ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כלומר, כאשר קובעים התנהגות ופוסקים הלכה, גם כשהווה כבר לא משקף בדיוק את העבר, צריך לקחת בחשבון את הבעיות ואת הסכנות שהיו בעבר.
תפיסת היהדות אומרת שגם אם יש לנו היום מחשבים וטלפונים ניידים שלא היו לאבותינו, אין למהר ולבטל את האיסורים והסייגים שקבעו אבותינו בחיים היהודיים ובכלל.
הגאון מווילנה, הרב אליהו קרמר, לימד אותנו שעל כל סיבה שהוצגה כהסבר לפסיקה רבנית שהתקבלה ונאכפה, יש עוד הרבה סיבות דקות ונסתרות שמצדיקות את קיומה של הלכה זו גם היום.
אחת הסיבות האלה היא הרעיון שהוזכר קודם, שאולי המצב שקיים היום ישתנה ויחזור מסיבה כזאת או אחרת לקדמותו, למצב שהיה בזמן שנקבעה ההלכה המקורית.
הנסיבות שמקיפות את העם היהודי השתנו במידה ניכרת בשישים השנים שחלפו. אחרי השואה והקמת מדינת ישראל, יהודים הרגישו שהעולם לא ירשה לשואה כזאת להתרחש שוב. מדינת ישראל והישראלים נתפסו כעם אמיץ, מתקדם, הרואי, עם שיש לו סיבה מוצדקת להגן על חייו ועל אדמתו.
מדינת ישראל זכתה להכרה מהאו"ם ומרוב ארצות העולם. זאת היתה תקופה מסחררת ליהודים. האנטישמיות הגלויה שוב לא היתה דבר מקובל בחברה ובאקדמיה, ומספר היהודים שהשיגו עושר והגיעו לעמדות מפתח והשפעה גדל בצורה שאיש לא חלם עליה מאה שנים קודם לכן.
בארצות הברית היהודים חשו שהם חלק מהחברה האמריקנית ושוב לא סיווגו את עצמם כקבוצת מיעוט. 40 מיליון היספנים ו-30 מיליון אפרו-אמריקנים נמנים באופן רשמי עם קבוצות מיעוט, אך חמשת מיליון היהודים האמריקנים לא נתפסים כמיעוט.
מדינת ישראל גדלה והתפתחה וכיום היא נחשבת למעצמה החזקה ביותר מבחינה צבאית וכלכלית באזור ומבין שכנותיה הקרובות.
כל זה איפשר את היחלשות האמונה שלנו בעצמנו והוליד אדישות שצמצמה את תחושת הסכנה מבחוץ והגדילה את הבגידות הפנימיות במטרה ובתבונה. אנשים, במיוחד בתחומי התקשורת ובאקדמיה, יהודים ולא יהודים כאחד, התחילו להיכנס לתקופת הגות "הפוסט".
פוסט-ציונות, פוסט-סולידאריות יהודית, פוסט-אנטישמיות, אבל עדיין בתוך תלונות אנטי-ישראליות לגיטימיות לכאורה, פוסט-שמירת מצוות, פוסט-ייחוד יהודי ועם בחירה... בקיצור - העבר נעלם, וכעת אנחנו חיים בעולם חדש שבו איננו חוששים מפוגרומים, מקנאות דתית ומסכנות שהיו בעבר מנת חלקנו בכל יום ויום.
אך דבר מוזר התרחש בעולמנו החדש והאמיץ. העולם הישן, זה שחכמי התלמוד הזהירו אותנו מפניו, אכן חזר. סכנה קיומית למדינה היהודית מקיצוניים מוסלמים, אנטישמיות מילולית וגופנית והתקפות בתקשורת שבו והופיעו בכל רחבי אירופה. שוב אופנתי בחוגים רבים בעולם להאשים את היהודים בכל תחלואי העולם. הרטוריקה נגד ישראל והיהודים היום חזרה לרמות של שנות ה-20 של המאה ה-20, ממש לפני עליית היטלר לשלטון בגרמניה.
יש רבים, לרבות אלה שבעמדות שלטון חשובות בעולם היהודי, שעדיין מעדיפים לשרוק כשהם חולפים ליד בית קברות. אך חכמי התלמוד תמיד הזהירו אותנו, בתבונתם כי רבה, שהישן יכול לחזור, ולא פעם גם חוזר, לרדוף אותנו ולבלבל אותנו.
להיסטוריה יש שיניים וגם עוקץ, בייחוד להיסטוריה היהודית. בימי זיכרון אלה לשואה ולהשבת הריבונות היהודית לארץ ישראל לפני 60 שנה, עלינו לראות את עולמנו היהודי היום דרך הפריזמה של העולם היהודי שהיה בעבר.
הנסיבות משתנות מדור לדור, אך לבעיות, לסכנות ולחולשות יש נטייה להישאר ולחזור על עצמן. אדם נבון וזהיר יטה תמיד אוזן לעצת התלמוד ויזכור שמצבים מהעבר עלולים להופיע שוב, ולכן מוטב לנו להתכונן לקראת התמודדות עם האפשרות הזאת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
