישכחו אותנו. הרדיפה אחרי תהילה וכבוד בעולם הזה היא במהותה, במידה רבה, רדיפה אחרי אלמוות וזיכרון של דורות הבאים. אנדרטאות ואתרי קבורה הם אחד הביטויים לרצון להיזכר גם כשלא נהיה כאן. אבל גם כאן התורה מזהירה אותנו שלא לפנות אל המתים. התורה נטועה עמוק בחיים, בכאן ובעכשיו, בבעיות ובאתגרים האינסופיים של החיים, בהישגים ובמאבקים. היא לא משאירה לנו מקום לדכדוך ודיכאון. את האלקים יש לעבוד בשמחה ובכוונה.
המציאות של הקיום האנושי מוכרת לנו ומקיפה אותנו תמיד, אך אסור לנו להרהר בה בלי הרף, שכן אז לא נתקדם בחיים ולא נמצא בהם השראה. עלינו לזכור תמיד: "ובחרת בחיים".
התמודדויות וחבלי משיח דרכו של מרן הרב כנגד רוחות התקופה
כיצד הרב קוק היה מתייחס לפמיניזם, לטכנולוגיה ולכפירה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
