ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
ישנו הבדל עקרוני בין שני איומי המלחמה - המצרים נלחמים בנו כשיש להם טענה נגדנו, אמנם טענה לא מוצדקת, שהרי פרעה בעצמו הכריז באמצע הלילה "קומו צאו מתוך עמי", ובכל זאת יש למצרים טענה מסוימת - 'לקינו, נטלו ממוננו ושלחנום לחופשי'.
אולם מלחמת עמלק באה ללא כל טענה, וכפי שהמלבי"ם מסביר - שישנם כמה סיבות שעם יוצא למלחמה על עם אחר, אך עמלק נלחמו בנו ללא סיבה, שהרי ישראל לא באו לרשת מעמלק את ארצם ולא היה ביניהם לפני כן שום שיג ושיח. העמלקים נלחמים בנו, מפני שהם מתנגדים לעצם הופעת עם ישראל בעולם ולכל מה שישראל מייצגים - אמונה באלוקים וכל המתחייב מכך בהתנהגות האדם בימי חייו.
עמלק רצו חיים ללא כל מחויבות, חיי הפקרות בהם איש הישר בעיניו יעשה, ולא הסכימו שיהיה עם שמאמין בהשגחת השם ומכוון את אורחותיו לאור אמונה זו.
לאור זאת נבין את הטעם לציווי האלוקי למחות דווקא את עמלק מתחת השמים, ולא את כל העמים האחרים שנלחמו נגד עמנו. עמלק שנא את עצם הופעת עם ישראל עלי אדמות, מתוך מחלוקת עקרונית-אידיאולוגית, ולכן החיוב למחותו כולל בתוכו את החיוב למחות את עצם הכפירה של עמלק ואת כל האידיאולוגיה של חיי הפקרות שעומדת בניגוד גמור לתפיסת תורת ישראל.
בזמננו, מה שמתרחש לעינינו, זו גם מעין מלחמת עמלק דאז על השם ועל משיחו. אויבי ישראל מסביב חפצים להשמיד ולכלות את עם ישראל ואת מדינתו. שום דבר לא יספק את יצרי ההרס שלהם. אי אפשר בכלל לדבר על שלום עימם, משום שהם רוצים להשמידנו ולכלותנו ולכן כל הנסיונות להגיע איתם לשלום נועדו מראש לכישלון. רק אם בני עמנו יפנימו שכושר עמידתנו תלוי במידת דבקותינו בתורה ובמצוותיה, כך שיהיה ניכר שאנו יהודים באורחות חיינו הפרטיים והציבוריים, יעריכו אותנו הגויים ונוכל לחיות בשלום ובביטחון באזור הזה.
אך אם חלילה נמשיך לנסות לטשטש את זהות המדינה כמדינה יהודית, וננסה לחקות את תרבות המערב, עלול המצב להתדרדר, חלילה.
במלחמת עמלק נשא משה רבנו את ידיו כלפי מעלה ללמד את העם כולו, שיש לשעבד את הלב כלפי מעלה. גם כיום, עלינו ללכת בדרך האמונה, דרכו של משה, ובזכות זאת נזכה להיוושע מכל אויבינו מסביב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
