ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
קיבלנו חוברת עם עצות, כיצד לחסוך בהוצאות הבית. בין השאר מציעים שם לשתף את הילדים בנשיאה בעול הבית: לעודד אותם לעבוד בחופשות כדי להשתכר, להגביל את השתתפות ההורים בהוצאות הטלפון הסלולארי, לבקש מהם הצעות לחסכון בהוצאות וכן לתת לילדים דמי כיס קבועים, כדי להרגיל אותם להתנהג באחריות. האם אלו הצעות נכונות?
תשובה:
"תורת ה' תמימה משיבת נפש". מדייקים חכמים: כאשר היא תמימה, היא משיבת נפש. לפעמים, אינה תמימה-שלמה, וממילא גם לא משיבת נפש. דבר זה מלמדנו, שכאשר אנו באים לתת עצה, יש לבחון את תוצאותיה בשלמות, בתמימות, מתוך ראיה רחבה של כל התמונה, אז גם העצה תהא משיבת נפש. כל רופא יודע שכאשר יש חולי, אי אפשר לתת תרופה לאותו חולה מבלי לסקור את השפעתה על חלקי הגוף האחרים. הרשימה אשר מניתם, בנושא שיתוף הילדים בעצות לחסכון בהוצאות הבית, כוללת ארבע נקודות: עבודה בחופשות, הגבלה בתשלום לסלולארי, הצעות לחיסכון ומתן דמי כיס. כל ארבע העצות הללו טובות בוודאי לצמצום ההוצאות. אולם, חלקן עלול לפגוע בתחום החינוכי של הילדים. ככלל, היחס לממון הוא סוגיה מאד מורכבת. אין ספק שהממון משמש כבסיס לכל מה שאנו רוצים, אם זה בלימודים, אם בקניות, בהשקעות וכו'. אולם היחס הנכון אל הכסף הוא, כמשרת, ככלי, ולא כמטרה. כדי לבצע פעולות, אנו זקוקים לכסף, אולם אם נציב לעצמנו מטרה לאגור כסף ולצבור הון, ייהפך הכסף לחרב פיפיות. חותני הרב שלמה בורשטין זצ"ל היה מספר על חוויה אשר חווה, בהיותו תלמיד ישיבת מיר בפולין, יצא עם רבו וחבורת תלמידים ל"התבודדות" ביער. לפתע החל ניתך עליהם גשם זלעפות, והם חיפשו מסתור לעצמם. בדרכם עברו ליד בית קיט של משפחה יהודית אמידה, ובדחילו ורחימו, כאשר הם נוטפים ממים ומבוץ, דפקו בדלת וביקשו לפתוח להם מחסן וכדומה, כדי שיגן עליהם מהגשם. בעלת הבית, אישה אצילת נפש, פתחה להם את הדלת והזמינה אותם להיכנס הביתה. הם סירבו כדי שלא לפגוע בשטיחים ובספות המהודרות. אזי היא נזפה בהם ודרשה מהם להיכנס ודוקא לשבת על הכורסאות למרות הבוץ והמים. דבריה היו: "מי נועד לשרת את מי? האם האדם משרת את השטיחים שלו, או שהשטיחים הם עבדים לאדם?!".
בחברה המודרנית שלנו, פעמים רבות אנו רואים כיצד האדם אכן הופך להיות עבד של ממונו. כאן אנו נדרשים לזהירות מרובה, כדי שלא יקרה מצב בו נחנך את הילדים לחסכון, שזו מידה מעולה וטובה, אך מתוך כך הם עלולים להיגרר לקיצוניות השניה, לראות בכסף את כל עולמם. העצות להגבלה בהוצאות הילדים ולשיתופם בחסכון, עצות טובות הן. אולם, העצה של נתינת דמי כיס לילדים, עלולה לגרום להימשכות של הילדים אחר הכסף. יש לזכור שילדים מעריכים הרבה יותר חפץ כמו שעון, מצלמה וכדומה מאשר כסף. מתן דמי כיס לילדים, טרם התבגרותם, מעביר אליהם תשדיר שכסף הוא דבר חשוב, ואם לא מדגישים את הגבולות, הם עלולים לגלוש אל מעבר לרצוי.
גם העצה להרגילם לעבוד בחופשות, כדי לעזור בפרנסת המשפחה, חייבת לבא מתוך הבהרה, שהעבודה נעשית מתוך שותפות, ולא מתוך הטלת אחריות. "העבודה היא חיינו" היה ביטוי בשנות הקמת המדינה, אסור שתחושה כזו תחדור ללב הילדים והנערים. שותפות ונשיאה בעול הינם ערכים חיוביים, לכן אמירה כמו: כעת מצבנו הכלכלי קצת קשה, אם תעבדו בחופשות זה יקל, ובע"ה כאשר נעלה על דרך המלך, לא נזדקק לעזרתכם. זו אמירה מחנכת ומונעת הבנות שליליות.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
18 - חינוך בגיל הנעורים
19 - חינוך הילדים לשימוש בכסף
20 - הילד הסורר
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
