ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הר הבית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
מצוות-עשה מהתורה לשמור על בית-המקדש, ושמירה זו איננה מפני פחד אויבים או ליסטים וגנבים, אלא זו שמירה של כבוד. וכך היא לשון הרמב"ם בספר המצוות, עשה כב: "שצוונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד, לכבדו ולרוממו ולגדלו. והוא אמרו לאהרן ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות, רוצה לומר, אתם תהיו לי לפני תמיד. ...גדולה למקדש שיש עליו שומרים, ואינו דומה פלטרין שיש עליו שומרים לפלטרין שאין עליו שומרים". כלומר זה שיש עליו שומרים הוא לכבודו של בית-המקדש.
ונשאלת השאלה, האם גם בזמן הזה קיימת מצווה זו של שמירת המקדש, להעמיד שומרים בכל פתחי הר-הבית ובכל פינותיו מבחוץ לכבוד ולתפארת מקום הקודש? שאלה זו היא לשיטת הרמב"ם, הסובר שהר-הבית ומקום המקדש נשאר בקדושתו גם היום הזה. כי קדושת המקדש קדשה לשעתה ולעתיד לבוא, ומזמן שנבנה בית-המקדש הראשון המקום קדוש וקדושתו לא בטלה. ולפי זה יש לדון האם יש מצווה לשמור שמירה של כבוד על מקום המקדש בזמן הזה.
שאלה זו עורר הרב הגאון ר' הלל משה גלבשטין בספרו "אביר משכנות יעקב", לפני למעלה ממאה שנה, והוא פנה לגאון האדר"ת אשר השיב כמסתפק. כן הוא פנה ל אדמו"ר מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר" אשר השיב לו שאין אפשרות לקיים המצווה, מצד שהכהנים המצווים בשמירה אינם יכולים ללבוש בגדי כהונה, כיוון שהם טמאי מתים, וגם משום שהלוויים אינם יכולים לשמור, שאין אנו יודעים מי תפקידו לשמור ומי תפקידו לשורר, וזה מעכב.
ואולם הרב בעל "משכנות אביר יעקב" היה איתן בדעתו, שגם היום יש מצווה מהתורה לשמור על מקום המקדש. מלשון הרמב"ם בפירוש המשנה משמע שהמצווה תמידית: "ודע שאלו השומרים ששומרים המקדש על פי המשמרות, אינו מחמת פחד, אבל זה דרך גדולה לבית לכבוד ויקר. וכן היו שומרים המשכן במדבר ובימי שלמה ועד לעולמי עד". משמע מלשונו "ועד לעולמי עד" שזו מצווה תמידית שנוהגת גם בזמן הזה.
בלי להכנס לפרטי הדיון, האם יש היום מצוות עשה לשמור או אין, נראה שנכון ודרוש לעשות זכר למצוות עשה זו. היום, שיש בציבור בלבול כה גדול בעניין זכויותינו על הר-הבית ומקום המקדש, יש צורך להעמיק את התודעה שהר-הבית הוא מקום מקדשנו בעבר ומקום מקדשנו בעתיד, וגם היום הוא בקדושתו, ושייך לד' אלקינו ולנו. על-מנת לחזק תודעה זו יש מקום לעשות זכר לשמירה של כבוד, להעמיד שומרים בלבוש מיוחד בכל פתחי הר-הבית, ובזה יינתן ביטוי שהר-הבית כולו מקום מקדשנו ואנו מכבדים אותו ושומרים עליו, ושומרים נוספים יסתובבו סביב הר-הבית בכל יום. בנוסף יש להעמיד תצפיות על גבי מגדלים סביב הר-הבית, ממנו יצפו אל תוך הר-הבית. השמירה הזו תהיה זכר למצווה והשומרים יזהירו שלא יכנסו להר-הבית טמאים כי זה מתפקיד השומרים.
מתוך שנשתדל לעשות את מה שביכולתנו על-מנת להראות את שייכותינו להר-הבית, יבנה בעז"ה בית-המקדש במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
