ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הקדושים ממרכז הרב
בעניינו של עמלק מנו מוני המצוות שלוש מצוות: א. זכור את אשר עשה לך עמלק. ב. לא תשכח. ג. מחיית עמלק. בנוסף - קריאת פרשת זכור חשובה כל כך, עד שיש בין רבותינו הראשונים (התוספות והרא"ש) שסבורים שקריאת פרשת זכור מתוך הספר היא מהתורה, וכך פוסק מרן המחבר בהלכות מגילה (סימן תרפ"ה סעיף ז'), אמנם שיטת הרמב"ם היא שמהתורה יש חיוב לזכור בפה אך הקריאה מתוך הספר היא רק חיוב מדרבנן.
כאן יש מקום לשאול - מה החרדה הגדולה הזו לעניינו של עמלק, עד שתורתנו הקדושה ציוותה שלוש מצוות ביחס אליו, בעוד שיש עמים שהרעו והתנכלו לעם ישראל ולגבם אין ציווי חמור כל כך כמו "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים"?
התשובה לכך היא - שעמלק בא וערך מלחמה עם ישראל סמוך ליציאתם ממצרים, ללא שום סיבה הגיונית המקובלת במלחמות בין עמים, שהרי ישראל לא באו עליו או על ארצו ולא היה להם שום סיג ושיח עמו. עמלק בא רק כדי למנוע את הופעת אורם של ישראל ועלייתם על במוֹתי ההיסטוריה האנושית. עם ישראל אמור לייצג בעולם את האמונה באל אחד, את האהבה, האמת והצדק, ובייחוד את האמונה בשכר ועונש ואת הידיעה שיש תכלית להימצאות האדם עלי אדמות. עמלק התנגד לערכים אלו, ולכן שנא ונלחם בעם שנושא על דגלו אמונות אלו. זהו השורש לציווי האלוקי למחות את עמלק, אין כאן רק התייחסות גנטית אלא זו מלחמה בהשקפה כפרנית זאת שהיא מקור הרשעות בעולם.
ישנם גדולי ישראל שכוללים במצוות מחיית עמלק גם את כל מי שחרת על דגלו את השמדת עם ישראל מעל פני האדמה. בספר משפט המלוכה על הרמב"ם מדייק בדברי הרמב"ם, שכל מי שממשיך את דרכו של עמלק יש לו את אותו הדין הנאמר על עמלק.
אנו חיים בתקופה קשה מאוד. הערבים מכריזים בריש גלי שמטרתם להשמיד את המדינה על יושביה. חשוב שנדע שלא יכול להיות שלום עימם, מפני ששום דבר לא יספק את תאוותם הרצחנית.
עלינו להתחזק באמונתנו, שאנו שבים לארצנו על מנת להקים כאן מדינה שבמרכזה עומדת האמונה באלוקי צבאות ישראל ואשר עתידה להיות לברית עם ולאור גויים. רק כאשר נפרסם מציון את יסודות אמונת ישראל יתרוממו העמים השקועים כיום בבערות, ויבוא שלום וביטחון לתושבי ארצנו. ביחד נתעודד כדי שנזכה לראות את ישועת ה' עלינו בקרוב בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
